קשה לי

[PiNk Shadow]

קשה לי

אני עדיין לא בת 18..אני אמורה להנות מהתקופה הזאת! למה כשהיה נראה לי שילך בנינו זה לא הלך? למה רק אתמול היה טוב ואז זה נגמר? וזה נשמע לכם בטחל סתם כמו עוד מתבגרת בכיינית אבל..באמת שכואב לי וקשה לי ואני מרגישה כ"כ בודדה.. קשה לי לראות אותו..זה פשוט קורע אותי מבפנים..אז ויתרתי על להסתובב עם החבורה הזאת..ועכשיו?...אני נשארת לבד?...רק עם הידיד הטוב והחברה הטובה? זה הולך להיות קיץ ארוך ובודד...כ"כ בודד.. איך לעשות שזה לא יכאב יותר? למה אני תמיד נותנת לאנשים להכנס לי ללב כ"כ מהר ולא אוטמת אותו פשוט? אני תמיד נפגעת..נמאס לי.. אבל הפעם,הוא היה כ"כ מיוחד..כ"כ רציתי אותו..הוא היה שונה..ראיתי בו משהו אחר.. מצטערת על ההודעה...מכל סערת הרגשות הזאת יצאתי נורא עילגת..סליחה. חג שמח...מקווה שאם לא אני אז לפחות אחרים יהנו בחג הזה..

 

[LauraLF]

היי חמודה ,

קודם כל אל תצטערי על כלום וברוכה הבאה לפורום. אני מבינה את מצוקתך , גם אני בדיוק יצאתי מקשר ארוך ואני מבינה את הריקנות והבדידות שמרגישים. אבל אחותי - אל תשקעי! את חייבת להמשיך הלאה , תמצאי לך תחביבים חדשים , חברים חדשים ותתני לחברים הטובים שלך לתמוך בך. בקשר לאיך לעשות שלא יכאב יותר? את זה רק הזמן עושה...אל תאכלי את עצמך על זה שנתת את הלב ונפגעת , תחשבי "מה שלא הורג רק מחשל" את תבואי יותר מוכנה לקשר הבאה , ובכלל תחשבי על הדברים הטובים שהיו לך אתו , לא רק על זה שזה נגמר וזה עצוב , תחשבי על הרגעים היפים ותראי שיש לזה שני צדדים , אומנם כואב מאד אבל היו גם הרבה רגעים טובים. המון בהצלחה וחג שמח!

 

[ניקולי]

חג שמח לכן

מה שרציתי לאמר זה שלכאב אין גיל..וחלילה לנו מלהגיד לך שזה סתם בגלל הגיל או חלילה לצחוק על כאבך. חמודה לי יש ילד בן 10 כאשר חברה לכיתה ביקשה ממנו "להפרד" בגלל שיש לה חבר אחר..הבן שלי נפגע..אז כמה וכמה את בגיל 18 שדווקא בגיל הזה נפגעים מכל דבר ומנסים בכלל להבין את החיים. וכעת נעבור לסיבה אליה הגעת אלינו..תאמיני לי שבודדה לא תהיה את לא מתארת לעצמך איזה גלים באים אלינו..לפעמים הגלים גבוהים ולפעמים הגלים נמוכים..אני מציעה לך לחכות לגל גבוה..ולעלות איתו מעלה מעלה..כי בטוחה אני שלא תעברי קיץ לבד...הוא היה חלק מעברך וכעת את יכולה למצוא לך חלק אחר..עד אז תבלי לך תהני מהחיים ואל תהיי עצובה

 

[מלכת הבלאגן]

חג שמח לכולם וגם אני מצטרפת לדעתה

של ניקול. ראשית את לא עוד סתם בכיינית של גיל ההתבגרות, אף אחד או אחת כאן אינם עוד סתם בכיינים כולם באמת כואבים את שעל ליבם וכולם גם מקבלים יחס מכולם ועצות אמיתית וטובות הבאות מלב וראש אוהב. לעניינך, את לא בודדה הרי יש לך חברה וידיד שזה כבר הרבה ואם תגידי להם כי את בודדה לבטח יעלבו, יש כאלה שגם את זה אין להם- שמחי בחלקך ואז תגלי מה באמת צופן לך העתיד. פעם אמרו לי כי כל מכשול בחיים אשר פתרת אותו והגעת לפתרונו הוא עוד נקודה על ההר שיביא אותך לשיא הרגש. כולם בגיל ההתבגרות מחליפים את החברים ונפרדים אך לעולם אל תתני לחברייך הרגשה של בדידות כי אז באמת תהייה בודדה. אהבי את עצמך והקריני ביטחון וברגע שאת תחושי שאת חזקה אחרים ירגישו בדיוק אותו הדבר כלפייך וחברים מכירים בכל מיני דרכים שונות הרי כאן כולנו חברים והכרנו במקרה ששיתפנו זרים בצרותינו והנה התחברנו. מקווה שתישארי בחברתינו ותספרי רק על אושרך ולא על עצבותך.

 

[PiNk Shadow]

חג שמח גם לך מלכת הבלאגן:]

ברור לי שאני באמת ברת מזל שיש לי אנשים כמו החברה הכי טובה שלי וידיד שלי סביבי..פשוט-עד אתמול היינו מעיין חבורה שכזאת והיינו נפגשים כולנו ומבלים ומעבירים זמן בכיף..עכשיו? אני דיי הכרחתי אותם להבטיח לי שהם ימשיכו להפגש עם החבורה כי זה לא יהיה פייר אם בגלל הם יפסיקו.אבל,אח"כ חשבתי שככה אני בעצם יותר דוחפת אותם ממנ ואני כבר מתארת לעצמי את ערבי יום שישי..הם בטח יפגשו עם החבורה ואני אשב לי בודדה בבית אעמיד פנים שאני בסדר ושזה לא פגע בי כ"כ..

 

[PiNk Shadow]

חג שמח גם לך!

תודה על העיצות ועל היחס!! מקווה שיבוא במהרה גל גבוה..כי נמאס לי להיות תקועה איי שם בקרקע.. מצד שני-ככל שהגל גבוהה יותר הנפילה ממנו,אם תהייה,תהייה כואבת יותר.. יהיה טוב...

 

[PiNk Shadow]

תודה על היחס:]

כמה שזה נשמע טיפשי-אצלי אפילו לא היה מדובר בקשר ארוך..זה משהו שתהחיל,נגמר ואז התחיל שוב רק באופן עוצמתי יותר ונגמר..והנפילה הייתה כ"כ כואבת.. אני כ"כ מקווה שבעתיד אני לא אתן לאנשים להכנס לי כ"כ מהר ללב..כי הרגשת הריקנות שבאה אח"כ פשוט בלתי נסבלת..

 

[PiNk Shadow]

עדכון:

אוף..קודם כל תודה לכולכם על התמיכה! את החלק הראשון של היום ביליתי בלנסות שלא לבכות..אח"כ הייתה לי שיחה איתו שגרמה לי להרגיש טוב יותר..למרות שבדיעבד אני חושבת שהשיחה הייתה דיי לא פיירית...אני דיי הוצאתי את כל מה שאני מרגישה ואמרתי שבזמן הקרוב אני לא רוצה לראות אותו כי כואב לי ללראות אותו ולהיות רק ידידה שלו וסה"כ הוא לא עשה שומדבר רע..זה לא פייר שהוא ירגיש רע בגללי ...ואמרתי כמה דברים לא נחמדים[לא עליו חס וחלילה..אני עדיין מכבדת אותו וחושבת שהוא מקסים...יותר דברים סטייל "החיים הפתטיים שלי" אני כיולה לומר דברים בלהט הרגע שאח"כ אני מבינה שהם לא הכי משקפים את מה שאני מרגישה..]..אוליי לא היה כדאי,מקווה שלא עשיתי לו הרגשה רעה או אשמה..אבל,אני כנראה אגואיסטית לגמריי כי לי השיחה הזאת עזרה. בדרך כלשהי אחרי השיחה הרגשתי טבו יותר ואפילו הסכמתי לצאת הערב עם החברה והידיד. רק שתעלם הרגשת הריקנות הזאת. ושוב-תודה