קשה לי

[alda3]

קשה לי

בעלי נפטר לפני 3 שבועת ואני לא יכולה להתמודד עם זה-הינו יחד 40 שנה. י שלי 2בנות בנות 23 ו 34 גם 3נכדים מבת הגדולה. הוא היה חולה סרטן ובחודש אחרון המצב התדרדר-כך שידענו שזה יקרה אבל אחרי שהוא נפטר אני נכנסתי לדיכאון לא בא לי לעשות שום דבד חזרתי לעבודה וגם שם קשה לי אני לא יכולה להרדם בלילה לא יכולה להאמין שהוא איננו הבנות מאוד דואגות אבל אני לא שולוטת על זה מה לעשות ? זה עובר? אני מבקשת עזרה

 

[pancha]

alda יקרה../images/Emo24.gif

משתתפת ביגונך. מבינה מאוד לכאבך.התחושה היא של בור אפל שנשאבים לתוכו ולא ברור מתי אפשר להעצר.כשהלב חשוך ואפל אין כוחות לעשות כלום. מנסיוני, הדרך הטובה ביותר לאפשר לעצמנו לשקוע בכאב. אם אפשר להוריד פעילות למינמום ההכרחי, לבכות ולהתאבל כמה שצריך ולצבור כוחות .כי אחרי תקופת האבל כדאי ללמוד להתמודד עם חיים לבד וגם זאת התמודדות לא פשוטה. אני נמצאת 20 חודש אחרי פטירתו הפתאומית של בעלי, ורק עכשיו מרגישה שמתחילה להרים ראש ולראות קצת אור.

 

[פנינה האלמנה העצובה]

alda3 היקרה משתתפת בצערך

אין מילים שיכולות להביע את השתתפותי בצערך העמוק. ומהמקום שבו אני נמצאת היום 3 חדשים כאלמנה אני יכולה רק להגיד לך שזה לא הולך להיות פשוט. הטראומה היא איומה הבור הוא עמוק כל כך שממש קשה להתרומם ממנו אני עדיין מנסה לטפס משם ומלקקת את הפצעים. הגעגועים מאד קשים הלילות ארוכים אבל אני לא נלחמת בזה אני מתאבלת אני בוכה המון, המון אבל ממש. אני קמה בבוקר והכר שלי רטוב מהדמעות. אני נוהגת במכונית וצורחת בלי סוף (כי שם אף אחד לא שומע אותי) מבקרת המון בבית הקברות מספרת לו בוכה לו וגם כועסת עליו שככה עזב אותי והלך לו. אבל אני גם מבינה ומפנימה שזהו חיי השתנו ובעלי לא יחזור וכן, כמה שזה נשמע בנאלי החיים נמשכים והם יותר חזקים מהכל. כי העובדה ששרדתי עד היום מעידה על כך. חזרתי לעבודה וחזרתי כאילו לתפקד כרגיל. יוצאת עם חברות, הולכת להצגות (זה קשה אוי כמה שזה קשה) אבל אני יודעת שזה מה שהוא היה רוצה. אז יקירתי אני מחבקת אותך חזק, אחותי לצרה, תהיי חזקה כי את חייבת. תנסי לחיות את חייך מתוך ראיה של שעה שעה ויום ביום. אין ברירה. גם ילדיים זקוקים לך ומהם תשאבי עידוד ומנכדייך בוודאי. גם אני הייתי עם שי כמעט 40 שנה ויש לנו 3 ילדים ו- 5 נכדים והם הם הסיבה העיקרית לחיי כעת. פנינה

 

[nypx]

../images/Emo6.gif עובר ?

קצת קשה לומר אם עובר או לא הכל תלוי איך מסתכלים על זה ולא זה לא עובר זה אולי עם הזמן לאט לאט הרגשות קצת מתכהים אבל זה עניין של זמן את לא יכולה להירדם ונכנסת לדיכאון זה בסדר כל עוד זה בשליטה אם את מרגישה שאת צריכה מישהו כדי לפרוק את כל מה שיושב לך על הלב יש פסיכולוגים ששם תוכלי לפרוק את הכל אני דוגל בלספר ולספר ולספר ולדבר על זה לא לשמור בבטן אמנם לא מספר הכל אולי מאית ממה שעובר עליי אבל זה גם בסדר מבחינתי לפחות בכל מקרה יהיה בסדר ,אמנם האור בקצה המנהרה נראה רחוק כרגע אבל הוא שם את תמיד יכולה לדבר איתי גם במסרים אם קשה לך כאן או לכל אחד אחר רק שתדעי עברנו ועוברים את אותם שלבים שיהיה לך יום נפלא

 

[nypx]

../images/Emo10.gifסליחה סליחה סליחה על הסמיילי

רציתי לשלוח את זה

 

[פנינה האלמנה העצובה]

האם מישהו קרא בעיתון של יום ששי

את הראיון עם אלמנתו של עוזי חיטמן. כאילו ששמו את כל אחת ואחד מאיתנו שם בראיון הזה אותו הכאב אותו החסר אותו הגעגוע אותו השבר הנורא. ומה יש לומר אם זה עובר? לא זה לא עובר זה נעשה גרוע ואולי אחר כך זה יקהה קמעה בינתיים יש לעכל ולעבד את האבל. כל הבכי, נדודי השינה, הכאב הגעגועים זו משמעות האבל.

 

[2הדואגת]

יקירתי

רק את יכולה לעזור לעצמך ,כמובן עם עזרה של בני משפחתך יש לך שתי בנות ו3 נכדים- וזה המון המון להתנחם בו כי אני מכירה המון כאלה שאין להם משפחה להתנחם בה או שהמשפחה לא מקדישה זמן . עליך להיות חזקה קודם כל למענך וגם למען בנותייך גם שזקוקות לך וסבלו בעצמן מאובדן אביהם וכמובן למען הנכדים. עליך לנסות לשקם את חייך ולהכריח את עצמך לצאת מזה - ותאמיני לי שזה אפשרי ושזה עובר לאט לאט המצב יהפוך לשגרה ואת תתרגלי ותביני שנשארו לך עוד המון המון שנים כדי להמשיך לחיות - ולכן את חייבת לנסות לחדש את חייך ולמצוא לך דברים שאת אוהבת לעשות ולנסות להשקיע את זמנך בתחביבים ובבילוי עם בנותייך ונכדייך שבטוח זקוקים לך . הכי גרוע זה להראות מסכן ואומלל ולרחם על עצמך תהיי חזקה ותראי שתתחזקי ואני מאחלת לך שתעברי את המשבר מהר ותהני מנכדייך( הם יגדלו כל כך מהר שלא כדאי לפספס את זה ולכן תבלי כמה שיותר זמן איתם)

 

[נ ס י כ ה ב ש י ח ה]

חייבת להמשיך

אצלך הכל ממש ממש טרי ויש תקופה כזו אבל .........אם תשבי כל היום ותגידי קשה לי את תשקעי מהר מאודדדדדד עם כל הכאב קומי וצאי לעבודה ... בזמנך הפנוי לכי לראות את נכדייך הם ישכיחו ממך ו...... אם יש לך חברות ואני בטוחה שכן צאי איתם מידי פעם ... לא חשוב לאן עצם היציאה תעשה לך טוב שיהיה לך אחלה יום

 

[נ ס י כ ה ב ש י ח ה]

הכל כל כך טרי..

לצערי גם אני בסטטוס שלך. אך אצלך להבדיל מאצלי המצב החדש כל כך טרי... שאם את מסוגלת לכתוב זה מצויין..... אחרי תקופה כזו אני הייתי עדיין בבועה שלי... אבל דעי לך שבטח שיעבור ... אומרים שהזמן מקהה את הכאב אם כי לא מעלימו..... לכן הזמן גורם מאוד חשוב..... ולואי שתדעי עוד ימים יפים שבת שלום..... רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת לכן מגיבה.... מקווה שהיום את כבר במצב טוב יותר מלפני חודשיים.... מחבקת אותך בחום. ביי