קשה לי...

[גילת336]

קשה לי...

שנים חיכיתי שהוא יגיד לי את מה שאמר לי היום... שיבין שיתנצל שיבטיח שזה יהיה אחרת ועכשיו- אני כבר לא שם הוא דיבר בכה התחנן ואני? אני הייתי מנותקת כבר "בחוץ" עכשיו יש לי התלבטות- לנסות לחזור? או לפרק- כי כבר התקדמתי נפשית לשם? למה זה קורה לי- אחרי כל כך הרבה ימים של סבל???

 

[אופק 3]

אם את במצב של התלבטות?

תני עוד צא'נס אחד (כדי להיות שלמה עם עצמך שעשית הכל) לפרק תמיד אפשר לבנות זה כבר אופרה אחרת

 

[ומשם]

אני חושב

שאולי תנסי עוד פעם אם את חושבת שיש סיכוי שזה יהיה בסדר אבל תיהי מוכנה לכל מצב ..

 

[יוני יולי]

משהי הייתה כותבת "עכשיו אתה חוזר בחזרה"

זה קרה לי גם ....אבל בעצם כבר לא הייתי שם, ובחרתי להמשיך הלאה....כל אחד ותחושותיו הוא.

 

[א פרסקי]

אם עדין יש לבטים

זאת בעיה קשה יכול רק להגיד לך שלא משנה מה את מחליטה תעשי אותה בלב שלם ואם החלטת לחזור דעי שדרך קשה יש לכם כיוון שצריך לדעת להתחיל דברים מהיסוד וממליץ גם לשתף יועץ או מישהו שיעזור

 

[מחפשת דרך החוצה]

את יכולה לנסות לחזור?

עד כמה את כבר "בחוץ"? אני באיזשהו שלב ניסיתי לדמיין אותנו ביחד - וזה נראה לי מתחום מדע בדיוני

. גם אם היינו מנסים - זה כבר לא היה "לחזור" אלא "להתחיל מהתחלה", כי הייתי כל כך רחוק משם... אם את יכולה - תני צ'אנס. אם לא...תמשיכי הלאה. אם תדפדפי קצת בפורום הזה תראי הרבה הודעות "עכשיו אתה חוזר בחזרה"

. את לא לבד בתסריט הזה...

 

[גילת336]

אני בחוץ- לגמרי

אחרי מחשבה מעמיקה- אין סיכוי - לא רוצה יותר משחררת לגמרי... תחזיקו אותי - אני משחררת את האחיזה, מוותרת ....

 

[מחפשת דרך החוצה]

../images/Emo24.gif

הכי קשה - לקבל החלטה. מכאן רק טוב יותר. נכון יותר. ובסופו של דבר יהיה גם קל יותר... אנחנו פה

 

[תותים5]

../images/Emo24.gif