קשה לי מאוד

[pimon]

קשה לי מאוד ../images/Emo4.gif

כבר שבוע וחצי שלא דיברתי עם אמא שלי ומעולם לא קרה שלא דיברנו כל כך הרבה זמן גם אם כעסנו אחת על השנייה, כנראה שהפעם אני ממש, אבל ממש כועסת עליה ו/או היא עליי (למרות שאין לה בכלל סיבה לכעוס עליי). אולי זה המבחן שלי אליה לברר כמה זמן היא תחזיק מעמד ובקצב הזה לא נראה לי שהיא "תתקפל" בקרוב, היא יותר מדי גאוותנית בשביל להודות אולי פעם אחת בחיים שלה שהיא מתנהגת לא בסדר איתי ועם משפחתי ומי משלם

הנכדים שלה

- מזל שיש להם את הוריי בעלי שמשלימים את החסר עם אהבתם האין סופית . אני משתדלת מאוד לא לחשוב על כל העניין, אבל זה חזק ממני וברגעים שאני לבד עם עצמי המחשבות עולות ואיתן גם הדמעות. pimon

 

[ליידי דרמה]

../images/Emo24.gif

בטח שזה קשה. את רוצה להרים אליה טלפון או להישאר במצב של "נראה מתי היא תתקשר"? כי במאבק כזה - כל הצדדים מפסידים, לא רק הילדים שלך. כמובן שגם היא וגם את מפסידות. ומותר לך ממש ממש פכעוס, ומותר לך לרצות שהיא זו שתתקשר ראשונה ותתנצל או משהו כזה. אבל לא תמיד הצד השני עושה מה שאנחנו מצפים ממנו לכן, השינוי צריך לבוא ממך. אם את רוצה לשנות.

 

[pimon]

../images/Emo51.gif

אני רוצה ולא רוצה להתקשר, רוצה מצד אחד כי אני טיפוס כזה שלא מסוגלת להיות בסיכסוך עם מישהו הרבה זמן ואיזום שיחה או בירור עם הצד השני העיקר שלא יהיה כעס ולא רוצה מצד שני כי נמאס לי תמיד להתנצל גם כשאין לי על מה להתנצל ומאוד כואב לי שאמא שלי מפסידה את כל הקשור לנכדים שלה ולמה בעצם שעם היוולדו של הבן הבכור שלי ואחר כך הבן השני, אמא שלי לא ממש הופכת עולמות כדי להיות יותר מעורבת בחיי הנכדים וממש "פותרת" עצמה בלשאול אותי רק "מה עם הילדים?", היא לא באה לבקר לעיתים תכופות (פעם בכמה חודשים זה נורמלי לדעתך?) ומצפה שאנחנו נבוא אליה ואילו עם נכדיי בן זוגה לחיים היא סבתא לכל דבר (הם קוראים לה כך) - לסיכום אני ממש לא מצפה ממנה להתקשר ולהתנצל כי אני יודעת שהיא מחכה שאני אעשה זאת וכבר אמרו לי שאי אפשר לשנות אדם שלא מוכן להשתנות לבד. בהזדמנות אספר בפורום את תמצית חיי עם אמא שלי.

 

[אור 4]

../images/Emo201.gif

אל תכנסי למאבק שאת עלולה להפסיד בו. המחיר גבוה מידי. קחי בחשבון שאתן עלולות להכנס למשחק של "מלחמת כבוד", שבה אף אחת לא תסכים להתנצל או להתקשר. ואז מה?

 

[pimon]

../images/Emo51.gif

אני לא חושבת שאני נכנסת למאבק ומה יש לי להפסיד, מי שמפסיד זו אמא שלי שבמקום לשמוח על שני הנכדים המתוקים שלה ולהנות מהם היא בוחרת להיות מרירה על החיים ולגרור אחריה את מי שאפשר לתוך המרירות הזו. יכול מאוד להיות שאנחנו כבר במשחק של "מלחמת כבוד", אבל תסכימי איתי שכמו שאמא שלי רוצה שאכבד אותה, מן הראוי שהיא תכבד אותי כמו שאני ושתכבד את הבחירות שאני עושה בחיים כמו למשל נישואיי לבחיר לבי ותתן את מינימום הכבוד גם לו. תביני, חודש לפני שילדתי את בני השני היה חשוב לה לדעת מתי אני רוצה שהיא תבוא לעזור לי כדי שתסדר חופש מהעבודה ואיך אני אמורה לדעת מתי בדיוק אני אלד, זה לא מדע מדוייק וכמה שניסיתי להסביר לה היא המשיכה ל"הציק" לי עם העניין וזה מאוד הפריע לי למרות שידעתי שהיא רוצה להיות בסדר עם המעסיקים שלה (אמא אחרת היתה אומרת למעסיקים שלה "תשמעו, הבת שלי אמורה ללדת כל יום ואני מודיעה מראש שיכול להיות שאיעדר מהעבודה לכמה ימים, בואו נראה מה אפשר לעשות) והיא פשוט סחטה אותי נפשית לפני הלידה ולאחריה - וזו רק דוגמה אחת להידרדרות היחסים בינינו.

 

[תפו ופוזה]

חשבי האם נכון לך לנהל משחקי כבוד וגאוה

להיכן זה מוביל? מה זה תורם.?

לנקודת מבטך אין לה על מה לכעוס

אם כך - הרימי טלפון דברי עימה

כאילו לא קרה כלום זה בדיוק מה שאני עושה עם אמא שלי נותנת לזמן לרפא ומצלצלת אחרי שבוע

הכל חוזר לשיגרה

לא אוותר עליה בחיים!

אין עליה!~

 

[שיר הים]

אני מניחה שהרבה פועלות כמוך, גם אני ....

אבל תמיד עולה בי המחשבה: מדוע תמיד מצליחים להגיע למצבים כאלה עם אמא? בגלל שאצלנו זה כבר הפך לעניין שבשיגרה, כל ההיעלבויות המיותרות, כל הפנקסנות וההתחשבנות ...... שמתי לב שאני ממעטת לשתף אצת אמא שלי, שמתי לב שאני לא מאריכה איתה בשיחות כמו פעם בכדי לא להגיע למצבים שתוארו לעיל. אמא שלי שמה לב לכך ושאלה לפשר השינוי, עניתי לה (עם כל הטאקט שהצלחתי לגייס) שהרבה פעמים שאל דברים שנאמרים לה היא מתייחסת כהתקפה אישית, ואז היא אצה רצה לספר לכל מי שרק מעוניין לשמוע (עם תוספות, לצערי...) ונמאס לי להיראות כמכשפה בעיני המשפחה וחברים....... כמובן שאז הגיעו ההכחשות וההטחות ............ ועוד שבוע של שקט בגיזרת הטלפון ......... "למזלי" אם אפשר לומר כך, היא מתנהגת באותה צורה בדיוק גם עם אחיותי וגיסתי - ככה שכולם בעצם יודעים שזו היא וככה היא מתנהלת .

 

[pimon]

היי שיר הים

את תיארת בדיוק מה שקורה בדרך כלל אצלי, עד התקרית האחרונה גם אני לא ממש נידבתי הרבה מידע על מה שקורה בחיי מהסיבה הפשוטה שברור לי שהיא עושה זאת לא באמת מתוך עניין אלא כי צריך לשאול, אבל ההבדל בינינו שאמא שלי אף פעם לא שאלה למה אני לא מפרטת יותר ולא ניסתה לברר איתי בשיחה נעימה אם יש סיבה לכך.

 

[שיר הים]

בפירוש לא רוצה לריב איתה, אני בטוחה שגם את

לא ..... ולכן רק בכדי למזער "נזקים" אני משתדלת לא להגיע לקו האש ......

 

[pimon]

היי ../images/Emo13.gif

אני לא מנהלת משחקי כבוד וגאווה, זו אמי שתמיד מגיל מאוד צעיר היתה שוטפת לי את המוח שאני לא מכבדת אותה מספיק ואני חושבת שהיום כשאני כעצמי אמא, הגיע הזמן שתיתן לי לחיות את חיי ותפסיק לגרום לי ייסורי מצפון ואם להודות, אז אני מאוד קרובה להישבר וכן להתקשר אליה רק שיש בי הפחד שמאוד אתאכזב כשאתקל בניכור מצדה - אצלה אין דבר כזה "לא קרה כלום" מכל דבר הכי חסר משמעות היא עושה עניין גדול וזה מעגל שלא יוצאים ממנו.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo2.gifאני מבינה

אני גם מניחה שלא תצליחו לשנות אותה אחרי שנים כה ממושכות. האם תמיד הטלפון הראשון הוא שלך? כך היא הורגלה?

 

[pimon]

היי תפו ופוזה

אכן כך, תמיד אני זו שמתקשרת ראשונה כי זה גם באופי שלי - לא מסוגלת לכעוס הרבה זמן ולהיות באוירה מתוחה אז כנראה שהיא התרגלה.

 

[תפו ופוזה]

חשבי מה שונה הפעם?

האם יש לך שאיפה לשנות? מה באמת מזין אותה הכל המתחים נאלו? משחקי כבוד כוח? לריב צריך שניים ברגע שאחד לא משתף פעולה אין ריב . פשוט כך. באימון אנו קוראים לזה פרשנות. ויש אפשרות שתהליכים יקרו התהליך הוא שלך כי המטרה היא שלך ורק כך ישנו דברים

 

[שיר הים]

"לריב צריך שניים" כמה נכון כמה חשוב להפנים!

גיסתו של הבעל למשל, לאורך כל השנים תמיד הצליחה לחרחר ריב עם כל מי שרק היה בקירבתה. אני, איך שהוא תמיד הצלחתי להישאר מחוץ לטלנובלות האלה .... עד לפי שנה, אז היא הצליחה להמציא מריבה גם איתי. פשוט ניתקתי קשר ... איזה שקט ושלווה!! נכון שעם אמא או מישהי קרובה יותר זה לא ככה , פשוט צריך ללמוד להתרחק מכל מה שגורם לויכוחים ומריבות (זה לא קל, אני יודעת) אך בהחלט נוח יותר ....

 

[ליידי דרמה]

את מכירה את הפרסומת עם האמא והבת

שהאמא כל הזמן מעירה לילדה - תפזרי שיער, תלבשי תכלת, תקשיבי לי, תאספי שיער וכו. אני תמיד נהנית לראות את התשדיר הזה - האמא שם עושה תפקיד ניפלא. סתם, פפשוט נזכרתי בזה כשקראתי שכתבת - היא שוטפת לי את המוח שאני לא מכבדת אותה מספיק...... אז אם תחליטי להרים לה טלפון- תעלי גם את הנושא הזה בשיחה. שאת מכבדת אותה אבל לא מוכנה להישמע לכל דבר שהיא מחליטה ומצד שני גם לא מוכנה שיזלזלו בך או ינהגו אלייך כאילו את ילדה קטנה כל הזמן.

 

[עולם ו מלואו]

../images/Emo201.gif במלחמה כמו במלחמה

כל אחד צריך לדאוג לאנטרס שלו אז במקום מלחמת כוחות אולי עדיף לחשוב איך להעביר את הכאב שלך וההרגשה שלך מבחינת הילדים ובלי בדיקות מיותרות

 

[גרניום מועשר]

איך הילדים שלך מפסידים מזה?

אני לא יודעת מה הקשר שלהם עם אמך, אבל אני גדלתי בלי סבא וסבתא קרובים אלי מצד אחד של המשפחה. לא מתוך סכסוך, הם פשוט גרו בקצה השני של העולם. ולא הרגשתי כאילו חסר לי משהו. כמו אצלכם, היו לי סבים אוהבים מהצד השני, ושני הורים אוהבים וחברים לרוב. את לא חייבת לדבר עם מי שלא עושה לך טוב. למעשה, סביר להניח שאם היא לא עושה לך טוב, היא גם לא עושה לילדים שלך טוב וכל האינטראקציה ביניכן מעבירה להם מסרים לא חיוביים במיוחד. אז עזבי. אין קשר עם אמא שלך ואלה התנאים כרגע. בתוך התנאים האלו תשתדלו להנות כמה שיותר. באמת שאפשר.