קשה לי, כלכך קשה...

קשה לי, כלכך קשה...

לכל אחד יש אידיאולוגיה.
אחד מאמין בקוראן, אחד מעדיף יהדות, אחר הומוסקסואל, והשני סטרייט גמור. כל אחד הולך לפי מה שהוא מאמין, דרך משלו שהוא דובק בה..
זה נשמע כמו התחלה של יציאה מהארון, אבל תתפלאו לגלות שזה לא.
אני בסך הכל תוהה כל הזמן איך אפשר לספר להורים, שככ אדוקים בשמירת שבת, שאני לא כמוהם. לא מתחברת לזה ולא רוצה את זה. איך עושים את זה, כשכל דבר שמנוגד לדעות ההורים מתקבל בצורה כזאת שלילית?
למה ללכת אחרי האידיאולוגיה שלך נהיה דבר ככ קשה? למה אני צריכה לפחד שלא יקבלו את העובדה הזאת במשפחה?
למה אני מסתירה את זה מהם כבר 4 שנים?
ולמה ככ מפחיד אותי לספר להם? למה אני חסרת ביטחון בנוגע לזה?

אלו שאלות שגם אני לא יודעת לענות עליהן....
 

eyal1214

New member
השאלה היא למה את לא רוצה

אני לא דתי ולא חוזר בשאלה, אבל אני בזמן האחרון שם לב שההורים כן מקבלים את הילדים שלהם בסופו שלד בר אלה עם הם נטרי קרטא או ממש קיצונים, ברור שיש גבולות מסוימות שמגיעים אלהם לבית מכבדים והכל, מזה לא מתחברת למה אף אחד לא אומר מזה לא מתחברת את רוצה מה לראות טלוזיה ללכת למסיבות דברים כאלה קשה לך לקיים מצוות זה טבעי וזה גם הסיבה עם מדברים על הגיון ויצאים בשאלה המון מדברים על זה, הסיבה הראשונה שאנשים עוזבים את החברה זה בגלל קשיים בקיום דברים ומצוות ברור שבן אדם שצריך כל בוקר להניח תפילין ולשמור נגיעה עם חברה שלו היה מעדיף לא לשמור הרבה יותר נוח, אבל כל עוד לא תהפכי לקיצונית לצד השני מה גם שחילונים לא אוהבים את זה לא אוהבים קיצוניות למשל להפוף להיות נערת הלילה, לאט לאט תסבירי להם תדברי תבדקי למה את לא מוכנה מקשיים נורמטיבים של עצלנות או חוסר אמונה?
 

Reset3

New member
הלוואי ואמא שלי תחשוב ככה יום אחד

 
ארבע שנים??

כשהתחלתי לקרוא חשבתי להגיד לך שתיקחי את הזמן וזה יגיע, אבל כשראיתי שאת בתוך זה כבר ארבע שנים זה נשמע לי נורא, זה בטח סבל בלתי נסבל.

נראה לי שזה הזמן לספר עם כל ההשלכות שזה יביא אחריו.

ואחזור על המוטו שלי גם אם הם יאיימו בהתקף לב, מוות וודאי וכאלה, זה לרוב לא קורה אז לא כדאי לדאוג/לבנות על זה...
 
הגיל שלה לא רלווטי לדיון?

את ממליצה לה לקום וללכת גם אם היא בת חמש עשרה?
אני כמובן לא יודע אבל כדאי להתייחס לאפשרות, לא?
 
רלוונטי

אבל בהתחשב בעובדה שהיא לא התחילה את התהליך בגיל ארבע עשרה לדעתי הגיע הזמן להתחיל לזוז.
 

IshEchad

New member
למה לפחד

לא ברור לי מהשאלה אם יש כאן שאלה ערכית או שאלה רגשית. מבחינה רגשית - לא ברורה לי התמיהה "למה זה קשה לי" ברור שקשה מאד לספר להורים שכל מה שחשוב להם - עבורך זה "נטל" שאת לא מאמינה בו. זה יגרום צער רב וזעזוע. אני לא חושב שזה מעיד על "חוסר בטחון" אלא על הרצון להמנע מלהכאיב למשפחה. מבחינה ערכית - אני לא חושב שמצב של העדר "אני לא מאמין" זו "אידיאולוגיה". זה תאור של מצב סובייקטיבי של אדם - שמספר על עצמו. לטעמי אין "אידאולוגיה" לכפור ביהדות - על אף שחלק מהחברים מציגים זאת כך. יש גם ערבוב של במושג "אידיאולוגיה" והמושג "אמונה" בפוסט. לטעמי אלו שני מושגים שונים. "אמונה" = תפיסות עמוקות שאדם נוהג בהם כאמת על סמך התחושה הפנימית ונסיון החיים. "אידיאולוגיה" = רעיונות שכליים שיש בהם ערך ערכי כלשהו. לאיטיאיסט יכולה להיות "אידיאולוגיה" לדוגמא שאומרת שמטרת החיים הוא להנות ולקבל סיפוקים אישיים - למרות שאין לו אמונה.
 

Sonic hedgehog

New member
כי הורים בדרך כלל רוצים שילדהם יחיו

את חייהם כפי שהם תכננו להם אותם. כאן זה אפילו יותר מורכב כי הם בטוחים שמדובר בדבר נורא ואיום שתענש עליו וגם כי הם מרגישי שזה מעיד על החינוך שלהם ושהסביבה תשפוט אותם.
אני בעד לא לצאת בהכרזות דרמטיות אלה להעלות את הנושא באיטיות, לאורך זמן וברגישות (ולא כשאת תלויה בהם כלכלית).
 
פחד

פחד נובע בדרך כלל מהחשש להפסיד משהו יקר.
ברגע שמנטרלים את הפחד הזה על ידי הכנה טובה, שום דבר כבר לא עוצר בדרך אל המטרה, במקרה שלך - חיים על פי אמונתך.
תחשבי טוב מה את פוחדת להפסיד, תתכונני לזה, לכל השלכה שהיא. לגרועה מכל. תתרגלי לרעיון הזה, תפסיקי לפחד ממנו.
ואז זה יגיע. הבטחון לעשות את מה שאת מאמינה בו.

כל עוד תמשיכי לפחד - תמשיכי להסתתר בארון, או בחצאית:)
ברגע שתצאי ממנו מספיק בטוחה בעצמך - תרגישי נפלא ושולטת בעניינים.

תקראי את ד"ר סוס, "כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים" הוא מסביר די טוב את העניין, אקשר לך כאן הודעה אחרת בה הבאתי את המילים.
וגם, תקשיבי למוזיקה, תרקדי, תהיי שמחה, ואל תתני לפחד הזה לעצור אותך יותר מידי.

החותמת בדם, (כי הדמע תפוס כבר)
אחת שהזיזה הרים
 

chasson

New member
סרט סטודנטים דוקומנטרי

היי ניצן, אני סטודנדט לתקשורת במכללה למנהל, ואני מצלם סרט דוקו קצר על מישהי/מישהו שיש לו קונפליקט בחיי היומיום.
הסיפור שלך נורא מעניין אותי ואשמח אם תוכלי לשתף איתי פעולה, זה עשוי לעזור לך להגיע להחלטה ואני מאמין שאת ממש תהני מהפרויקט.
בהתחלה זה יתחיל בתחקיר ראשוני בטלפון במשך 20דק׳ ואחר כך תחקיר מורחב ואם תרצי אפשר להמשיך לסרט המצולם,
חשוב לציין שהסרט המצולם יהיה בהמשך ככה שהיה זמן להתכונן לפני.
לפרטים מפורטים: [email protected]
 
למעלה