Deep Blue Sky
New member
קשה לי (טריגר)
זמן רב לא נכנסתי לפה (כתבתי עם הכינוי swedish cookie, משום מה תפוז כל הזמן רושם לי שהסיסמה לא נכונה) לפי דעתי, זה היה טוב שלא הייתי בפורום זמן רב. למעשה, זה רק דרדר אותי... בהרגשה לפחות, ומבחינה רגשית. לא התייחסתי לפורום כאל מובן מאליו, כאל דבר שאני צריכה כל הזמן להיכנס אליו. גם בגלל שבגלל והייתי כלואה בעולם שלי, שהיה פשוט גיהינום עלי אדמות, ורק להישאב לתוך דברים, לתוך המחשב לא עשה לי טוב. והרגשתי הרוגה. הרוסה. אני בולסת כמו שור. כמו חזיר. כמו פרה. השומנים מצטברים להם. אני כבר ממש לא דקיקה, ויש לי מראה של דבר בלתי מוגדר, בטטה מכוערת שרק מתעללת בעצמה. בטטה לא שפויה, כואבת, לא יוצלחת, לא יוצאת, חסרת אופי. ויש לי אופי. ויש אותי. ואני מאוד אוהבת את עצמי. את האופי שלי. את האישיות שלי. אבל אני בודדה. ואני חושבת שהגוף שלי לא יוצלח (אגב, זה קשור ולא קשור לה"א, יש עוד דבר נוסף שבגללו הכל התחיל...) ואני כועסת. ואני רוצה. ולא רוצה. לא מסוגלת, אבל מסוגלת... אני מדוכאת (תרתי משמע) ואני רוצה. ואני כישלון. ואני רוצה רק שיהיה טוב. אני רק רוצה חיבוק, חיבוק והובלה.
זמן רב לא נכנסתי לפה (כתבתי עם הכינוי swedish cookie, משום מה תפוז כל הזמן רושם לי שהסיסמה לא נכונה) לפי דעתי, זה היה טוב שלא הייתי בפורום זמן רב. למעשה, זה רק דרדר אותי... בהרגשה לפחות, ומבחינה רגשית. לא התייחסתי לפורום כאל מובן מאליו, כאל דבר שאני צריכה כל הזמן להיכנס אליו. גם בגלל שבגלל והייתי כלואה בעולם שלי, שהיה פשוט גיהינום עלי אדמות, ורק להישאב לתוך דברים, לתוך המחשב לא עשה לי טוב. והרגשתי הרוגה. הרוסה. אני בולסת כמו שור. כמו חזיר. כמו פרה. השומנים מצטברים להם. אני כבר ממש לא דקיקה, ויש לי מראה של דבר בלתי מוגדר, בטטה מכוערת שרק מתעללת בעצמה. בטטה לא שפויה, כואבת, לא יוצלחת, לא יוצאת, חסרת אופי. ויש לי אופי. ויש אותי. ואני מאוד אוהבת את עצמי. את האופי שלי. את האישיות שלי. אבל אני בודדה. ואני חושבת שהגוף שלי לא יוצלח (אגב, זה קשור ולא קשור לה"א, יש עוד דבר נוסף שבגללו הכל התחיל...) ואני כועסת. ואני רוצה. ולא רוצה. לא מסוגלת, אבל מסוגלת... אני מדוכאת (תרתי משמע) ואני רוצה. ואני כישלון. ואני רוצה רק שיהיה טוב. אני רק רוצה חיבוק, חיבוק והובלה.