פשוט אני חסר אונים מול המחשבות והרגשות שלי וכל הסצינות שיש לי בראש .זה משתק אותי לא נותן לי להיות מרוכז ביתר הדברים בחיי..דיי כבר נמאס לי מחיי.המלחמה לא ממש מענינת אותי סליחה על האנוכיות.רוצה רק אהבה אהבה אהבה
ההחמצה הגדולה והכואבת נורא שהאהבה בחיי כבר הוחמצה. ובכל זאת אני ממשיך בדהרה לסגור בעוד כשנה חצי מאה שנות חיים מוחמצים. ככה זה. אבל נשמח בחלקנו למרות הכל.