קשה כאן

[פרח נובל2]

קשה כאן

אני צריכה עידוד כדי להישאר!!!
מחר יהיה שבועיים. אני לא מאמינה ששרדתי עד עכשיו כאן...
קשה לי כאם עם הכל! ועוד המטפלים שלי הם בחופשה.
אני מיואשת.
אין לי כבר כוח.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. כל בוקר מחדש רוצה לצאת מפה. פשוט לחתום על השחרור. זה קשה פשוט, אבל כזה הורס.
המלחמה הפנימית האין סופית הורגת אותי. ההתלבטות עם להקשיב לקול הבריא או לקול החולה.
כמה בכי. כמה צער. כמה כאב. כמה קושי. וכל החברות שלי עכשיו בטיול בצפון.
אני מפחדת לפגוע בעצמי. אני מפחדת לעשטת כאן משהו לא בסדר. אני רוצה להיות ילדה טובה. לעשות את מה שצריך, אבל כמובן שזה לא פשוט. ואני עברתי על כמה דברים...
וזה מפחיד אותי. הכל מפחיד אותי. אני 24 שעות על כדורים נגד חרדה כי ההתקפי חרדה שלי הם תמידיים. ונוראיים.
הדיכאון לא יותר טוב. הלוואי שיכלתי לראות רק את הטוב באשפוז כי הרע הוא אין סופי...
לא יודעת מה לעשות. צריכה המון עידוד וכוח להישאר פה.

 

[אלומת האור]

אני נותנת לך את כל העידוד שבעולם, ומוסיפה

WOW אחד גדול שאת שומרת עלייך שם. תני להם לטפל בך, הם יודעים הכי טוב. לקלקל תמיד אפשר, את יודעת, ניסית. מה אכפת לך לתת צ'אנס להחלמה שלך? זו לא חכמה לקום וללכת כשקשה. החכמה היא להישאר ולהתמודד, וזה המקום הכי טוב שאת יכולה ללמוד בו כיצד להתמודד. שולחת לך מיליוני חיבוקים שכל אחד מהם מכיל עשרות אלפי כוחות לטפל בעצמך. מרגישה?

 

[פרח נובל2]

בטח שמרגישה!!!

ולא מפסיקה להודות לך!!!
תודה רבה!
ד"א כשאמרתי שאני צריכה עידוד לא אמרתי את זה כדי "להתחנף" פשוט ככה הרגשתי ברגע הזה.
עכשיו אני מרגישה מפגרת שכתבתי את זה ואת כל ההודעה הזאת בכלל.
ואני יודעת שמגיעה לי מכות ממך כבר על ההתנצלויות
אבל לך מגיע

 

[אלומת האור]

את לא מבינה כמה חיזקת אותי עכשיו

וכמה הייתי צריכה לקרוא את המילים האלה. פשוט תודה. ותחזיקי מעמד שם

.

 

[hory0]

פרח יקר שאת.

טוב שאת כותבת..אני חושבת עליך הרבה ותוהה לעצמי מה שלומך..

דעי לך שבעיניי היכולת שלך לבחור עם כל הקושי להיות באשפוז, כבר שבועיים שזה המון, ולהתמודד יום אחר יום, ארוחה אחר ארוחה, על אף היאוש והקושי שכל כך מובנים, זו יכולת מדהימה..שמראה כמה כוחות של הטבה לעצמך יש בתוכך!! כוחות שכרגע קשה להם להתבטא כי הדיכאון והמחלה שואבים כל טיפת כוח וחיות שיש,והמאבק מתיש כל כך, אך אין לי ספק שאם רק תאפשרי לעצמך תהליך משמעותי ומרפא, הכוחות הללו עוד ישרתו אותך רבות..ויאפשרו לך לחיות בכל מלוא מובן המילה. אני מאמינה בך מאוד!

אני שומעת ומרגישה כמה קשה לך, כמה הצדדים השונים שאת מכילה בתוכך יוצרים סערה שמתישה כל כך, כמה הבחירה להתמודד אל מול הקושי הקיים, אל מול הרצון להרפות ולהרים ידיים מהכל, מעייפים אותך כל יום מחדש..
והאמיני לי אני מבינה כמה קשה ומכאיב.. וגאה בך שאת לא מוותרת..שיש שם מאבק. שאת לא נכנעת. שהרי זה הפיתרון הכי קל..ולא נכון. ועצם המאבק שיש בך, הוא משמעותי..כי הוא נותן מקום לכוחות של הרצון להייטיב לעצמך אל מול הקושי הנוכחי...

יקירה, אני חושבת שנכון לשתף את המטפלים בך (כשיתאפשר..כי מבינה שהם בחופשה..כולם?) בסערה שמתחוללת בתוכך..ברצונות הסותרים ובקושי. היכולת להודות בקושי, ולתת למישהו להחזיק אותו ביחד איתנו, יכול להיות מקל.. חשוב גם לשתף בכך שהדיכאון לא משתפר..
אני באמת מצטערת שהתהליך לא יכול להיות קל ונעים יותר, והלוואי שיכולתי להקל עליך באופן אמיתי..

לבינתיים שולחת חיבוק חזק חזק!!ומחזקת אותך כל כך על כל יום שאת בוחרת לעשות טוב לעצמך ככל יכולתך, להתמודד על אף הקשיים הרבים..
את במחשבתי ובליבי המון..

 

[פרפר בתוך אגרוף]

פרח

אל תוותרי על הסיכוי הזה להפוך מפרח נובל לפורח. זה באמת סיכוי טוב.
זה מקום לקבל בו כלים וללמוד בו הרבה על עצמך, לשמור על תזונה ולקבל הרבה עזרה.

מה החלק שהכי קשה לך?

חיזוק

 

[קולדון]

מצטרפת לחיזוקים

תני לעצמך את המקסימום של ההזדמנות להחלים, לצאת מהטירוף הזה ולהרגיש יותר טוב!

גם אם יש נפילות, המגמה של השיפור היא לא גרף שרק עולה, מותר שיהיו נפילות ועצירות. בגדול, התהליך הוא ארוך ואיטי והדרגתי, גם אם נראה שהשינויים כל כך גדולים כל הזמן...

 

[someone343]

פרח יקרה

את מדהימה ואמיצה על מה שאת עושה למען עצמך עכשיו,
מבינה כמה קשה וכמה זה דורש ממך להיאבק מבפנים
ועל הפחד שמשהו ישתבש..
שולחת לך את כל הכוחות שיש בעולם לתקופה הזו,
תזכרי שאת בסופו של דבר הגעת במטרה לעשות טוב לעצמך והקושי הזה ישתלם בהמשך,
מעודדת אותך עד אין סוף
ומקווה שבקרוב תוכלי לספר על הטוב ששם
או על הטוב שיהיה בעקבות התקופה הקשה עכשיו ,
תחזיקי מעמד!!
תמיד איתך!!

מחכים לעדכונים 3>

 

[אלומת האור]

איך את היום?

 

[פרח נובל2]

נורא

נורא נורא נורא!!!!
לא יכולה יותר.
רוצה הביתה!!!!!