קר...

עץ הדעת

New member
זה משהו באווירה

כמו השקט שלפני הסערה. ולא מקומי גלובלי. כדור בהמתנה...
 
ובמקום

לשוע אם החול הטובעני מרים ידים לשמים מתחבר לאלו שממריאים כי דכאונות זה
 
מתנדנד

בין נוחות השקיעה חמימות הההתערסלות אל מול קשי ההמראה נפנוף הזרועות עוצם עינים לתוך
 
חושב

מטעה...ההרגשה התפיסה האור בקצה המנהרה. כי החושך על האור בסופו גובר והאדם אפר לעפר
 

busy beaver

New member
ולכן

או שמא בגלל הדרך הרגע ומה שבינהם תקבע ההרגשה או לפחות
 

foglet

New member
והבלאגן

שולט בכל...קודם יורה רק אחר כך שואלים. קודם בוכים, רק אחר כך מצטערים כאילו בלי הכאב...אין התקדמות
 
אה

זה לא שכאילו בלי הכאב אין התקדמות, בכול זאת... זה לא שיש התקדמות זה יותר כי אנחנו לכודים בתוך המעגלים של עצמנו.
 

simulated

New member
ואז בא

הניעור... מתחיל מהקרסוליים ומטפס לו למעלה שריר שריר מפרק מפרק עד שלוקח שליטה על כל הגוף ומתנער מההגיון והמחשבה מקשיב רק
 
חוזר לאחורה

מתגלגל לי בזמן זו אשליה כמובן כי הזכרון מתערבב אם מה זה שקרה מאז ומשדר תמונה מעוותת של מה זה שהרגשתי ולמה ובכל זאת...נטען שממנו למדנו, ממנו שאבנו, עד אותו הרגע וועשינו שוב את בדיוק אותו
 

בילטרלי

New member
יתכן

ובמהות...זה בכלל החיים כשלעצם. חזרה בלתי נשלטת על עבר שהיה. מהורה ליד דרך היסטוריה שלמה. אומנם בתבניות חדשות אך פרצופים מוכרים.
 

דמוקלס

New member
ואולי

בידים שלנו נמצא להחליט לנווט למשוך במושכות שום דבר לא נקבע אף יום לא מוחלט האל כל יכול בחופשה והאדם בגורלו שולט
 

ליכלגל

New member
עכשיו

איפה אתם חושבים הם מסתתרים כל הזמן... כי בניניו,לא חושב בתוכי יש מקום.
 

דמדומים

New member
עכשיו באמת

רגלים למעלה אוזניות וקפה רגעים אחרונים לפני שבית מתעורר והיום יום הקפוא משתלט לו על הכל...
 
למעלה