וואי איך אני רואה את החפירות באות...
ואני מתחילה את התשובה שלי כשאין לי מושג מה היא הולכת להיות, אלא רק מה אני חושבת על הנושא בעד ונגד, אז בכלל חפירות בפתח... בטח אסתבך עם עצמי מלא פעמים ואמחק ואכתוב שוב וכ"ו... האמת שאין לי מושג עד כמה זה תקין, ואם לקחתי את הקטע הזה של מה ששירים מזכירים לי לקיצוניות, כי אמת כמעט כל שיר וסרט והכל מזכיר לי דברים... בעיקר שירים. זה ברמה שיש שירים מפגרים מלפני שנים ששמעתי במקרה בזמן שקראתי את "מישהו לרוץ איתו" בכיתה ו', ועדיין כשאני שומעת אותם אני נזכרת ישר בספר. זה אומר שלחברה ממש טובה שהיתה לי היה איזה מסטיק שהיא לעסה מלא, ואחרי שרבנו היה לי קשה ללעוס את המסטיק הזה כי הריח שלו ממש הזכיר לי אותה. זה שיש שירים שמתנגנים באוטו של האקס אז עכשיו אי אפשר לשמוע... זה הכל. וכמובן שעם טורי- יש את הביקיפר שאת כולו שמעתי פעם ראשונה באוטו עם אותה חברה מהפסקה הקודמת, יש את BFP שחרשתי אחרי פרידה ישנה, ולא משנה כמה פרידות יהיו מאז (ולא שהיו כאלו הרבה חח), עדיין BFP יזכיר אותו. זה אפילו ברמה שפעם ראשונה ששמעתי את גולד דאסט לעומק זה היה בנסיעה באוטובוס בערב אחד, ואני עדיין זוכרת את הפרט הזה ונזכרת בו בכל פעם שאני שומעת את השיר. אז כן, לפעמים זה מבאס, בעיקר כי החיים משתנים, ואמנם המטען שלנו נשאר אותו דבר, אבל אנחנו עוברים גם חוויות חדשות בין לבין, וקשה שהשירים כבר מקובעים בראש בצורה מסוימת הרבה פעמים. עכשיו אני צריכה למצוא שיר אחר שלה, שברור שיש לו קונוטציות עבורי, אבל שהן פחות דומיננטיות, כדי להלביש על מצבים חדשים, וזה מוזר ולפעמים מרגיש מאולץ קצת, כי בכל זאת שיר אחר מתאר בדיוק מה אני מרגישה, אבל כבר הרגשתי את זה פעם עם אנשים אחרים ובנסיבות אחרות... מצד שני, לבוא לשירים כקנבס ריק נראה לי ממש קשה. אולי בגלל זה אני מרגישה שכל העולם מורכב מדברים מלאי קונוטציות ואזכורים ל89436489 דברים שעברתי, והם עוזרים להרכיב אותי. זה ממש כאילו אני אעשה לעצמי ריסט ואתחיל הכל מחדש סטייל שמש נצחית, ואנחנו הרי מורכבים מכל מה שעברנו, זה מה שעוזר לנו להיות הבני אדם שאנחנו (אימוששש הפלצנות! אבל אמרתי שאני אחפור פה, אז הוזהרתם), ובגלל זה נראה לי שפשוט בלתי ניתן למחוק את הכל, שזה ישנה הכל. אז נראה לי שמה שאני מנסה לעשות, זה למצוא איזשהו איזון. יש שירים שעדיין נראה לי שלא משנה כמה פעמים אני אשמע אותם בסיטואציות שונות, הזכרונות הראשונים ינצחו ויגברו על הכל, אבל לאט לאט ובנחישות, יש כבר שירים עם כמה קונוטציות שונות. למרות שבדר"כ זה קורה לשירים הפחות טעונים עבורי, אבל לכו תדעו, אולי עם הזמן ועם עוד חוויות שאעבור, אגיע למצב שאין מספיק טורי לחוויותיי... למרות שזה יהיה הזוי, כי זו טורי... ובסוף נימה חפרנית זו נראה לי שאני אסיים, בעודי שומעת את גולד דאסט פה מפילדלפיה לפני 3 ימים בפעם השניה ברצף (נו, דיברת על זכרונות והכל, נכנסתי למוד הנוסטלגי) והמשך חפירות נעימות לכולם.
