קרע במינסקוס

[דקל111]

קרע במינסקוס

שלום רב. לפני כחצי שנה סובבתי את הרגל ושמעתי את הקרע בברך. הייתי אצל אורטופד ברך שממבט בלבד החליט שאניצריכה לעבור את הבדיקה/ניתוח עם סיב האופטי [שכחתי כרגע את השם הכולל] אמר שיש חשד לקרע במינסקוס. דרשתי לאחר זמן מה בדיקת NRI אך עדיין לא התקבל אישור. אני מרגישה כאבים רבים וכבר קשה לי לדרוך על הרגל וגם בשינה הכאבים לא עוברים. זה מקרין לי לכל הרגל ויש לי תחושה שאפילו קרעתי את הרצועה [אינני יודעת כמובן] להלן שאלותיי: 1. האם לא חייבים לעבור את MRI כדי לדעת בוודאות מה יש לי? ואז תהיה לי האפשרות לבחור כיצד לנתח אם בכלל. כך אני מרגישה שלוקחים ממני את השליטה בגופי כי יכולים להכניס את הסיבים לברך ולגלות שאין שום דבר למשל. 2. דבר נוסף שהוא חשוב יותר. כל הזמן אני שומעת רופאים שמרגיעים לגבי הניתוח הזה, אבל כשאני משוחחת עם אנשים שעברו זאת אז הם מתלוננים על כאבים שנמשכים זמן רב מאוד מאז הניתוח וזה לא עניין של שבועיים וחוזרים לפעילות רגילה. אז אני אשמח אם תרגיע אותי בנקודה זו 3. מהם הסיכונים בניתוח כזה? במה יכולים לפגוע? האם יתכן ואצלע? או לא אוכל לחזור לפעילות מלאה כגון כיפוף מלא ודריכה על הרגל ועוד? אני מאוד חוששת ודוחה את הטיפול בשל כך [ לפני כמה שנים שברתי את האצבע ותלשתי את הגיד ועברתי ניתוח שבו תפסו את הגיד והכניסו קרס כדי ליישרו וכו', עד היום האצבע לא יכולה להגיע לכיפוף מלא. האם דבר כזה יכול לקרות גם כאן? וזה מעביר אותי לשאלה רביעית והיא : 4. האם אני יכולה לעשות נזק אם לא אעבור את הניתוח? האם הקרע יכול לגדול ו/או לגרום לקרע ברצועה? 5 . שאלה אחרונה: כאשר יש קרע במינסקוס, עד כמה טיפול פיזוטרפי יכול באמת להועיל? הרי הקרע נשאר בכל מקרה? אז האם זהו טיפול שרק מפחית את הכאב או נותן תרגילים ליציבה נכונה וכו'? או שיש כאן גם ריפוי כלשהו? אני מתנצלת אם שאלתי הרבה אבל אני ממש מתוסכלת שאני לא מקבלת את המענה הזה מרופאיי. אני מקווה שתענה על כל שאלותיי תודה מראש.

 

[דר אלישע קרסין]

מניסקוס

1. האבחנה לא קלינית ולא חייבים MRI. 2. ההחלמה שונה מאדם לאדם ויכולה גם להיות לא קלה. 3. יש לקבל ממהמנתח. 4. לרוב לא. 5. פיזיותרפיה יכולה לעזור לרוב בשלבים המוקדמים לאחר הקרע עד איחוי מלא.

 

[דקל111]

ראשית תודה על המענה, ואבקש הבהרות מספר

לגבי פיזיותראפיה. האם עבורי זה מאוחר מדי כיוון שהמקרה קרה באוגוסט האחרון כלומר לפני 9 חודשים ולא עשיתי שום טיפול, האם גם לאחר תקופה כזו פיזותראפיה יכולה להועיל כיוון שלא ניסינו זאת? או שאין טעם? כשאמרת שאין צורך בצילום אז בעצם האופציה היחידה היא שייכנסו לברך דרך ארותרוסקופיה גם בשביל לאבחן ולראות מה קורה שם. אז יש כאן את הפעולה עצמה שהיא בעצמה כואבת ואולי היה אפשר למנוע אותה. כי יכולים להיכנס ולראות שאין למשל קרע. במילים נוספות ואחרות, הרפואה מסתמכת על תלונות החולה כדי לקבוע שיש כאן קרע? איך אדע אם פיזותרפיה הצליחה והביאה לאיחוי מלא אם לא מבצעים צילום ? זה לא ברור לי. ייתכן ואני לא מבינה את משמעות הפעולה של ארתרוסקופיה וזה משמש גם ככלי איבחוני. האם זה כך? כי לי זה נראה כפעולה חודרנית שגם היא יכולה להביא לזיהומים ולסיבוכים מסויימים גם אם הם באחוזים פחותים. אני אשמח אם תבהיר לי נקודה זו. ושוב אודה לך מאוד אם תכתוב גם את הסיכונים בפעולה זו. תודה רבה

 

[ננו9]

דקל111

שלום דקל111, אנא הרשי לי לספק מספר הסברים פשוטים, אך מאוד מקיפים, לגבי השתלשלות העניינים מלפני 9 חודשים (כמו שהגוף התייחס לזה, לרוב גם ללא ידיעתך..) ולגבי האופציות העומדות כרגע בפנייך. * הערה חשובה - אין לראות בהודעתי זו כהמלצה כלשהי* כפי שאת כבר יודעת וחקרת את העניין, המיניסקוסים הם שתי שקיות ג'ל בצורת ירח חצי עיגולי שמפרידות בין עצם הירך לשוק. כל תפקידם של המיניסקוסים, בגדול, זה לספק בולמי זעזועים לברך ולסכך, להפריד ולמנוע חיכוך בין העצמות בברך. כתוצאה מטראומה ישירה, תנועה סיבובית, שינויי כיוון חדים או שחיקה ועומס לאורך שנים, עלול להיווצר בקע במעטפת המיניסקוס שממנו פורץ נוזל הג'ל עצמו. לחלקים שפורצים החוצה נקטעת אספקת נוזלי החיים הרגילים של התא (הם הרי מנהלים פעילות מטבולית של רקמה) ומאבדים מחיוניותם. מאידך, המיניסקוס שנפרץ יאבד אף הוא הרבה מיכולותיו ללמנוע חיכוך בין העצמות ולמנוע זעזועים, אך כאשר העומסים עליו ימשיכו להיות קבועים כמו ריצה, עמידה מרובה על הרגליים ואפילו הליכה, הוא יקרין את חוסר הנוחות בצורת כאבים בברך. כמובן שבד בבד הגוף ינסה לתקן את הרקמה שנפגעה ויגיב בתסמינים של דלקת אשר כוללים נפיחות, כאב, קושי בתנועה מלאה, ולעיתים אף חום. אם ממש לאחר הפציעה היתה נכנסת לפעולה תוכנית עבודה פיזיותרפית, הדגש בשלב הראשון היה מושם על השגת טווח תנועה מלא ונטול כאבים, ולאחר מכן הגמשת השרירים המניעים ונושאים את משקל הגוף תוך כדי עבודה מרובה על חיזוק שרירים אלו. ככל שהשריר חזק, גמיש, אלסטי וטוב יותר - פחות עומס נופל על עצמות הרגליים ובמיוחד על הברך. עוד נחזור לפיזיו... לגבי צילומי הדמיה מול ארתוסקופיה: ב MRI ניתן לראות רקמות רכות כמו שרירים, סחוסים וגידים אשר לא מופיעים בצילום הרנטגן הזול. דרך MRI ניתן לקבל מידע רב ולרוב מדוייק ממקור חיצוני על מידת הנזק שנגרמה לרקמות בברך. אחרי שמתקבלת תשובה, תגובש תוכנית פעולה וטיפול ע"י האורטופדים. מהצד השני יש את הארתוסקופיה - שהיא דרך אחת לבחון מה קורה בתוך הברך - רק הפעם מבפנים. נכון, זהו הליך פולשני זעיר, והוא טומן בחובו את כל הסיכונים הידועים שציינת, אבל הוא גם משקף בזמן אמת למנתח את המצב האמיתי בשטח. יתרה מזאת, אם מידת הנזק מצדיקה זאת, דרך צינורית אחרת ניתן לסלק את הקרעים שנוצרו ושאינם מתפקדים. הם לא תורמים ואם ככה חסרונם גדול מיתרונם. סיכויי ההצלחה רבים ולרוב תוך שלושה שבועות עד חודש שוכחים שהיה בכלל ניתוח... אבל וכאן מגיע וואחד אבל גם חברייך וגם שאר האנשים שגו כאשר חשבו שהניתוח יסדר להם הכל!! הלו, מה עם קצת עבודת שרירים? עבודה על ייצוב הברך? קאורדינציה של השרירים לעבוד יחד בתיאום מושלם עם כלי הדם והעצבים? הרי הרגל לא תיפקדה במלוא יכולתה במשך חודשים ולעיתים אף שנים, אז לצפות שפתאום הכל יחזור לקדמותו?? כאן שוב נכנס נושא הפיזיותרפיה והשיקום הגופני: צריך להבין שלא רק הברך נפגעה. בעקבות הפציעה הגוף סיגל לעצמו הרגלים אחרים וגייס שרירים לפעולות שהם לא נועדו להם בכלל. בעקבות כך גם הקרסול, הירך והגב התחתון הם הראשונים לאמץ הרגלים חדשים "רעים". בפיזיותרפיה עובדים איתך על כל הדברים שציינתי קודם, ועושים אוורול כללי לרגליים. לשתיהן!! גם טיפולים כמו פילאטיס והתעמלות יעזרו מאוד בטווח הקצר והארוך - ןחשוב לזכור שגם לאחר שתוכנית הפיזיו' נגמרת יש להמשיך ולתרגל הגמשה וחיזוק רקמות על בסיס קבוע. זהו, זה כל הסיפור. איך שלא תסתכלי על זה, המצב הנוכחי לא יכול להימשך!! אם תחליטי ללכת קודם על MRI - אז בזמן ההמתנה הנוצר מוטב להתחיל להשיב לרגל ולברך מעט חיוניות. להזיק זה בטוח לא יזיק ורק טוב ייצא מזה. אם תחליטי ללכת על ניתוח ארתוסקופיה - שיהיה בהצלחה, תחלימי במהרה ותשקיעי בחיזוק ועבודה תרגישי טוב, חנן בן-עמי

 

[rafagav]

א) יופי של אתר.. ב) בפציעות ברכיים תרשים

שמבהיר טוב יותר של המיניסקוסים!!

 

[ננו9]

תודה..ותודה

 

[דקל111]

תודה רבה על הפירוט.

עזרת לי מאוד להבין לראשונה במה מדובר. אתם לא מבינים שהרופאים היום לא לוקחים את הזמן בלהסביר את הדברים האלו וחבל. אני שוב חוזרת על השאלה אם ניתן למנות לי את הסיכונים מן הקל עד הקשה בניתוח כזה וגם אם לא עושים את הניתוח. זה מאוד חסר לי וכל דבר שנאמר עדיף ממה שלא נאמר. ושלחת אותי למנתח אך אני אל מקבלת ממנו את התשובות ולכן אני כאן. אודה לך אם תפרטו לי זאת [ועוד נקודה לננו, אין כאן עניין של בחירה עם לעשות צילום או את הניתוח כי אני תלויה בחסדי קופת החולים אם בכלל יאשרו לי את הצילום. אם אין לי קרע או שיש לי משהו אחר אני רוצה להיות ערוכה לזה ובהתאם גם לבחור מנתח, לדוגמא , יתכן ויתברר כי מדובר בקרע באחת מן הרצועות שכפי שהבנתי הוא לא שולל זאת אך הסבירות היא פחותה, במצב כזה אלך ארצה לדעת זאת קודם לפני שנכנסים לי לברך. ועוד דבר היום כל דבר כידוע עולה כסף, אז אני עכשיו אשלם 1000 שח פרטי לארתרוסקופיה ואז יכנסו ויראו שמדובר במשהו מורכב יותר וצריך להיכנס שוב בפעם נוספת. כל זה יכול להיפתר אם יעשיו לי צילום לפני כן, גם מבחינה כספית וגם פיזת וגם נפשית-, אבל זוהי ארצינו] תודה בכל אופן לתשובות

 

[דקל111]

עוד שאלה

אם אני בוחרת לא לעשות ניתוח, אז האם אני צריכה לבקש אנטיביוטיקה? אם הכאבים נגרמים כתוצאה מדלקת אז אין דרך תרופתית לטפל בכך? 2. שומעים על מקרים שלאחר שנתיים שלוש הכאבים שלפני הניתוח חוזרים, אפשר לפרט את הסיבות לכך? האם הניתוח נכשל? למה הכוונה באם כן? האם לא ניקו את כל האיזור או לא הוציאו את כל החתכים הקרועים? או שמא המינסקוס נקרע שוב? תודה רבה

 

[דקל111]

ד"ר קרסין שלום

אני אודה לך אם תענה לי על שאלותיי האחרונות. כל כמה שתוכל יתקבל בברכה תודה