קרני..!
אל תישאלי...! טוב באצם אני הספר לך גם בלי שתשאלי!
אני מרגישה באופרת סבון. החברה הכי טובה שלי... (אמורה להיות הכי טובה) נדלקה עליו. היא ידע מכל הסיפור שלנו...היא שאלה אותי האם מפריע לי אם הם יהיו ביחד. (מה אני יהיה חסרת כל התחשבות?! ויגיד לה שאני לא הכי שלמה עם זה..לא! אמרתי לה שזה בסדר והחלתי לה בהצלחה...) הם עכשיו חברים...ואני רואה אותם כל ערב ביחד! חשבתי הרבה והגעתי למסכנה שאנהי אוהבת אותו! באתי וסיפרתי לה...אמרתי ``תקשיבי! אני לא אומרת לך להיפרד ממנו! כלל וכלל לא! אבל אני פשוט חושת שאת צריכה לדעת שאני אוהבת אותו.`` היא אמרה לי ``OK.אני חושבת שאתם צריכים לשבת ולדבר...`` אבל אני! מה,אני יעשה לה דבר כזה?! אם אני יגיד לו שיש לי רגשות כלפיו והוא הרצה לחזור! אני לא רוצה לעשות את זה לחברה הכי טובה שלי! כן...קרני! ככה אני. מבולבלת. אבל העיניין שאני הבנתי שפשוט באותה תקופה שניפרדתי היה לי בלגן בראש ובחיים. ביני לבינו היו בעיות ממש קטנות פשוט שטויות. אני החלטתי במקום לפתור אותם פשוט לברוח מאכל! בזמן הראשון התעשקתי רק ב ``האם פגעתי במעשה שלי בו?!`` ולא חשבתי על עצמי. אחרי חודש שהתעוררתי הבנתי שבעצם מכל הסיפור אני פגעתי הכי חזק בעצמי! הבנתי שנתתי לרכבת לנסוע כי חשבתי שרציתי שהיא תיסע. אך שהתוררתי ורציתי אוליי שהיא תחזור...היא כבר נסעה רחוק רחוק. אני רואה את כולם ממשיכים...ואני תקוע במקום. קרני אני יודעת שאני עושה רושם של אחת שלא יודעת מה היא רוצה! אבל...ככה זה יצא
באהבה שלך קרן
אל תישאלי...! טוב באצם אני הספר לך גם בלי שתשאלי!