קרניים

קרניים

בספר השיאים של גינס כתוב, שלאורך ההיסטוריה היו כמה אנשים שצמחו להם קרניים.
אני לא יודעת למה לקחתי לידיים דווקא ספר גינס, הרי רוב הדברים שקשורים בבני אדם שם מעוותים כל כך. כל מיני מוטציות אנושיות ואנשים שבונים מגדלי קיסמים, מוחצים קוקוסים עם האף או מפהקים במשך יום שלם, רק בשביל שתי שורות בספר הזה, ויש להם פרצוף מרוצה, הנה כולם ידעו שעשיתי שיא גינס. אני חושבת לעצמי מה היית עונה אם הייתי שואלת אותך מה הדבר הכי הזוי שהיית עושה. בטח היית עונה לי שלזיין פודל, אבל רק אם רך ונעים בפנים, והפודל ישתוק אחר כך או מקסימום ינבח מעט עד שתשתיק אותו, ולא יקשקש לך במוח בזמן שאתה עסוק במשחקים שלך. תמיד היו לך כאלה הברקות קטנות בראש.
כתוב שם, שאחת הנשים שצמחו לה קרניים הייתה מאדאם משהו והיא גרה בצרפת. הקרניים צמחו לה בערך לאורך של עשרים סנטימטר. זה אורך לא מבוטל, אני חושבת לעצמי. ארוך מספיק בשביל לנגוח בך אם תציק לי. בטח תחשוב פעמיים.
אני תוהה, מה יקרה אם אקום מחר בבוקר עם שתי קרניים שיוצאות מהמצח וככה אלך ברחוב. גם ככה המחשבות שלי שולחות אותי תמיד לכל מיני מקומות מפונטזים ובלתי ריאליים.

ואז אני שולחת לך הודעה וכותבת "תגיד, היית מזיין אותי אם היו לי קרניים?" ואתה עונה "כן, הייתי נאחז בהן בזמן שהזין שלי עמוק עמוק בתוכך."
 
קרניים זה טוב אם

תופסים אותך מהראש ונועצים את הקרניים עמוק בגזע עץ, במקם אמצעי ריסון רגילים
 
נהדרת כמו תמיד


 
למעלה