הבעייתיות במגע מלא...
בכל העניין של מגע מלא, יש לא מעט בעיותיות. העיקרית שבהן - רמת הפציעות והנזקים שנגרמים לטווח הארוך. הפחות בעייתית (ברמת האימון) - התירגול נעשה עם מגנים (בד"כ, מיגון מלא), ואין אינדיקציה מדויקת, איזה חלק בדיוק פוגע בגוף היריב. בד"כ, בסוג התירגול הזה, מכה שנעשית באימון יסוד (ללא שום מגע עם יריב), נשענת מעט בשונה מאשר באימון מול בן זוג (ב"מגע מלא"). לדוגמא - כשמתרגלים אגרוף/בעיטה באימון יסוד, מקפידים שהפגיעה (באויר אמנם, אבל עדיין...), תהיה עם חלק מאוד ספציפי (כריות כף הרגל/שני המפרקים הראשונים של האגרוף). אך באימון "מגע מלא" - ההקפדה על החלקים שאיתם פוגעים, כמעט ולא מקבלים מספיק דגש. לגבי יכולת תיפקוד במצב אמיתי, ו"התאששות" מהתקפה או מכאב - אין ספק שבמגע מלא, יש את היכולת הזו בצורה נחרצת. למרות, שניתן לפתח רוח לחימה גם בלי מגע פיזי כואב כ"כ (וגם בנושא זה, יש בעיתיות מסוימת - אף אחד לא מלמד איך "לספוג" אגרוף לפנים/ביטת ריסוק לברך/מכה למפשעה/מרפק לצע המרחפת...