הוי הנפט !
החזיר אותי לתנור פרידמן הישן והטוב, שהסריח פלאים , אבל אנחנו לא ידענו... בתחילת אוגוסט לחוש את ריח הגשם והתנור של אז, זה די מבורך. וליד תנור הפח של פרידמן, בין לחם שרוף אחד למשנהו..... האזנו לרדיו (טלויזיה עוד לא היתה וטוב שכך), וכמובן שמענו את משפחת שמחון ופול טמפל. וכשאחותי ואני היינו הולכות לישון, היינו פותחות מיטות ברזל של הסוכנות, אחת מתחת לשנייה, מתכרבלות בשמיכות צמר גפן עם מצעי כותנה מרשרשים מעמילן. אוף...הנוסטלגיה הזו. ולחשוב שעוד מעט אהיה סבתא ואצטרך לקנות טיטולים.....