קרוהן
לפני כמעט שנה היה לי מטופל בן 27 חולה קרוהן. המחלה באה לידי ביטוי אצלו בירידה חדה במשקל (49 קג´ כשהיתחלנו בטיפול),שילשולים, כאבי בטן, הקאות, המטופל לא אכל באופן מסודר (ארוחה ביום אחה"צ) יש לציין שהמטופל הגיע אליי אחרי ש4 חודשים קודם אח שלו שסבל מאותה מחלה נפטר. המטופל הגיע מפוחד, מתוח מאוד, אך עם רצון ומוטיבציה להצליח בטיפול. ואכן כך עברנו יחד 15 פגישות שכבר בטיפול ה3 היו שינויים, היציאות נעשו סדירות וטובות, כאבי הבטן הלכו ופחתו, היה לא תאבון והקפיד לאכול 3 ארוחות קטנטת ביום. עלה למשקל של 54 קג´. מלבד הטיפול הרפלקסולוגי, עשינו מדיטציות להרגעה והרפיה, טיפולי הילנג, ותרגילי נשימות. הדבר היחיד שלא נפטרנו ממנו היה מדי פעם יומיים או יום של הקאות. אבל המטופל הרגיש מחוזק והחליט על הפסקה נתתי לו את בירכתי, הצעתי שיעשה בדיקות ושיהיה בקשר. היום 4 חודשים אחרי בשיחת טלפון שמחתי לשמוע שבבדיקות שעשה לא נצפתה דלקת שהרופא היה די מרוצה הוא לא לוקח תרופות, יש לו אומנם חוסרים בויטמינים ועדין הבדיקות מראות סימנים של תת תזונה, לדבריו. הוא מרגיש רוב הזמן טוב, אין לו כאבי בטן, אבל עדין שבוע אחד בחודש הוא סובל מהקאות שמפריעים לו. הוא שם לב שזה קורה אם הוא מתוח, או אכל משהו שלא התעכל כראוי. לעניין הוא רוצה שנעבוד על נושא ההקאות הוא נותן בי אמון, ואני מאוד רוצה לעזור לו, אבל פתאום יש לי תחושה שאני לא יודעת מה לעשות יותר ממה שעשינו, יש לי מן עיוורון במה אני יכולה להועיל לו עוד. לפני שאני לוקחת את האתגר אשמח לקבל עצה הכוונה, אולי משהו שעוד לא עשיתי,רעיון. תודה גדולה שמחה להיות כאן , |