קרוהן - זקוק לעיצות

[mnm המקורי]

קרוהן - זקוק לעיצות

אובד עצות. גילו לי בקולונוסקופיה מחלת קרוהן (ראו אפטות וכו' אם יש צורך אתאר מה ראו בקולונוסקופיה). לקחו ביופסיות ואין עדין תשובה אבל בראיה הרופא ראה חד משמעית קרוהן (תיאר זאת ולקח תמונות שלא מותירות ספק). לפני כחמש שנים עשו לי קולונו' עקב סימפטומים חשודים אבל הממצאים לא היו חד משמעיים כעת אין כל ספק. תמיד חייתי באורח חיים שנחשב בריא. תמיד אהבתי והתחברתי ל- wellness ורוחניות. תמיד הייתי טיפוס מאוד מאוד לחוץ וחייב שהכל יהיה מושלם ואני בספק אם אפשר לשנות את זה. יש גנטיקה של קרוהן במשפחה. בחמש השנים האחרונות טופלתי אצל נטורופת וככל שניתן השתדלתי לחיות בריא - לישון טוב, לעשות ספורט ולהישאר בתזונה כמה שיותר קרובה לתזונה הנטורפתית שניתנה לי. כשנה לקחתי תרופות. לדברי הרופאים אני אמור לקחת כל החיים תרופות. אחרי שנה עקב תופעות לואי שהיה קשה לי להשלים איתן (הרגשתי שהתרופות הופכות אותי לכבד ואולי עוזרות במשהו חשוב אבל פוגעות במערכות אחרות) הפסקתי על דעת עצמי ובניגוד להוראת רופאים לקחת תרופות. המצב לא החמיר כנראה. ובינתיים חסכתי לעצמי תופעות לוואי של התרופות. מצד שניף הרופאים אומרים שהתרופות שומרות על סיכוי נמוך לחלות בסרטן על פי מחקרים. אני מרבה להיות עייף, עצבני - לא יודע למה אבל אלה שהכי אוהבים אותי אומרים לי שבשנים האחרונות נהייתי טיפוס עצבני ואימפולסיבי. הם מתאפקים ואני כואב. קשה לי עם סוגי אוכלים רבים, לפעמים כואב לי בבטן, והכי הכי קשה - מה שרואים בשירותים - דם. ושוב, אני תמיד השתדלתי לחיות בריא. תמיד משתדל עם תזונה. ורואה "זוועות" בשירותים. לא ברור לי מה עלי לעשות. אני רווק ולא יודע איך מסבירים ל"מועמדות" על המחלה. אחרי הכל, זה יכול להבריח אותן כמו טיל. אפילו שיש תקופות ארוכות שהמחלה רדומה. חשבתי לעבור לטבעונות - ברור לי שזה רק משתנה אחד במשוואה. וברור לי שאני אעשה את זה על סמך תחושה בלבד - אין שום מחקר מדעי שמוכיח את זה. מכרה שלי עברה לטבעונות וכל הבדיקות שלה תקינות אבל היא ניראית קצת חלשה וחיוורת. אני קצת אובד עיצות. אשמח לכל תגובה עם עיצה טובה. תמיד הייתי חזק מאוד נפשית אבל הקושי הזה והבדידות שאין אנשים שמבינים ואפילו אני מתקשה לעכל איך המעיים שלי "אכולות" ואוכלות את עצמן עם כיבים. והכיבים האלה כואבים. לרפואה היום אין כל כך פיתרון כי לא ירדו לשורש המחלה ואולי זה מאוד מסובך. יש ים של תרופות שמטפלות בסימפטומים. ולגבי הטבעונות - אם יש מטפל מומלץ ובעל שם מאוד אשמח לדעת - אשמח לדעת על הטובים ביותר (אפילו שברור שכולם כולם טובים) אני מקרה לא קל וחשוב לי להיות מטופל על ידי מישהו שהוא שם דבר ועם ניסיון רב (אפילו לא עלינו שבעצמו סובל ממחלות בדרכי העיכול וריפא עצמו). אפשר לעשות הרבה ספורט כשטבעונים ? על איזה סוגי רפואה משלימה הייתם ממליצים לי ואזה סוגי פעילות גופנית ושוב, כל תובנה שלכם יכולה לעזור לי. תודה

 

[0 אור 0]

2 כיוונים ששמעתי שעזרו

1. טבעונות שעליה חשבת - אבל שים לב: טבעונות נכונה צריך לדעת לעשות, בפרט אם אתה מגיע לשם כבר במצב של מחלה אשר בין השאר מונעת ספיגה טובה של חומרים תזונתיים. למצוא מטפל מעולה שילווה אותך בדרך!!! 2. ישנן הצלחות בטיפול בשמנים - ושוב, כמו עם התזונה - ללכת לטוב ביותר (אפשר להתייעץ עם מובילים בתחום כמו שלוס או עם מומחה בתחום צמחי המרפא כמו גל ראן). על כיוונים אחרים כלליים יותר אני לא ממליצה לך כרגע, פשוט כי נראה שאתה כבר אחרי די הרבה נסיונות שלא הצליחו. מאחלת לך רפואה שלמה

 

[ינוקא1]

אני אכן ריפאתי את עצמי

ממשהו דומה לקרוהן. זה אומנם לא אובחן , אבל לפי הסימפטומים בדיעבד ברור לי שזה היה קרוהן או קוליטיס. הריפוי אצלי היה בכמה רבדים , מהרובד של התנועה , ועד לרובד של ללמוד משהו שהתאים לי ולהתחיל להיות עצמאי (רפואה סינית. וזה לא התאים להורי ולציפיות ממני) , ועד לרובד היותר "נפשי" רוחני של מציאת היעוד שלי בעולם. אני אוסף סיפורי ריפוי , ולכל אדם הדרך משלו להירפא , ואפשר להירפא מכל דבר. (תוכל לקרוא על כך כאן : https://sites.google.com/site/yosefco3/10-2) אבל צריך להבין שריפוי זה מסע , מסע שהוא לפעמים ארוך ובכמה רובדים , בכל רובד תפגוש מורים אחרים ואנשים אחרים. ההמלצה הכי טובה שלי לבחור צעיר שכוחו במותניו זה צ'י גונג כשיטת ריפוי. זה ריפוי עצמי בו האדם "לומד" את גופו דרך התנועה. כנ"ל שמש , נשימה , טבע - הריפוי האמיתי מתחיל משם , ודרך הצ'י גונג לומדים להשתמש נכון בכלים הללו לשם ריפוי. (בתוך הצ'י גונג אני ממליץ או על השיטה שנקראת "אי צ'ואן" , או על השיטה שאני מלמד - בחתימה למטה). יום טוב.

 

[ינוקא1]

מצאתי בבלוג ברשת

תיאור מאוד יפה של "אי צ'ואן" או צ'י גונג כפי שגם אני מבין אותו : "אני לא מלמד אתכם תנועות", אמר לנו יאן פעם אחת, "אני מלמד אתכם מהי תנועה, אחרי שתלמדו מהי תנועה תוכלו לנוע איך שתרצו". במובן רחב – התנועה שלנו היא מנעד הפעולות החיצוניות שאדם מסוגל לבצע. כל צליל שאנחנו מפיקים למשל הוא ביטוי של תנועה. כל מילה שאנחנו שומעים או קוראים הן ביטוי של תנועה בעולם. זה נשמע כמעט מובן מאליו, ואנחנו כמובן לעולם איננו מתעסקים בזה יותר – אבל על ידי שינויים בהנעת שרירי הגרון אנחנו יכולים לשנות את קולנו לחלוטין. כמובן השינוי הזה לא יהפוך למשמעותי אם לא נלמד לקבע אותו – דהיינו להפוך אותו להרגל. אותו דבר בנוגע להבעות הפנים שלנו. הן קבועות בגלל שאנחנו רגילים אליהן. הן קבועות בגלל שכבר המון שנים לא בחרנו אותן, ואולי אף פעם לא בחרנו אותן. מתי באחרונה הסתכלת במראה על הבעות הפנים שלך ווידאת שמה שאתה רואה במראה מתאים למה שאתה רוצה להביע? הבעות כמו חיוך או קריצה הן צירוף של תנועות או תנוחות. כמוהן היא שפת הגוף. גם פעולות יותר ספציפיות כמו נהיגה או התעלסות הן ביטוי של יכולותינו התנועתיות או תוצר של אופן השימוש שלנו בהן. "כל תנועה מופקת על ידי כיווץ והרפייה של שרירים מסויימים", אמר לנו יאן יום אחד, "אבל כדי שנוכל לבחור את התנועות, כדי שנוכל להרחיב את מנעד התנועות ולשלוט בו עלינו להחזיר לעצמנו את הרגשת הגוף [Feeling]". מה רצה יאן הזקן לומר? עד שהפכתי את זה לעניין לא הרגשת מה קורה בכף היד שלך. עכשיו – כשאתה מנסה אם אתה מנסה אתה מרגיש. עד שהפכתי את זה לעניין לא כיווצת את ידך השמאלית לאגרוף. אבל אולי עכשיו אתה מכווץ את ידך השמאלית לאגרוף. היכולת הזאת לחוש את שרירי הגוף, לכווץ אותם ולהרפות אותם ניתנת לפיתוח ולהעצמה – אפשר למשל להגיע למצב מוחלט שבו אתה תופס כל הזמן את כל הגוף. זאת התחנה הראשונה של האי-צ'ואן [[Whole Body Perception אי-שם על שפת האגם, קצת אחורה בזמן, הנחה אותנו יאן אל הנתיב שמוביל אל המצב הזה. אני לא יכול שלא להתפתות מלהזכיר את המשל של ארכימדס. כמובן, כדי באמת לשנות את היחסים בינינו לבין העולם, כך שהתוצאות תהיינה לשביעות רצוננו עלינו לפתח גם תפיסה טובה ומדוייקת של מה שקורה בעולם. כמו כן, כל מה שתיארתי הוא רק הצצה על חלק קטנטן של הדברים ותו לאו. אבל אני מקווה שהיא הייתה נעימה ומרתקת ואולי אפילו מועילה.. .." זה מכאן : http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?tag=אי-צואן

 

[תמר באופן טבעי]

לא ידעתי שמותר להמליץ בפומבי,

מבחינת טיפול בצמחי מרפא, ממליצה בחום רב על "דבירה שקדי" מכרכור, פרטים תוכל לקבל בפרטי היא אחת המטפלות היותר מעמיקות, יותר קשורות ויותר מדייקות באבחנה ובטיפול - וזו נקודה מאוד חשובה. בנוסף, מתוך קריאת הפניה שלך, אני רואה את המקום של הלחץ עליו אתה מדבר אני מבקשת להאיר את עיניך לכך שככל שרמות הלחץ גבוהות יותר, כך תראה יותר את "זוועות השירותים" לדבריך ולצערי מצב המחלה יחריף אני פחות אוהבת את המשפט "מצא את הדרך", יש בו משהו מאוד פלצני אבל, הפעם... אחרוג ממנהגי ואמליץ לך למצוא שיטת הרגעה שתוכל להתחבר אליה, שיהיה לך קל להפנים ולהטמיע אותה ואני משוכנעת שככל שתפנים יותר את שיטת ההרגעה, גם לסביבה שלך יהיה קל יותר איתך, תוכל לקבל יותר הכלה והכי חשוב, תוכל לראות רמיסיות, תקופות ארוכות יותר של רגיעה במחלה עצמה. רפואה שלימה ובהצלחה,

 

[ינוקא1]

אני ממליץ

בפומבי על הצ'י גונג שאני מלמד כי הוא בחינם. (הסיבה שהוא בחינם זה שהוא נבנה בעיקר על רקע של הרבה תרגול עצמי , ועדיין אינני יודע להעריך במדויק את שוויו).

 

[תמר באופן טבעי]

טאו פרסם כאן במורד הדף,

הרצאה המדברת על עוצמת הפגיעות - תקשיב... פעם עם האוזניים, פעם עם השכל, פעם עם הלב ובסוף - פעם אחת עם כולם גם יחד זה עשוי לעורר בך משהו

 

[0 אור 0]

על מה מותר להמליץ ועל מה אסור

מותר להמליץ על שיטות, על פתרונות גנריים ולא על מותג מסויים או מרשם מדוייק (למשל חמוציות כן אבל חברה XYZ במינון של 3 כדורים ליום למשך שבועיים לא), לפעמים אנו מקיימים דיון על ספרים או על מורים ואז אנו מזכירים שמות, אבל כשמישהו מחפש מטפל אז אנחנו מתאפקים ולא ממליצים על עצמנו, או על מטפל מסויים. החריג לכלל זה הוא כשמישהו מחפש משהו מאד ממוקד (מי המטפל שהתמחה באבחון לפי ציפורניים ופרסם מאמר כזה וכזה לפני 3 שנים) באופן כללי המבחן האמיתי אינו לפי אם יש שם או אין שם, כי כולנו חוטאים פה ושם במשהו שחורג מהכלל. המבחן האמיתי הוא בדיון הענייני והמעמיק, בנסיון להביא את הדברים מצדם המקצועי ולא מצד פרסומי (אין דין אדם שכותב 100 הודעות בפורום וב 3 מהן מוזכרת העובדה שהוא מטפל ב X כדין אדם שכל מטרת כניסתו לפורום היא לפרסם את עצמו ואת מרכולתו), ובעיקר ומעל הכל לשמור על שבועת המטפל "לא תזיק" - לא לתת מרשמים ומתכונים לבן אדם שמעולם לא ראית, לא אבחנת ואין לך מושג איך הצעה שלך תשפיע עליו.

 

[mnm המקורי]

תודה ובקשר לתנועה וחקירתה

לא צריך להרחיק עד סין. יש לנו משלנו את שיטת פלדנקרייז שהיא מאוד עמוקה והיא שיטה ארץ ישראלית !!

 

[ינוקא1]

גם מה שאני עושה כבר לא בדיוק סיני . . .

אני קצת מכיר פלנדקרייז , ובכל זאת מבחינתי אין כמו הסגנון של אי צ'ואן. זה שונה לחלוטין ומהרבה סיבות. באי צ'ואן עושים חזרות רבות על אותה תנועה באיטיות וברוך , או עמידות סטאטיות למשך זמן רב. יש לזה כח אדיר , וזה מאפשר שהתנועה תהיה ממש כמו "מדיטציה". אני מצרף עוד מאמר באנגלית שראיתי בדיוק היום שעוסק בעמידות אי צ'ואן (ז'אן ז'ואנג) http://www.nexuschina.net/data/wp-content/uploads/Still Life.pdf

 

[0 אור 0]

שיטת פלדנקרייז היא שיטה מצויינת

אבל המגבלה שלה שהיא עוסקת אך ורק בפיזי (ובזה היא כן עוסקת מצוין), אין בה נגיעה בפן האנרגטי וגם בפיזי אין התייחסות לאיברים פנימיים

 

[ינוקא1]

פלנדקרייז עצמו היה ג'ודוקא בכיר , והשיטה שלו היא בראש הזה של ג'ודו - מבחינת דגש על מפרקים ו"מנופים". לעומת זאת בצ'י גונג שקשור לאומנויות לחימה "רכות" , הדגש הוא על הצ'י שזוהי זרימת האנרגיה בגוף.

 

[nightriders]

הייתי בוחר בכותרת קצת יותר צנועה

לקרוהן יש אבחנה מבדלת. אתה בעצמך אומר שלא אובחן אצלך קרוהן וכבר מחליט שרפאת את עצמך? אין לי מושג מה היה לך, אבל הסיכוי שהייתה לך מחלה אחרת גדול יותר מהסיכוי שהיה לך קרוהן והחלמת ממנו. יש גם מחלות זיהומיות שיכולות לחקות קרוהן. אני לא אומר שיש בעיה אם מה שאתה מציע, אבל ייתכן שאתה נוסך תקוות שוא בחולה עם מחלה מאוד לא סימפטית.

 

[ינוקא1]

נעזרתי בריפוי גם באנשים אחרים.

היו לי מטפלים נפלאים בדיקור. אחר כך גם היתה לי מטפלת ומורה נפלאה בביואנרגיה. גם עצם הלימודים שלמדתי 4 שנים רפואה סינית ריפאו אותי גם כן , ועברתי שם תהליך מדהים. ולמרות כל זה , אני יודע שבעיקר אני ריפאתי את עצמי , בגלל בחירותי : בחירותי בהתחלה ללכת לטיפול ברפואה משלימה , אחר כך לעזוב את לימודי ההנדסה , אחר כך להתחיל לתרגל צ'י גונג , אחר כך ללמוד רפואה סינית, אחר כך ללכת לטיפולי ביואנרגיה , אחר כך לנטוש את כל מה שלמדתי לטובת מה שהרגשתי נכון עבורי ועוד ועוד. (וכן : להפסיק לחשוב מה ההורים\מורים שלי שאוהבים אותי רצו עבורי ולהתחיל לחשוב מה האמת שלי.). אני אסיר תודה לכל מי שעזר לי בדרך , אבל בשורה תחתונה העיקר זה הבחירות שאנחנו עושים. אנחנו מרפאים את עצמינו אסור למטופל להיות פאסיבי. אני אוסף סיפורי ריפוי , ואני רואה זאת שוב ושוב ושוב - כל המטפלים והרופאים הם מלווים ועוזרים בלבד. בסוף המטופל מרפא את עצמו. (לגבי מה שהיה לי : ריח מסריח מהפה באופן תמידי. דימומים בצואה ושלשולים. שפתיים מתקלפות באופן תמידי. רעב תמידי עד שלא יכולתי לשבת חצי שעה בשיעור בלי לחפש משהו לאכול. הרגשות של חום בגוף ובראש. קשקשים בצורה קטסטרופלית. הליכה לשירותים המון פעמים ביום. ועוד. גם אם נניח וזה לא קרוהן , זה היה חמור לא פחות. לא עשיתי קולונסקופיה , כך שזה לא אובחן. ).

 

[nightriders]

הכל סבבה

אבל למה לשים בסוגרים את הפואנטה העיקרית שרלוונטית? הכל נכון, אין לזלזל ביכולת של הגוף לרפא את עצמו, אבל זה לא שפתחו כאן דיון על זה. פותח השרשור דיבר ספציפית על קרוהן, והתגובה הראשונית שלך פתחה במשפט - אני רפאתי את עצמי. אז בהתחלה החלטת שזה קרוהן, עכשיו אתה מחליט שגם אם זה לא קרוהן זה לא פחות חמור. אבל בשורה התחתונה אין לך מושג מה היה לך (ורב הסיכויים שמדובר במחלה יותר קלה ממה שאתה חושב, בלי פרמטרים אוביקטיבים לא אוכל להתייחס אבל זה לא הנושא). לאדם שנדבק באיידס גם היית אומר דבר כזה? קצת צניעות.

 

[ינוקא1]

כתבתי בפירוש בהודעה הראשונה

"משהו דומה לקרוהן". ומנסיוני במשך השנים זה אכן קרוהן או קוליטיס , כי יצא לי לטפל בכמה מקרים (ואפילו במקרה אחד קשה מאוד). יש בקרוהן כמה וכמה דרגות חומרה , ישנם אנשים שמתפקדים כרגיל עם המחלה , וישנם כאלו שנמצאים על כיסא גלגלים ונכים מאה אחוז. כשאני חושב על מה שהיה לי , אני חושב שהייתי במקום טוב באמצע מבחינת רמת סבל. ממש לא היה לי "משהו יותר קל" מרוב מקרי הקרוהן שנתקלתי בהם. לשאלתך : גם לאדם עם איידס הייתי בהחלט אומר שירפא את עצמו. אני מאמין בריפוי בעיקר דרך הרוח , ולא דרך חומרים למינהם. אני אוסף סיפורי ריפוי בדיוק מהסיבה הזו. ושוב אביא קישור. https://sites.google.com/site/yosefco3/10-2 אתה יכול לראות שם מספיק אנשים שהבריאו ממקרים חסרי סיכוי , בזכות עוז רוחם ותושייתם : עיוורון , נכות , סרטן , טרשת נפוצה וכל מה שתרצה. אני מאמין במשפט של בית דויד - "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם , אל יתיאש מן הרחמים". ריפוי לא תלוי בחומרים , ולא בניתוחים , ולא במכשירים , ואפילו לא ברופא הכי טוב. - למרות שכל אלו יכולים לעזור. בניגוד למה שהרפואה המערבית רוצה שנחשוב , מבחינתי עיקר הריפוי הוא מרוח האדם ומאלוהים. לא משום דבר אחר. גם כשאני מטפל באדם , זו הכוונה שלי : לחבר את האדם לכוחותיו ולעצמו (כי רובינו איבדנו את עצמינו במהלך החיים). וזהו. כשהרוח במקום הנכון , האדם כבר ימצא את הדרכים והמטפלים והשיטות לרפואתו. זה בעיקר מה שריפא אותי , וזה בעיקר מה שמרפא אחרים. השאר זה בעיקר אחיזת עיניים.

 

[טרש לשעבר]

אני חושב שבקלה/קשה הכוונה הייתה לסיכוי ההחלמה

כי קרוהן היא לא מחלה שנעלמת, ולכן כשאתה מעיד על עצמך שנרפאת ממנה ("או ממשהו דומה") יש בזה הטעיה. נרפאת ממשהו שיש לו סימפטומים שהם אולי דומים למחלת קרוהן, אבל עם כל הכבוד זה לא רלוונטי לפותח השרשור שלו באמת יש קרוהן. צואה דמית זה גם סימפטום של סרטן קולורקטלי, אז למה של תעיד על עצמך שנרפאת גם מזה?

 

[ינוקא1]

זה מה שמספרים לך.

אבל אביא לך כמה סיפורי ריפוי של אנשים שנרפאו ממחלות ש"לא נעלמות". אני מבטיח לך שישנם עוד רבים רבים כאלו , רק שלא פירסמו את סיפורים , לא אובחנו וכו' : מאיר שניידר - עיוורון : http://www.youtube.com/watch?v=IeIklOfaz_w מילטון אריקסון , הפסיכולוג האמריקאי הנודע , הבראה משיתוק : http://he.wikipedia.org/wiki/מילטון_ה._אריקסון ד"ר טרי וואלס - טרשת נפוצה : http://www.paleostyle.com/?p=1115 אלמוג כץ - סרטן. http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/229/782.html?hp=55&cat=305&loc=5 ענתי טפלר - נכות http://www.bal.co.il/index.php/2011-06-27-14-37-03/אלטרנטיבי-לגוף-ולנשמה/877--- עוד שניים סרטן ללא כימו וכו' (למרות שכאן אין "הבראה" אלא "רק":הארכת תוחלת חיים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4183501,00.html http://lehayim.bon.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=182684

 

[ינוקא1]

הבהרה :

אני בעד רפואה מערבית ולא מתנגד לה , אבל אני בעיקר בעד רוח האדם והאמונה כריפוי עיקרי.

 

[טרש לשעבר]

אני תוהה עד כמה אתה באמת מכיר את המקרים

שאותם אתה מביא, כי לפחות במקרה אחד (זה של ד"ר וולאס) שאני כן התעמקתי, אני מאמין שאם גם אתה היית קורא מעבר לכתבה שיטחית אז לא היית שם אותה ברשימה שלך. בכל אופן גם אם קיימים מקרים חריגים ביותר של ניסים רפואיים[1], הם עדיין זניחים ביותר ורוב מוחלט של החולים לא מבריאים בצורה כזו. לכן מה שאתה אומר לאדם במצבו של פותח השרשור שקול ללהציע לאדם בקשיים כלכלים לפתור את צרותיו באמצעות זכיה בלוטו. אמנם אם היית בעצמך חולה בקרוהן ונרפאת בצורה פלאית שכזו אז יש הצדקה לציין את זה, אבל כאמור אתה לא ואין לך. [1] ולחלק גדול מהמקרים האלו מוצאים הסברים הגיוניים אם טורחים להתעמק בהם, כך שהם לא באמת ניסים.