קרה לכם פעם

[אקווה]

קרה לכם פעם

שהיתה לכם תקופה ארוכה יחסית (כמה שבועות) שבה הסוכר קפץ לגבהים היסטריים ללא כל סיבה נראית לעין? אני כבר שלושה שבועות כמעט עם סוכר ממש גבוה (הגיע לי אפילו ל- 400!!) אחרי תקופה יחסית ארוכה שבה הכל היה בסדר, ועד עכשיו אני לא מצליחה לאזן אותו! אם אני מוסיפה אינסולין לפעמים הוא כמעט לא משפיע או שהוא משפיע יותר מדי ומביא אותי להיפו, ההיפו להיפר וחוזר חלילה... עשיתי בדיקות דם והן נראות דווקא ממש בסדר (חוץ מה- A1C שקפץ כמובן בגלל הגבוהים האלה...) ואין לי מושג מה זה יכול להיות... קרה לי כבר פעם אבל הצלחתי להתגבר... קרה לכם פעם?? מה היה? מה עשיתם עם זה? אשמח לתגובות...

 

[LARAS]

../images/Emo24.gif ../images/Emo4.gif אקווה אל תדאגי../images/Emo70.gif

אומנם זה אף פעם לא קרה, או שאולי בעצם זה קורה לי כל הזמן

כי אני לא-הכי-מאוזנת-בעולם...

אבל..

אל תדאגי,

אם המצב הזה נמשך הרבה זמן

את חייבת לקחת את עצמך בידיים,

לעשות הרבה יותר פעילות גופנית,

לשמור על התזונה,

ולהוסיף אינסולין כשצריך לאזן את הסוכר.

נורא נורא מקווה שעזרתי..

לארה

 

[nimush]

מנסיוני, בד"כ מדובר באינסולין פגום.

אם תקופה כזאת ארוכה את לא בשליטה (מתוך הנחה שאת מחליפה את חיבור המשאבה כל שלושה ימים כנדרש...) יכול להיות שהחום הפוקד אותנו לאחרונה הגיע לאינסולין שלך. נסי להחליף בקבוקון.

 

[אקווה]

אז זהו ש....

קודם כל - אני לא מטופלת במשאבה אלא בזריקות. לא בא לי להיות מחוברת 24 שעות למשהו שחור שתקוע לי בבטן. אני יודעת שאומרים שזה משפר את האיזון, אבל בכל זאת.. זה נראה לי מגביל מדי (אותי כמובן, באופן אישי לחלוטין) ולא מתאים לי. שנית - אכן החלפתי אמפולות במזרק, מתוך חשש שאכן האינסולען פגום. ביום הראשון לאחר ההחלפה נראה היה באמת שזה מסתדר ואפילו הגעתי להיפויים רבים ללא הצלחה להעלות את רמת הסוכר (עוד הזרקתי קצת יותר כי יצאתי מנקודת הנחה שגבוה לי), אבל אחרי יומיים-שלושה שוב חזר הסוכר הגבוה... נשמע מסובך הא? למישהו הצעות?

 

[nimush]

מצטער, הייתי צריך לזכור...

... שאת על זריקות ולא על משאבה. (דרך אגב, המשאבה היא הרבה פעמים הפתרון היחיד שעובד לסוכרתיים שנקלעים לבעיות איזון מסובכות ולא יוצאים מהן...) שמתי לב שיש לך ממש אנטי לנושא המשאבה. אני אכתוב לך שוב מה שכבר כתבתי לך פעם: אחרי שבוע לא תביני איך חיית בלעדיה. אני לא יודע אילו פעילויות את כה חוששת שיוגבלו בחייך, אבל אם "מיס אמריקה" זכתה במקום ראשון כמלכת יופי עם משאבה צמודה לגופה, אם אני מסוגל לנגן ולהופיע עם משאבה עלי, ואם ידידה שלי רקדנית מקצועית, מורה לריקוד ומנהלת סטודיו למחול עם משאבה אז כנראה שזה לא עד כדי כך מגביל. חוץ מזה, לזריקות תמיד אפשר לחזור... See you ´round the holy city

 

[אקווה]

אני

מניחה שאתה צודק, אבל יש לי איזה בעייה פסיכולוגית רק מלחשוב על להביט על עצמי במראה ולראות משהו שחור שתקוע לי בבטן... זה עושה את עורי "חידודיון-חידודין" כמו שאומרים במבדקים הפסיכוטכניים... נראה, אולי אם זה לא יסתדר הפעם כמו שאני מקווה, אני אתחיל לחשוב בכיוון... אני עוד מנסה קודם להבין מה הגורם לקפיצות הבלתי מוסברות בעליל האלה... זה יכול להיות בעיקרון איזו דלקת שלא גילו, זיהום, התפרצות הורמונים לא מוסברת... נראה. יש עוד כמה בדיקות שאני רוצה לעשות כדי לנסות להגיע למסקנות. אני מקווה שאני גם אצליח...

 

[ד ו ב ד ב ן]

הי אקוה...

מהניסיון שלי ברמות גבוההות (

) יכול להיות שקורה לך את מה שקורה לי: ממה שהרופאה הסבירה לי אז כשהגוף נכנס להיפו הכבד מפריש גלוקון שיעלה את רמת הסוכר, וזה אכן מה שקורה... מה שקרה לי זה שהייתי לדוגמא על 250 הזרקתי אינסולין (יכול להיות שלפעמים עושים יותר מידי) ואז הגוף התחיל להיכנס להיפו והכבד הפריש קלוגון וזה העלה את רמת הסוכר, בנוסף גם אכלתי! אחרי שעתיים עשיתי שוב בדיקה והסוכר היה על 350 ושוב פעם הזרקתי...וכך הלאה.... יכול להיות שזאת הסיבה שאת לא מאוזנת שכול פעם שאת עושה זריקה הסוכר מתחיל לרדת ואז הגוף (הכבד) עושה את שלו... מקווה שעזרתי...

 

[פורפורית]

../images/Emo140.gifלאקווה יקרה

אולי אפשר לכסות את המחט עם משהו נחמד,ואז לא תראי את זה במראה? בטח לחברה יש רעיונות. שבוע טוב לכולם

 

[ד ו ב ד ב ן]

אולי זה קצת מפחיד...

לחשוב על זה או לראות את זה אבל זה הרבה יותר עדיף מאשר זריקות. תחשבי על החופש שזה ייתן לך, על כול האפשרויות שתוכלי לאזן את עצמך, על זה שאת לא צריכה לחשוב מתי לקום בבוקר ולעשות זריקה... אני מאוד פחדתי בהתחלה, בכול מה שקשור לשינויים בדרך הטיפול שלי, אני מאוד פחדנית... אבל שטויות, אם תתחילי בטיפול במשאבה תראי שזה מאוד פשוט ונוח!!

 

[אקווה]

אוקיי...

אולי לא הבהרתי את עצמי נכון, ואולי אני פשוט לא בדיוק יודעת איך זה נראה... מה שאני יודעת הוא שמדובר בקופסה שחורה שמחוברת לגוף. זה נראה לי קצת מוזר להסתכל על דבר שחור כזה כחלק מהגוף שלי (לא דיברתי על מפחיד אלא על מוזר, לראות משהו שחור כזה תקוע בבטן). וחוץ מזה - זה לא מפריע בתנועות מסוימות? ולבוגרים מביניכם - זה לא מפריע במצבים אינטימיים?

 

[ד ו ב ד ב ן]

זה ממש לא מפריע...

אני אישית, לרוב בכלל לא מרגישה שזה שם....

 

[10shosh]

יתכן שיש לך בעיה בעט ההזרקה

ולא באינסולין עצמו או שאת מזריקה כל הזמן באותו מקום והספיגה ירדה או שכל הסטוק שלך מקולקל...... לגבי המשאבה במילא את אמורה לידע את בן זוגך על הסכרת לפני הגעה למצבים אינטמים בכל מקרה כך שאין בעיה זה רק עוד יותר מכריח לדווח (היפו שעלול להתרחש ברגעים הכי לא מתאימים נמנע בחלקו עם משאבה) בזמן המעשה את יכולה להתנתק מהמשאבה למשך 2-3 שעות(תלוי בסוג האינסולין) ולעשות חיים

 

[אקווה]

היי...

תודה... חשבתי על הרעיון של הזרקה באותם מקומות. אני משתדלת לעשות רוטציה, אבל משום מה יש לי הרגשה שבכל מקום שאני עושה יש כבר איזו גבשושית מההזרקה הקודמת.. אני באמת אנסה להגיע למקומות חדשים אם אני אצליח למצוא כאלה אחרי 12.5 שנות סכרת...

ובכל מקרה לגבי ה"לעשות חיים" - זה קוטע ספונטניות הקטע הזה של להורידאת המשאבה, לא?..

ברור שבן זוגי יודע על הסכרת אבל עדיין זה נראה לי מסורבל ולא נח. אבל - אם שום דבר לא יעזור ואני לא אמצא את הבעיה ויגידו לי שמשאבה היא האופציה הטובה ביותר - אני בהחלט אשקול את זה בחיוב.. (כאילו שתהיה לי ברירה..

). בכל מקרה - הרבה תודה על העזרה!

 

[פורפורית]

בהצלחה מותק../images/Emo24.gif

 

[10shosh]

אקווה

להוריד את המשאבה זה לא פרוצדורה יש לך מן תפס כזה זה כמו לפתוח כפתור תיק תק ולוקח אותו זמן. נכון זה מעצבן שיש משהו שתלוי עליך כל הזמן אבל מבחינתי יותר מעצבן היה לצאת לארוחה רומטנית ולמצוא את עצמי מחפשת מקום כדי להזריק או הולכת לשרותים עם כל הציוד ויותר גרועה זה העובדה שאת צריכה לעשות את הזריקות בשעות קבועות מה שהורס את הספונטניות בצורה הרבה יותר משמעותית !!!!!. לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו את צריכה לשקול את כולם ולהחליט אני מצרפת לך אתר על משאבות. התמונות שם לא כול כך אסטטיות אבל זה לא נוראי כמו שזה נראה דבר נוסף שאני לא מסכימה איתו בכתבה הוא "שהמשאבה אינה מתאימה למי שמסתיר את הסכרת" ניתן להחביא את המשאבה והחיים הרבה יותר קלים מאשר עם המזרקים שאותם קשה להסתיר - מנסיון. מקווה שעזרתי http://www.matalk.co.il/docy/02_091.htm

 

[אקווה]

היי שוש

שוב תודה. אבל לגבי ההזרקה במקומות ציבוריים - פעם דפקתי חשבון ובאמת הייתי הולכת כל פעם לשרותים. אבל - למדתי שאין לי מה להסתיר, ואני עושה את הזריקה במקום, פשוט מתחת לשולחן. אף אחד לא שם לב, לפעמים אפילו לא מי שנמצא איתי, אפילו שהוא יודע על הסכרת וההזרקות וכל הפרוצדורה. לא מתביישת, לא מסתירה. זה מה יש לי, שיתמודדו כולם. ותודה על ההפניה לכתבה, אני הולכת לבדוק...

 

[ד ו ב ד ב ן]

מי המחבר הזה?

גם אני נכנסתי לראות את הקישור והיה שם "אמנת פורום סוכרת", המחבר עצמו רשם שם ש"סוכרת היא מחלה קשה הדורשת התמודדיות".... גם אני שוש לא מסכימה שמשאבה לא טובה למי שמתבייש, גם אני מסתירה את המשאבה כמה שיותר, אבל רק אותה.... אם מישהו יבוא וישאל אותי אם יש לי סוכרת אני אגיד לו שכן... ממש שטויות...!

 

[10shosh]

הקישור הוא לאתר של מ-טוק

אני מניחה שהמחבר הוא מנהל הפורום מאיר פרומקין אים אני לא טועה

 

[10shosh]

אם ככה אז אני ממש לא מבינה

מה הבעיה שלך עם משאבה ?

 

[אקווה]

הבעיה שלי

היא שקשה לי שמשהו יהיה מחובר לי לגוף... קשה לי לקבל את זה שיש משהו קבוע שהוא לא חלק מהגוף שלי שמחובר אליו.. לא נראה לי אסתטי במיוחד ומעדיפה לראות את הגוף שלי כמו שהוא, ללא אביזרים נילווים...