קראתי

[ניצת שושן]

קראתי

את הכתבה הזו,על המפה בה מצויינת הדרך והתרגשתי. למה? כיוון שהייתי שם פעם,במקום הזה,גם לי היו מפות מסומנות מראש אבל סרבתי לראות... והיום? רואה את המפה, מתבוננת ובשניה רואה - לטיול הזה אני מסרבת לצאת.

 

[עוף כנף]

צעידה לפי המפה

גם אני לא רוצה לטייל עם המפה הזאת, אבל, איכשהו, עדיין מביאה את עצמי למצבים עם המון תמרורי אזהרה, תמרורי "אין כניסה", "עצור" "האט", "סכנה דרך מפותלת", "האט, מדרון לפניך",- ו... מנסה לראות מה יש הלאה. יודעת שמסוכן, הלא זה יש תמרור בכל פינה, אבל למרות זאת מתעלמת...

 

[ניצת שושן]

עוף ועפרה גשו הלום יקירותי

כן,גם אני גאה בי שהגעתי למקום הזה,אבל הגעתי אליו אחרי הרבה זמן, אחרי הרבה שנים שבהן דוקא כן טיילתי במסלול הזה. זה היה המסלול בה´ הידיעה. זוכרת שאמרתי פעם לגבר שאהבתי : אני יודעת שאני קופצת מקומה חמישית,אבל אני קופצת (וכל כך התרגשתי כשענה לי שאני קופצת בגלל שאני יודעת שלמטה הוא יחכה לי בזרועות פשוטות לתפוס אותי). וקפצתי וגם התרסקתי מבפנים,למרות שכלפי חוץ אי אפשר היה להבחין. ובכל זאת המשכתי באלו המסלולים עד שהחלטתי להיות מאושרת. עד שהבנתי שאהיה מאושרת כאשר אשנה את הבחירות שלי,את המסלולים. עד שהפנמתי ברגש (לא בהגיון) שמגיע לי טוב,שאיני רוצה להיות מטפלת, שמגיע לי מי שיאהב אותי ולא יוליך אותי במסלולים מחורבנים שאולי יש בהם הרבה ריגושים ,אבל גם הרבה רסיסים מתפזרים. ומאמינה בך עוף שגם את תלמדי ותפנימי שמגיע לך יותר וגם את עפרה,כן גמלך מגיע וגם בך אני מאמינה,אם אני הצלחתי גם אתן יכולות

 

[amigor]

ערב טוב! ניצת איחולייך אליי איין ;-

בטח תאמרי הינה השובניסט שב.. אני לא צוחק כי אסור לי לבכות קורא את הקפיצה שלך מקומה חמישית..מה? מקומה חמישית.. ככה .אוי ואבוי לי... אני הייתי מחכה בזרועות לתפוס אותך ומוביל אותך למסלולים אל האושר, אבל ניצת, את הגברים הטובים אין תופסים, אלה יוצרים. עמי

היכולת להיות מאושר, עולה בקנה אחד עם היכולת לסבול

 

[ניצת שושן]

בוא הנה יה שובניסט אחד תן ../images/Emo24.gif

מה ז´תומרת השובניסט שב? מה הוא הלך?

רגע,אתה צריך להסביר לי משו, איך יוצרים אותם? את הגברים הטובים? (בקשר לתופסים - אנ´לא משחקת תופסת

) כן עמי גם הוא אמר שיחכה לי למטה לתפוס אותי בזרועותיו אבל........

 

[amigor]

איזה יופי 3X0 מכבי ניצחה../images/Emo106.gif

את אולימפיאוקס אלופת יוון..ענק איזה כבוד לישראל. יהודה בבקשה, מה יאמר האיש עמי

 

[amigor]

ניצת ../images/Emo141.gifשושן קחי../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif

הייתי צופה עד עתה במשחק כדורגל, נשמה, רוב האנשים מאושרים באותה המידה שבה הם מכוונים את נפשם לחיות ובכל אדם גלום הפוטנציאל והתרומה הייחודית שיש לנו לבן/ת זוג ולהוסיף לעולם "עלייך לשאול מי אהוב עליי" ולא "מי אוהב אותי" המילים רבות משמעות והוד, יש נשים וגברים היודעים להשכיל בהתמדה יתרה לפרגן הדדי ביחס אוהד ואוהב, מבלי להותיר ספקות בינהם. קשה לי להאריך בדברים אוהב לכתוב קצר, המשמעויות הן במשפטים כי בעצם...כל האנשים רגילים היוצאים מין הכלל, יודעים זאת (זאת בעדינות) כשאנו רואים גבר משגשג ומצליח בקריירה ועולה בסולם הדרגות ברור שאישה מחזיקה בסולם כ"כ ההיפך, כך כשתיפול מקומה חמישית אהיה שם בזרועותי הפתוחות לאחוז בה ולהובילה לאן? אמרנו, אל האושר הנכסף, אל הפנימי לא אותיר עקבות רק של מתיקות והלאה האושר..זה אפשרי אנו יודעים זאת, המחשבה ממגנטת. כשובניסט אסיים כל הנשים צריכות להינשא הגברים - לא. כתבתי הרבה, ניצת לילה טוב! וחלומות פז

וגם

עמי

 

[ניצת שושן]

תגיד לי אתה ,עמי

מה יהיה איתך ?

 

[amigor]

גב´ מנהל ../images/Emo10.gifמה עוללתי הפעם?

ציפיתי לתגובה הולמת וחזרת בשאלה.. עמי

הכלנית ברחה למטה

 

[ניצת שושן]

../images/Emo13.gif כלום לא עוללת

ולמה אתה

? בסך הכל גב´ מנהל הגיבה להצהרותיך בנוגע ל

.

 

[כלנית 2]

לשנות את המפה

אני יודעת שלוקח המון זמן להגיע לתובנה של שינוי לא תמיד זה מסתדר עם שיקולים והיגיון, אך כשמחליטים לשנות את המפה צריך ללכת עם זה עד הסוף, ההחלטה והנחישות היא מה שקובעת.

 

[ophra]

גאה בך ניצתי יקרה! ../images/Emo24.gif

על שהתקדמת החכמת והתחזקת... ההתייחסות האישית שלי לכתבה ולנושא בכלל - תגיע עוד מעט...

 

[ניצת שושן]

ובקשר לנאמר

מתוך "ספר החיים והמתים הטיבטי" כתב סוגיאל רינפוצ´ה 1. אני הולך ברחוב במדרכה יש בור עמוק אני נופל לתוכו, אני אבוד -- אני חסר ישע אין זו אשמתי לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה 2. אני הולך באותו רחוב במדרכה יש בור עמוק, אי מעמיד פנים, שאינני מבחין בו, אני שוב נופל לתוכו, אבל אין זו אשמתי, ושוב לוקח לי נצח לצאת 3. אני הולך באותו רחוב, במדרכה יש בור עמוק, אני רואה אותו, אני נופל לתוכו בכל זאת -- כוחו של הרגל, עיני פקוחות, אני יודע היכן אני זו אשמתי אני יוצא מייד 4. אני הולך באותו רחוב, במדרכה יש בור עמוק, אני עוקף אותו 5. אני הולך ברחוב אחר.

 

[*יערית]

את זה..

מסרו לנו בחוג של הורות של אדלר

אהבתי.... מומלץ לשים על המקרר.....

 

[ophra]

יווווו.... כמה מחשבות.....

רצות לי כל היום בראש (ומפריעות לי לעבוד) בעקבות ההודעות האלה היום... בוחרת דווקא להגיב כאן כי מאד אהבתי את הדימוי ורוצה להמשיך אותו קצת: למה בעצם לא להשאר בשלב 4? ללכת באותו רחוב, ולעקוף את הבור. כי הרי ברחוב הזה יש את בית הקפה שאני כל כך אוהבת לשבת בו וחנויות נחמדות שנעים לי לקנות בהן ובכלל - זו הדרך הכי קצרה אלי הביתה... והנמשל:

תמיד יהיו תמרורים בדרך. חלקם כחולים וחלקם אדומים תמיד גם יהיו מהמורות ובורות מסכימה שלא כדאי לקפוץ מקומה חמישית כמובן אפילו לא מהשניה אבל להמשיך לסוע, עם עיניים פקוחות, גם במקומות שהם לא 100% בטוחים, או "מתאימים" לפי הספר נראה לי בסדר גמור... כי אם אני אבחר תמיד ברחוב האחר או בדרך שהיא לגמרי-לגמרי בטוחה וללא מכשולים... לא יישארו בסוף דרכים ללכת בהן ואני אאלץ להשאר במקום ולדרוך במקום נשמע לי פחות טוב... אני אפילו אעיז ואגיד שלפעמים אני נוסעת במהירות מעל 90 קמ"ש ועושה שטויות (קטנות) על הכביש... ומי מאיתנו בעצם לא...?

מחשבות שכאלה... בלי מסקנות בינתיים

 

[*יערית]

צריך.....

מסקנות? את מסתדרת יפה עם המחשבות..הם למעשה מנווטות אותנו קדימה לא? ואת...לא מפסיקה להדהים אותי בדרך החשיבה שלך....

 

[ניצת שושן]

ובכל זאת

ברחוב האחר,יש גם בתי קפה ,לא פחות טובים וגם חנויות מדהימות שבכלל לא פגשת אף פעם , בגלל שכל הזמן את עוברת באותו הרחוב, והדרך הקצרה - נגמרת מהר... אין דרך שהיא בטוחה ,אין דרך ללא תמרורים,השאלה היא האם לבחור בדרך המפותלת שהתמרור מורה : סכנת החלקה או אולי בדרך בה התמרור מורה - האט יש הבדל ,לא? (ניצת שבלי שטויות חייה אינם חיים

)

 

[r e d head]

ניצת היקרה

אני כאן בשביל ללמוד ללכת ברחוב אחר. נכנסתי לכאן אחרי שהצלחתי לצאת מהבור, עדיין עם הכאב של המכה שעוד לא נשכחה. יודעת מה צריך יודעת שמגיע לי את זה שיהיה לי טוב איתו שהרי אהבה באה בשימחה ואושר ולא בכאב. אבל עדיין רק יודעת שכך צריך וזה עוד לא בפנים עמוק. זה ביחד עם פחד גדול שלי, כבר כתבתי על כך בעבר. היום אני כבר מזהה אותם אבל לא יודעת להגיע לאחרים. אתמול מאוחר בלילה נשמעו המילים האלה ברדיו גברים הולכים לאיבוד/ש.א. גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת בין שיחי השרך, הוא מתנדנד כשהרוח נכנסת, הוא נעזב, הוא נושר בסתיו, אל תהיי כועסת, הוא מאוהב. תבואי אליו לפעמים, הוא נרגע כשאת פה. יש לו דרכים משונות, את אוהבת אותו. גבר עוזב לפעמים דרך מרפסת, מזמזם שיר ישן, נפצע בעורפו מעץ השסק, נצבט בשושן, בוץ דבר בעקביו, אל תהיי כועסת, הוא מאוהב. הוא בא אלייך לפעמים, את נרגעת כשהוא מלטף, יש לו דרכים משונות, לומר לך שהוא אוהב. יש לפעמים שריק על המרפסת, כמו יום שבת, ורוח דרומית בשקט נכנסת, ואף אחד. את חושבת עליו, וחתול בעשב, בורח זנב... שיבוא אלייך פתאום, ישתוק, ילטף, יש לו דרכים משונות, לומר לך שהוא אוהב ********************** המילים האלה כל כך נגעו בי ודימעה זלגה על הלחי נתתי לו ללכת לאיבוד וזה לטובתי אבל עדיין אני עצובה לאיש שכל כך אהבתי

 

[ניצת שושן]

והמילים שלך אדומה

נגעו בי... כל כך הרבה כאב , אמת , פתיחות יש בהן שהצליחו לצמרר אותי. איני יודעת את התחושה הזו של לתת לו ללכת לאיבוד,איני מכירה את התחושה של להיות נבגדת ויחד עם זה מצליחה לגלות המון אמפטיה ולהתחבר אליה.כשאני עזבתי זה היה ממקום אחר לגמרי , אבל אין כל קשר לכך שהכנסתי עצמי לבורות אלו ואחרים,עד שלמדתי,עד שהבנתי שאני היא זו שמכניסה עצמי אליהם,מהרבה סיבות.ואני מאמינה בכל ליבי שגם את תלמדי ,אם רק תרצי - ואת הרי רוצה. אין דבר שאנחנו לא יכולים ללמוד,הכל תלוי במודעות וברצון שלנו. ואנחנו כאן,תמיד,ללוות אותך בכל רחוב,זה או אחר. לפעמים אולי נראה את הבור ונרתיע ולפעמים לא. בכל אופן - אנחנו פה

 

[r e d head]

לא מדובר בבגידה

רק באיש שבא והלך הרבה מאוד זמן