קראתי שיר...

קראתי שיר...

"למדני אלוקיי, ברך והתפלל על סוד עלה קמל, על נוגה פרי בשל על החירות הזאת: לראות, לחוש , לנשום לדעת, לייחל, להיכשל.. למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל. לבל יהיה עליי יומי היום כתמול שלשום, לבל יהיה יומי עליי הרגל.." (לאה גולדברג "שירי סוף הדרך") רקדנית (נהנית- ומספרת לחברים...)
 
אמממממממ...../images/Emo63.gif

ואני גם אוהבת את שני החלקים הראשונים של השיר... "והנה אתה בא בימים, וימיך ספורים ויקר מנינם שבעתים, ותדע: כל יום אחרון תחת השמש, ותדע: חדש כל יום תחת השמש".... רק טוב!!
 
רגע של רצינות..../images/Emo132.gif

מעניין למה אנחנו (טוב.. אני
) כ"כ טובים בתיאוריות אבל היישום.... רחוק. למה לא לחיות באמת באמת כאילו זה היום האחרון עפ"נ האדמה???? למה לחשבן , למה להגיד "מה יהיה" ו- "מה יקרה אם.." לחיותתתתת פשוט לחיות. כאילו אין מחר, רק כאן ועכשיו. ואני לא מתכוונת לנהנתנות חסרת תועלת אלא לזה שאם מחר אני לא אהיה כאן אז לא ארגיש שהחמצתי שלא ארגיש שהיה משהו שרציתי לעשות ולא עשיתי. אוףףף קוראת את מה שכתבתי... לא הסברתי את עצמי טוב, הא? מאמינה שתביני גחלילה.. את מבינה אותי..
רקדנית ה-
 
בוודאי שמבינה ../images/Emo22.gif

ואנחנו טובים בתאוריות.. כי הן הרבה יותר קלות מהמציאות... כל כך פשוט ומורכב כאחד... רק טוב!!
 
ו...בראנרד שואו אמר

שאנשים מאשימים תמיד את הנסיבות כגורמים לעיצובם. המתקדמים בעולם, הם אלה המחפשים לעצב את נסיבותיהם... ככה סתם רגע של מחשבה... רק טוב!!
 

אמיר.

New member
הבנתי .. ולא הסכמתי...

היום הוא הכנה למחר טוב יותר. הפחד הוא לא שמא מחר לא נהיה כאן אלא שמא מחר נמצא את עצמנו במצב בו אנו מתחרטים שלא מיצינו את יכולתנו היום. ומחר ? מחר יום חדש !! יום שבו יתגשמו כל מישאלותנו לטובה...
 
אותה הגברת בשינוי אדרת..

תמיד המילה שלך חייבת להיות אחרונה????? ממילא אמרת בדיוק מה שאמרתי. אבל "בול"!!!!!
 
למעלה