קקטוס [חצי
]

קקטוס [חצי
]

רציתי לכתוב בשבחי הקקטוס, קקטוס זה צמח שהבין עניין ובעברית בכלל קוראים לו "צברי". הוא מסוגל להתמודד עם תנאי אקלים קשים, בקקטוס יש חומר שמשמש בטקסים ופולחנים. פעם אפילו קניתי קקטוס למישהו, שניים למעשה, כתבתי לו שזה מזכיר לי את האהבה שלנו, קוצנית ועמידה
אבל היום נתקלתי בקקטוס בהקשר אחר, חשבתי שאני כנראה לא הטיפוס שמשקה עציצים, גם הוא לא, הבחור הזה שנופש לי במוח ובכלל לא הרשיתי לו להיכנס. האמת היא שאסרתי עליו אבל הוא היה עיקש, עיקש וחצוף והתגנב עליי. מתישהו הרפיתי, נתתי לו לשלוח זרועות תמנון ולהתפלש בי.
אני זוכרת את הטון שלו כשאמר "אני לא יודע למה, אבל אני נעשה רכושני עלייך" וידעתי היטב שהוא קצת בן זונה, קצת שחקן, היינו בפינג פונג הזה ביחד. אולי זה בכלל הוא שהזכיר לי קקטוסים, כשבכל יום הייתי צריכה להשקות אותו קצת, ידעתי שהוא עמיד.
לילה אחד הוא תפס לי בכף היד ואמר לי "ספרי לי על הבדסמ שלך ילדה, ספרי לי על הבדסמ שלך" ואני כבר הייתי שיכורה והוא בכלל לא אוהב את הדברים האלו, מדי פעם היה שואל אותי שאלה או שתיים ואני הייתי מנסה להסביר. "אני לא חושב שהייתי מסוגל להיות בקשר כזה" הוא ענה. ידעתי שלא. משהו בו תמיד עורר אותי גועל, משיכה, כעס קל, סקרנות ואני נעשיתי רעבה והוא האכיל והאכיל את המפלצת הקטנה שלי, רציתי שהאצבעות שלו יעברו לי על כל מילימטר בגוף ואני אהיה חצופה, כן בייב, עוד יין, עוד יין. הלילה השחור והמרפסת רחבה, רציתי לקפוץ משם, אבל כל כך הרבה דברים היו עלולים להשתבש בדרך ולא באמת רציתי למות, רק מטאפורית, מתה לחיות ככה בכל ערב, גבר עם מוח חד וגרביים מצחיקות וכל המוזיקה הנהדרת הזאת ברקע, אלו דברים שעושים בי תמיד חם, עד שבסוף חם גיהינום.
 

A לוןA

New member
הכתיבה שלך

תמיד נוגעת בי איפושהו, ובסוף גם הופכת את הבטן.
מעולה כרגיל, כבר אמרתי?
 
בקריאה שנייה

שלי אני חושבת "זה כל כך לא קוהרנטי ומובן ואיך שלחתי את זה"
&nbsp
שמחה שנגע בך
מעניין מה זה גרם לך להרגיש
&nbsp
תודה.
&nbsp
 

A לוןA

New member
כמיהה, עצב, געגוע

ביחוד זה העלה לי את damned if I do, damned if I don't
ובעברית- מה שאולי אפילו יותר מתאים פה- אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי
הפלירטוט שלך בכתיבה עם כל הקשת של הצרכים והרצונות- משיכה, דחייה, סקס, רעב, שובע, חיים, מוות, הישרדות- וכל זה בכמה שורות קצרות
זה בא לך לפנים.
אבל את יודעת שאני מת על מה שאת כותבת :)
 
פיוטה לדעתי - מפיקים ממנו מסקלין

כשהייתי קטנה אהבתי לדגדג להם את הקוצים כי חשבתי שהם קיפודים אז כל יום הולדת ביקשתי קקטוס-

נחמד הרעיון שאת אדמת מדבר קשה והקטטוס יכול ומתאים להשתרש בך.
הזכיר לי את השיר של אתי אנקרי "אדמה לפני אדמה אחרי"
אולי תתחברי:

http://www.mymusic.co.il/lyrics/1261-11415/אדמה-לפני-אדמה-אחרי

אני מתחברת לתיאור של ההשתקעות והתעמקות זה בזה שיש בה שובבות וקסם אבל גם ידיעת הקשיים והגילוי ההדדי שמטלטל את עולמו של אדם - אחד של השני וזה דברים שתמיד חשבתי למרתקים ביותר בחיבור בין אנשים - בוודאי באהבה.

לרכושנות פחות מתחברת אם בכלל , אבל זו העדפה אישית
ולפלרטוט גם לא אבל זו כבר מגבלה אישית : ) (אין לי את הקידוד החברתי הזה כנראה) . מזמן לא קראתי ממך , נחמד ביותר.
 
עכשיו שאני חושבת על זה

אולי זה לא בדיוק השיר שמתאים -
אבל התכוונתי שמשהו בפראות ובמה שתיארת
"היא חומקת מתחת לזרוע" שמציב גם אור וגם צל על דברים התחבר לי לתיאור
ההכרות שלהם ומהותה.

דווקא על החלק "הנרטיבי" של השיר פחות חשבתי ,
אז אממ זהו
 
למעלה