גם אני חשבתי ככה
קודם הבהרה - אני לא ילדון גלגל"צ. רחוק משם. האלבום נראה לי סביר ובאתי סקפטי להופעה ויצאתי שמח. בדיסק באמת קשה להבדיל בינה לבין חברותיה יוצאות רימון. מה שעושה אותה לשונה הוא העובדה שהיא יוצרת ומוסיקאית, שהקול שלה שונה בהופעות - הרבה יותר אמוציונלי, ושהיא באה בהרכב מגניב ולא טריוויאלי (קונטרבס, צ'לו, פסנתר, תופים). באמת לא מפתיע שגלגל"צ בוחר לשדר, סליחה, לטחון, דווקא את הדביקים ה"רגילים" שלה, ומוותר על השירים היותר קשוחים. לפי מה שאני רואה את חושבת שקרן פלס היא "איתי" ו"אם אלה החיים" ותו לא. זה כמו לחשוב שטורי איימוס היא "קרוסיפיי" ותו לא (שזה שיר מצויין אבל לא ראוי לייצג), או לחשוב שג'נסיס זה "דה ווי איי ווק" ותו לא, ולהתעלם מהיצירות הענקיות של תקופת פיטר גבריאל, שפחות מושמעות בגלגל"צ. אם זו הגישה, אז את אומרת שאת שופטת אמנים לפי איך שהם נשמעים בגלגל"צ, ולכן לא תוכלי להציג עצמך טיפוס אנטי-גלגל"צי. ולגבי האמנים שאת מעדיפה לשמוע - בטח! גם אני! אבל יצאת מהמרחב הגלגל"צי... ידוע שיש המון מוסיקה משגעת בארץ אפילו היום. גם אמנים מוכרים (סחרוף, אחינועם ניני, שלמה ארצי לפעמים, שלום חנוך, שלמה גרוניך, עידן רייכל...) גם קצת פחות מוכרים (ערן צור, קרני פוסטל, הדרה לוין ארדי...) וגם בקושי מוכרים (דפנה והעוגיות, אגרול, סימפוזיון, פרווה חמה...). אבל הם לא כל כך במרחב הגלגל"צי. זה למה אמרתי שקרן מזכירה את טורי במרחב הגלגל"צי.