קצת תלונות אפשר??

לילך87

New member
קצת תלונות אפשר??

נשואים שנה , אחרי הרבה שנות חברות , בהריון ראשון, מכירה כל פסיק שבו, התרגלתי שאני דואגת לעצמי והוא לא דואג לי כי הוא פשוט כזה.... ובכל זאת כל כמה זמן מתאכזבת "מחדש" אנחנו בדירה חדשה כבר כמה חודשים אף פעם הוא לא הכין לי או שאל אותי אם אני רעבה כשאני באה מהעבודה הביתה לרוב הוא נמצא בבית כשאני באה , אחרי שהיה רוב היום בבית , מעולם לא קנה לי פרחים מאז שאנחנו בבית (ואם הייתי אומרת לו את זה אז הוא היה בטח אומר "מה, אמא שלי מכינה לנו זר כל שישי" -הכוונה לאמא שלו) נכון שכשהייתי חולה הוא עשה וניקה בלי שאבקש ברגע שהבראתי כלום . בגללו אני עוצרת את הרגשות שלי אם הוא רק היה מראה או עושה צעד עבורי אני אוטומטית עושה 10 צעדים עבורו אני אחת שאוהבת לתת ולפנק אבל כבר שנים לא עושה כלום לא קונה ולא מתאמצת עבורו ולא , אל תכתבו לי שאני מפגרת ואני בהריון ועכשיו אני נזכרת, רוב התקופות שלנו טובות ואני מתעלמת מהחוסר הזה אבל פעם ב... כשקורה מקרה זה שובר אותי.... אני מכירה אותו הוא באמת כזה!!!! ולא ישתנה ואני לא מנסה לשנות פשוט חייבת לפרוק מידי פעם אני לא מתכוונת להגיד לו תקנה לי פרחים , או תדאג לי לאוכל וכו'.... כי זה לא אמיתי ואם יש סיכוי שאיי פעם הוא יביא כי רצה להביא או לדאוג לי אני אהיה כ"כ מאושרת.......
 
מישהו חכם אמר פעם :

אתה תשכח מילים ואתה תשכח מעשים - אבל אתה לא תשכח איך גרמו לך להרגיש... את מתארת כאן מצב שהוא קצת בעייתי - לא כי אם לא היית בהריון התשובה האופטימלית הייתה : "תחתכי" - ממש לא... הריי את אומרת שאת מכירה כל פסיק בו - ודבר שכזה אינו הולך ברגל... את מציגה כאן מקרה בו הגחלת מתחילה להראות סימנים של שחיקה - וזה טבעי - בייחוד אחרי המון זמן ביחד, אחרי תקופה מאוד של חברות להפוך סטאטוס לנשואים - זה בהחלט משנה משהו בבן-אדם... יכול להיות שההריון / מעבר הדירה / לחצים חיצוניים - הם אלה הגורמים למעיין "אדישות" שכזו או אולי אפילו סוג של פחד מהשינויים האלה... אבל את משתמשת במושג "המון זמן" ו- "אף פעם" כלומר הוא תמיד היה כזה (?) את אומרת גם שה"אדישות" הזאת משפיעה גם על המוטיבציה שלך להשקיע.... אז שני דברים (או יותר נכון שלושה) : אם אדם תמיד התנהג בצורה מסויימת - מדוע האכזבה ? אם את מעוניינת לשנות את המצב - וניכר שזה מה שאת רוצה - חשוב לתרום גם לנושא הזה - בכמה וכמה דרכים - אולי תתחילי את בהשקעות קטנות כגון ארוחה מושקעת או מתנה קטנה או אפילו חופשה לא מתוכננת לספ"ש - סתם כי בא לך ללא שום אירוע מסויים.... או במילים אחרות - תגרמי לו להרגיש - רצוי ורוצה. אולי גם הוא יושב במקום שלו וחושב את אותו הדבר בדיוק ? אולי הוא צריך איזה עידוד קטן כדי להתחיל להשקיע ? ואם זה לא עובד - פשוט תדברו (מה שאמור להיות בכלל הצעד הראשון ) - תבהירי לו שאתם קצת מזיניחים אחד את השניה ותראי לאן זה מתגלגל... ואם גם זה לא עובד - אולי עזרה מקצועית תעזור כאן... בכל מקרה - המון מזל טוב על הילד העתיד לבוא - הוא בהחלט ישנה את החיים שלכם (אולי זה יראה לרעה בתחילה - אבל השינוי הזה בהחלט יהיה לטובה בלונג-ראן..) והמון בהצלחה.
 

לילך87

New member
הפעם זה לא קשור לגחלת

כי זה לא התחיל פתאום מאז הנישואין גם לפני הוא היה כזה ולמה האכזבה ? כי מידי פעם זה נופל עליי מה לעשות אני "מתעלמת" מזה למשך כמה חודשים (שזה בעצם נאגר בשקט בשקט בפנים) ואז זה מתפרץ בגלל שהוא לא דאג לי למשהו שבעצם בד"כ הוא לא דואג לי כלפיו. OK אני רוצה לשנות את המצב ונגיד שחודש שלם אני משקיעה ומזמינה ועושה וחודשיים שלמים אח"כ הוא גם עושה בשבילי או בשילוב אנחנו עושים ביחד ואז הוא מפסיק כמה כאב יהיה אז? אני פשוט בונה לי חומות של מיגננה לפני אני חושבת על כל דבר לפני אם כדאי לי לעשות כדיי שלא אתאכזב . איך גורמים לו לדאוג לי באמת מהלב ובלי צורך להזכיר לו פעם בחודש /חודשיים (לתכנת מחדש)
 
גחלת זה לא סוג של מחלת עור ???

לא משנה.... אני בהחלט מבין את הבעיה... אבל מצד שני צריך להבין שמערכת יחסים היא לא משהו שנותנים לו בעיטה בתחת והוא ממשיך לנוע לנצח - אלא יותר כמו אופניים - אם לא תדוושי הם לא יסעו... ואם את אומרת שבתקופות שאת עושה מאמץ מסויים לכיוון את מקבלת פידבק מסויים אזיי זהו כנראה הפתרון - עשייה בלתי פוסקת (ולא רק שלך) כדי להמשיך ולקיים את הקשר הזה במצב בריא שלא יגרום לתיסכולים. בלי שום קשר - שוב - הפתרון הוא בעיקר בתקשורת - דברו על זה, אל תטחנו את זה למוות, אבל דברו על זה. ואם זה לא עוזר - תמיד יש גורמים מקצועיים שיכולים לעזור, לא חסרים מטפלים זוגיים שזאת הפרנסה שלהם. ולגבי השאלה שלך - איך גורמים לו לדאוג באמת מהלב ? לצערי התשובה היא - אין פתרון כזה.... או שהוא שם או שהוא לא... לגבייך - אל תבני חומות ומגננות - זה אף פעם לא פתרון טוב - בייחוד לא בחיי נישואין...
 

לילך87

New member
אני כן חושבת ש

"גברבר טיפוסי" או "מצוי" ואיך שהיא הסבירה את זה זו הגדרה להמון גברים ברור שזה לא כולם אבל אם לא "מחנכים" את רובם לאהוב לדאוג לטפח הם לא יגיעו לרמה שאנחנו מצפות לה סתם דוגמא אחת במשרד שלי מתקשרת היום לבעלה להזכיר לו שמחרתיים טו באב (חג האהבה) בחיים לא הייתי מתקשרת להזכיר לו שמחר טו באבוכמו שאני מוכנה להשקיע גם הוא צריך לדעת אני לא צריכה לרמוז לו שיחס כמו "פרח" או כל שטות קטנה רצויים ביום הזה ואם הוא לא שם לב אז בשנה הבאה אולי כדאי "לפצות" יותר. ושוב זה לא בקטע החומרי בכללל שלא מעניין אותי אלא רק הרגשי.
 

mika tal

New member
היי לילך../images/Emo8.gif

ראשית, אני חייבת לציין שגרמת לי להרגיש "אהדה" כלפייך. מעולם לא הייתי בהריון, אבל אני בטוחה שאת יותר רגישה כעת.. הבחור שלך נשמע לי "גברבר טיפוסי".. אולי מאלה שאני פחות אוהבת, או בגללם אופיים ה"מצוי" עוד לא מצאתי את החצי השני שלי ( חיוך).. את מציינת שרוב התקופות שלכם טובות,ואת מתעלמת מהחוסר הזה אבל עובדה שהוא ממש מפריע לך-ובצדק.. את מספרת שאת מטבעך אדם מעניק וחם.. יש לי עצה קטנה.. אל תפסיקי להיות כזאת!! אני יודעת שהכי מעצבן להיות עם בחור שלא מתאמץ כמוך, אך אולי התאהב בך דווקא בגלל היותך מקסימה.. אולי אתם עושים סתם דווקא אחד לשני? עיזבי את כל ה"התחשבנויות" הקטנות.. אהבי אותו במלוא העוצמה.. תנהלי איתו שיחה גלויה, שאת בהריון עם ילדכם הראשון, ואת כ"כ זקוקה לו לצידך עכשיו.. ובכלל.. אני לא חושבת שהוא יישאר אדיש לכך.. אה.. ואם כן יישאר אדיש?? תני לי אותו לאיזה שבוע של סידרת חינוך, אני מוציאה לך אותו מדוגם ומצדיע!! בהצלחה מתוקה אני
 
סדרת חינוך ??

למה סתם להרגיז אותי על הצהריים ??? מיקה - ברצינות - ""גברבר טיפוסי"... "מצוי"... - את מתייחסת לכל הנושא הזה כאילו גברים הם משהו שאת קוראת עליו בנשיונאל ג'יאוגרפיק במקרה הטוב או בקטלוג של זארה במקרה הפחות טוב... מה נהיה ?
 

לילך87

New member
תגידו יש סדנאות?

לגברים שמלמדים על איך להתייחס לאישה או מה אישה מצפה? אם כן אשמח להפניה.........
 

mika tal

New member
מה שנהיה "רגע עם דודלי"

שגם לך הייתי מציעה "סדנת חינוך" שכזה... אה, ואל תתרגז יש מים קרים במקרר.. ולא, לא התכוונתי שכל הגברברים כאלה.. יש ויש.. וכן, אוהבת מאוד את נשיונל ג'אוגרפיק+ מסע אחר, וגם את הקטלוגים של זארה.. ולא מה נהיה... יותר זה מה יש ערב טוב!!
 
אהה... טוב....

אז קודם כל - ככה סתם כדי לסבר את האוזן (או העין..) יש שם איזה משחק מילים עם הניק.... אני עדיין לא טרנסג'דר מאותגר אופנתית שלובש טייטס ירוק עם אוברול מוזר וכובע שראה תקופות טובות יותר.... עכשיו אני בהחלט הרבה יותר רגוע כשאני יודע שיש מים במקרר.... יהיה עם מה למהול את הוודקה... ואני יודע שלא התכוונת שכל ה"גברברים" כאלה - אך בהחלט משתמע מדברייך שרוב הגברדיה הם כאלה.... זה אפילו נשמע לפעמים שאת משועממת מהמבחר ותמיד מצפה לעונה הבאה - שם תמצאי את הגבר האידאלי.... יש מצב שאני טועה - אבל ככה זה נשמע. בנוסף שמחתי לשמוע שאת חובבת את נשיונל ג'יאוגרפיק. ערב מצוין.
 

orrin

New member
מה נסגר????

אין דבר כזה כל או מצוי או נורמלי. מה שנורמלי עבורך יהיה לא נורמלי עבורי. אין חוקים חוצ מהחוק היחיד וזה ששום דבר לא קבוע. הזוגיות שאת יכולה לבנות תהיה שונה בתכלית מהזוגיות שאני אבנה מהסיבה הפשוטה שגם אם נצא עם אותו הבחור אנחנו נביא לקשר דברים אחרים, נצטרך דברים אחרים, נרצה דברים אחרים ויכאיבו לנו דברים אחרים. מה שהוא גבול אדום עבור אחת הוא נושא לפשרה עבור שניה. וזה תמיד יהיה ככה. תמיד. (הנה מצאתי עוד חוק) עכשיו, נכון שגברים זה לא דבר פשוט אבל מכאן ועד להכללות יש עולם שלם. חשבת פעם שהם סביר להניח אומרים אותו דבר על נשים? שגם להם זה פאקינג מסובך? מי שהמציא את הקונספט של זוגיות היה חובב פאזלים או בדסמ תלוי איך מסתכלים על זה.... אבל מכאן ועד ה"גברבר המצוי" יש הבדל. תאמיני לי, יצאתי עם המון דפוקים בחיים שלי אבל-וזו כל הפואנטה- כל אחד היה דפוק אחרת, וכל אחד נגע בי אחרת ופגע בי אחרת.... וזהו. עזבי אותך מכאילו הגדרות כמו מצוי ונורמלי. הן בדיוק כמו המושג 0- משו שלא באמת קיים במציאות שמחוצ לספרים.... אני
 

magenta73

New member
טוב... תשמעי

את התרגלת שהוא כזה. התרגלת לדאוג לעצמך. ולהתאכזב. את לא מדברת איתו, לא אומרת לו מה היית רוצה, מה מפריע לך, ואז את יושבת ומתאכזבת. ולמה? כי את החלטת שהוא כזה. עכשיו, זה לא שהוא לא יכול לעשות דברים בבית - כפי שציינת הוא יכול. הוא כנראה לא רוצה או לא רואה לנכון כי הוא "כזה" או יותר נכון חונך(!!!) להיות כזה. כי כנראה שאת מכינה אוכל ומנקה והכל, אז הוא מרגיש שאין צורך להתערב... ומה את עושה? את עושה את זה יותר גרוע, ואת לא מפרגנת לו או לעצמך - לא קונה, לא עושה וכו'. יעשני - שיגרה. עכשיו יש הבדל בין פרחים לבין אוכל. יש אנשים שהם לא רומנטים והמחוות האלה נראות להם מטופשות. מה לעשות. אבל יש דרך שיתופית שכל זוג צריך למצוא את עצמו בה. ובשביל למצוא את הדרך הזאת צריך לדבר. ולהגיד - הייתי רוצה ככה, קשה לי ככה וכו'. ולא. לא להכתיב לו מה לעשות. להגיד ולדבר על זה. אני זקוקה ליותר עזרה, ליותר חום וכו'. וברור שזה כן יהיה אמיתי, כי זה יבוא מהבנה בסיסית של איך הדברים עובדים בינכם. בנתיים את שותקת ועושה הכל... וזה הרי נוח לו מאוד... אז למה שהוא יתאמץ? את לא מדברת, את אוגרת הכל בבטן ואז מה - הוא שוב זה שלא דואג לך ולא מביא לך. למה שהוא ידאג ויביא לך אם הוא לא מבין שזה מה שאת רוצה?... למה הוא יביא לך אם את לא מביאה לו?... בכל מקרה מותק, את בהריון עכשיו. עוד מאט יתווסף למשוואה גוזל או גוזלית, ולך תהיה הרבה יותר עבודה. אתם חייבים לנהל שיחה רצינית ולדאוג לדברים שישתנו. לראות מה הגבולות, מה ה עושה ומה זה עושה וכן הלאה. לא סדרת חינוך. פשוט תיאום ציפיות. בהצלחה.
 

orrin

New member
תגידי...

ומה יקרה אם תבואי ותגידי לו "ככה אני מרגישה". בלי להאשים, בלי לריב, בלי לכעוס. ככה אני מרגישה.... שלוש מילים שהן עולם שלם. יכול להיות שנכנסתם לדפוס במערכת היחסים בינכם שבו זה מאזן הכוחות. לטוב ולפחות טוב. אבל- כמו בכל דבר בחיים תמיד יש את האפשרות לשנות אם רוצים. עכשיו, אני לא אומרת שתבואי לו עם רשימה כאורך הגבול הפולני ותגידי לו "זה מה שאני רוצה" כי במקרה כזה את צודקת- הוא יעשה מתוך חובה, כי ביקשת. אבל, נניח שתגידי לו "ככה אני מרגישה" ותתני לו למצוא את הפתרון? שהוא ימצא את הדרך הכי נכונה עבורו להראות לך כמה את חשובה לו, ואז לא יהיה לך ולו ספק שזה הפתרון הכי אמיתי בעולם- כי זה יבוא ממנו..... וזה כל ההבדל. מה דעתך??? בהצלחה רק טוב
 
למעלה