קצת שמח... קצת עצוב...

ה-שונית

New member
קצת שמח... קצת עצוב...

או `חתונה - האם יכול להיות אירוע משמח?` הייתי בחתונה בליל אמש הראשונה מאז... (אתם יודעים מה) התקלחתי, התלבשתי במיטב מחלצותי, התיפייפתי וכל הבלאגן התנשקתי עם כל הדודים והדודות וגם עם היתר אמרתי `מזל טוב` ו`שתראו רק נחת` וכל הווג`רס חייכתי מאוזן לאוזן כאילו לא יכולתי להיות במקום יפה ומוצלח יותר ואז זה קרה... שוחחתי עם החתן המאושר - אמרתי לו בקריצה: ``אני מקווה שתחזיקו מעמד``. הוא אמר: ``זה `זה```. ``אני יודע ומרגיש`` (ואני יודעת כמה זה נדיר לשמוע את זה ממנו). ואני נדדתי לאותו רגע מאושר בחיי, בו הרגשתי באזור הסרעפת את אותם פרפרים שאמרו לי שזה זה... ואת הערב המאושר בחיי, שהייתי בטוחה שתהיה לו משמעות לנצח... ומשם לאותה חצי שנה בה זה כבר ממש לא היה זה ולא הבנתי איך הבנאדם שאני כ``כ אוהבת יכול להתנהג אלי בכזו אטימות. אמרתי לו (לחתן המאושר): ``זה מצריך עבודה כל הזמן. לא לוותר. כל הזמן לדבר. לא לשמור כלום בבטן. כל הזמן. ובדיוק כשכואב. ולא להיות גיבור וחזק ותקיף, לפחות לא בבית. ולהיות חבר - כל הזמן.`` והוא חיבק אותי ואמר: ``זו הברכה הכי יפה שאמרו לי כל הערב`` ואז החלה לחלוחית לעלות בעיני... ויצאתי החוצה לבכות קצת. שונית (שחזרה לככב על רחבת הריקודים) נ.ב. תלתלים - גם ה`דעה` אינה מקורית
 

taltallim

New member
שונית הרסת אותי...

ולחלוחית עלתה גם בעיני... ולא אלאה אותך ואתכם במה שזה הזכיר לי... וגם שלא סתם כולנו פה - נכון? אז אולי... נחליט שיותר נעים עם פינות קצת יותר עגולות בינינו - וקצת פחות משוננות? אהה, מה את אומרת? (זאת הצעה לשביתת נשק ודגל לבן לשלום - אם לא שמת לב!!!). ומודה שהדעה לא היתה לא היתה מקורית הפעם - אם כי התוכן נכון בכל מקרה (על זה אני מתעקשת - אך באופן כללי כמובן!). תלתלים (עם עלה של זית)
 

ה-שונית

New member
אם...

תפסיקי להיות כזו עקשנית, היונה תהיה עלי ;-) שונית (בעלת תכונות של פרד)
 

taltallim

New member
שלום

עושים בלי תנאים מוקדמים!!! עם תנאים מוקדמים - אין שלום... ראי דוגמת הישראלים-פלשתינאים/סורים וכו`. אבל זמן יש בשפע.... אולי התנאים עדיין לא בשלים??? תלתלים (מבי``ס לדיפלומטיה)
 

ה-שונית

New member
הבעיה היא...

שמציבים תנאים מוקדמים כשאלה הכרחיים... הבעיה היא שאנשים הם עקשנים ומונעים על ידי אגו. אז עכשיו נשאלת שאלת מליון הדולר: למי יש יותר מה להפסיד? ולמי כדאי יותר לוותר על האגו? שונית (שאין לה כוח להתפלמס על פוליטיקה)
 

taltallim

New member
נדמה לי...

שעלית לבד על העניין. רמז: שורה מס` 2 של הנזכר למעלה ועדותך על עצמך (בסוגריים) מלפני כן! אבל יקירתי... העניין באמת קצת מיגע... אז ניקח אויר לנשימה. תלתלים (מפהההקת)
 
כן זה עצוב .

זו באמת אומנות שיש למעטים.להבין להפנים ולדעת שכל הזמן צריכה להיות דינמיקה של עשייה האחד למען השני, וכאשר האחד מן השניים מקבל את הדברים כמובנים מאליהם באה ההתפכחות הקשה, והנדידה המחשבתית ``איך זה קרה לנו?`` - זה קרה לנו כי לשמור על נישואים מספקים מאושרים ומפרים זו יכולת שאין לכל אחד, כדי לשמור על נישואים שרוצים להישאר בם, צריך לדעת שזו קריירה שלפעמים יותר חשובה ובטח יותר מתגמלת מכל דבר אחר או הצלחה אחרת. נו, שיהיה לנו טוב בהלאה שלנו.
 

שרי42

New member
שונקה...

זו אכן ברכה חכמה (וממך אני לא מצפה לפחות :)))ואני כל כך מבינה את הבכי שבא אחכ`,הבכי שאומר...אני כל כך רציתי, אבל אצלי זה לא עבד. ומישהו חכם אמר לי פעם: ``מהו הסוד הגדול של נישואין מאושרים? שבכל הקטסטרופות יטפלו בני הזוג כאילו היו אפיזודות ובשום אפיזודה לא יטפלו כבקטסטרופה``
 
למעלה