קצת על stress and distress ../images/Emo18.gif
בעקבות הדיון הארוך שנערך בנושא המיקרה של קותי ובן זוגו ראוי היה לנהל דיון רציני בפורום על נושא של צולל בלחץ אך משום מה כרגיל נושא חשוב הפך לבמה להתנגחיות ולכן אני פותח שירשור חדש בנושא יסלחו לי כל הנוגעים בדבר. אני אקדים וואומר שאני לא בא לבקר או לתת ציון למה שהיה באירוע של קותי. במצבי חירום מתחת למים יש מרחב לשיקול דעת. במקרה זה אף אחד לא ניפגע וטוב שכך מיקרים אחרים היסתיימו גם אחרת. ולאחר הקדמה ארוכה זו לנושא עצמו: זה לא חדש לרב רובם של באי הפורום שהסביבה התת-מימית היא סביבה שונה לחלוטין מהסביבה אליה אנו רגילים. התגובות שלנו למצבים שונים מתחת למים לעיתים יהיו קיצוניות ושנות לחלוטין מהתגובה למקרה זהה מעל המים. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא מצב שנילמד רבות בקורסי הצלילה והוא מצב של " נשמת " =נשימות מהירות ורדודות. במצב רגיל אדם שמתחיל לנשום מהר ומעלה בגופו את רמת ה CO2 (לדגמה בריצה או מאמץ) בתחילה ירגיש שלא בנח כתוצאה מתחושת מחנק קלה (CO2 מעלה את רמת החומציות של הדם ועלכן מהווה גירוי למרכז בקרת הנשימה במח) אחרכך , יתכסה בזעה קרה , ירגיש סחרחורת, כאבי ראש, בחילה ועד אובדן הכרה -- מצב זה קרוי "היפרקפניה" =הרעלת CO2 , אך מה יקרה לאותו האדם מתחת למים ?? מתחת למים צולל SCUBA ברב המיקרים לא יעבור את כל התהליך אלא בשלב של תחושת המחנק הוא הוא יגיע למצב של חרדה ומיד אחר כך פאניקה, צולל בפאניקה הוא צולל שאינו חושב הוא נימצא במצב של DISTRESS מצוקה ועל כל כל מה שהוא רוצה זה לעלות למעלה ולנשום אוויר אך לא דרך הוסת~!!!!!!!!! מה לעשות שמצב של נשמת הוא מצב די שכיח בצלילה מספיק שאנחנו פוגשים בצב קרני גדול או אם קצת מזל כריש אנחנו מנסים להגיע אלהם ולצלול איתם כמובן שתנועתם במים יעילה הרבה יותר משלנו, אנו מתאמצים מעלים את קצב הנשימה ואופס--נשמת------>ולכן כלל היתנהגות מס 5 אומר "עם העליה בקצב השנימה עבור למנוחה" נשמת זה דבר שקורה קרה ויקרה אך את פאניקה חייבים חייבים למנוע. מה אני מנסה לומר ....מצבי לחץ יכולים להתרחש במהלך צלילה STRESS אולם ברגע שאנו מזהים מצב לחץ עלינו או על בני זוגנו. אנו חייבים לפעול במהירות ובתקיפות על מנת למונע הידרדרות של מצב הלחץ ל פאניקה DISTRESS. כי בפאניקה הניפגע חדל לתפקד וכל מה שהוא רוצה זה לעלות למעלה ואז כבר לא נותר לנו הרבה מה לעשות מלבד למנוע קפיצה מהירה של הבן זוג תוך כדי שמירה על ביטחונינו חשוב לזיכור שבטחון שלי חשוב לא פחות מבטחון בן הזוג כי אם שינונו ניפגע כבר לא יהיה אף אחד שיוכל לעזור לנו. אולם כשיש סימנים מקדימים ללחץ יש מה לעשות -----> הדבר הראשון שיש לעשות זה ליצור מגע פיזי וקשר עין עם הצולל במצוקה(אני מדבר על צולל במצוקה מתחת למים ולא מעל למים שם הסיפור שונה לחלוטין) לנסות להחזיק אותו חזק ולשים את היד שלו על מאזן הציפה שלי.. שידע שהוא לא לבד ואני שם כדי לסייע לו. תוך כדי שאנחנו מנסים להרגיע אותו צריך לאט לאט למשוך את הצלילה כלפי מעלה לכיוון המים הרדודים והיצאה מהמים...זה כלל לא פשוט ודורש מיומנות רבה כצולל. אבל תאמינו לי זה עובד. במידה והצולל קופץ למעלה חייבים לנסות לבלום ולעקב את הקפיצה --אך זה ממש לא המקום לפרט את כל הטכניקות לביצוע פעולה זו. מה שכן חשוב לומר שאין שום ודאות שצולל מנוסה ככל שיהיה יצליח למנוע עלית חירום של צולל בפאניקה -- חשוב מאד מאד מאד ליזכור /שהמציל חייב לשימור על ביטחונו לאורך כל התהליך.. הירואיזם מיותר עלול להביא לשני צוללים מתים במקום צולל חיי וצולל בתא לחץ, וזה כמובן נתון לשיקול הדעת של המציל שהיזכרתי בהתחלה. כלל היתנהגות מספר 10 אומר " אין לצלול לבד בחירת בן זוג חובה" בחירה נכונה של בן הזוג שיחה מקדימה ותכנון מקרים ותגובות הדדי יעזרו למנוע מצבי לחץ מיותרים לישר קו על דברים שנילמדו באופן שונה ולהבטיח תיקשורת יעילה בין בני הזוג, גם הדברים הללו הם כלל אינם טרויליים מספיק לעמוד על השוני בין הצורות השונות של חלוקת אוויר בדו וסת (SSI PADI NAUI ACUC)וכמעט לכל אחד מהם את התו"ל שלו לפעולה מרכזית וחיונית זו. לסיכום צוללים יקרים תעשו לעצכם טובה גדולה קורסים מתקדמים אולי עולים ביוקר אך שווים זהב, הן לכם והן לבטיחות בני זוגכם בעיקר קורס הצלה ... תעשו אותו באיזה מועדון שאתם רוצים העיקר שתעשו. שנה טובה בטוחה ומהנה לכולם כמה שיותר חנקן וכמה שפחות אבקת שריפה ביי פליקס
בעקבות הדיון הארוך שנערך בנושא המיקרה של קותי ובן זוגו ראוי היה לנהל דיון רציני בפורום על נושא של צולל בלחץ אך משום מה כרגיל נושא חשוב הפך לבמה להתנגחיות ולכן אני פותח שירשור חדש בנושא יסלחו לי כל הנוגעים בדבר. אני אקדים וואומר שאני לא בא לבקר או לתת ציון למה שהיה באירוע של קותי. במצבי חירום מתחת למים יש מרחב לשיקול דעת. במקרה זה אף אחד לא ניפגע וטוב שכך מיקרים אחרים היסתיימו גם אחרת. ולאחר הקדמה ארוכה זו לנושא עצמו: זה לא חדש לרב רובם של באי הפורום שהסביבה התת-מימית היא סביבה שונה לחלוטין מהסביבה אליה אנו רגילים. התגובות שלנו למצבים שונים מתחת למים לעיתים יהיו קיצוניות ושנות לחלוטין מהתגובה למקרה זהה מעל המים. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא מצב שנילמד רבות בקורסי הצלילה והוא מצב של " נשמת " =נשימות מהירות ורדודות. במצב רגיל אדם שמתחיל לנשום מהר ומעלה בגופו את רמת ה CO2 (לדגמה בריצה או מאמץ) בתחילה ירגיש שלא בנח כתוצאה מתחושת מחנק קלה (CO2 מעלה את רמת החומציות של הדם ועלכן מהווה גירוי למרכז בקרת הנשימה במח) אחרכך , יתכסה בזעה קרה , ירגיש סחרחורת, כאבי ראש, בחילה ועד אובדן הכרה -- מצב זה קרוי "היפרקפניה" =הרעלת CO2 , אך מה יקרה לאותו האדם מתחת למים ?? מתחת למים צולל SCUBA ברב המיקרים לא יעבור את כל התהליך אלא בשלב של תחושת המחנק הוא הוא יגיע למצב של חרדה ומיד אחר כך פאניקה, צולל בפאניקה הוא צולל שאינו חושב הוא נימצא במצב של DISTRESS מצוקה ועל כל כל מה שהוא רוצה זה לעלות למעלה ולנשום אוויר אך לא דרך הוסת~!!!!!!!!! מה לעשות שמצב של נשמת הוא מצב די שכיח בצלילה מספיק שאנחנו פוגשים בצב קרני גדול או אם קצת מזל כריש אנחנו מנסים להגיע אלהם ולצלול איתם כמובן שתנועתם במים יעילה הרבה יותר משלנו, אנו מתאמצים מעלים את קצב הנשימה ואופס--נשמת------>ולכן כלל היתנהגות מס 5 אומר "עם העליה בקצב השנימה עבור למנוחה" נשמת זה דבר שקורה קרה ויקרה אך את פאניקה חייבים חייבים למנוע. מה אני מנסה לומר ....מצבי לחץ יכולים להתרחש במהלך צלילה STRESS אולם ברגע שאנו מזהים מצב לחץ עלינו או על בני זוגנו. אנו חייבים לפעול במהירות ובתקיפות על מנת למונע הידרדרות של מצב הלחץ ל פאניקה DISTRESS. כי בפאניקה הניפגע חדל לתפקד וכל מה שהוא רוצה זה לעלות למעלה ואז כבר לא נותר לנו הרבה מה לעשות מלבד למנוע קפיצה מהירה של הבן זוג תוך כדי שמירה על ביטחונינו חשוב לזיכור שבטחון שלי חשוב לא פחות מבטחון בן הזוג כי אם שינונו ניפגע כבר לא יהיה אף אחד שיוכל לעזור לנו. אולם כשיש סימנים מקדימים ללחץ יש מה לעשות -----> הדבר הראשון שיש לעשות זה ליצור מגע פיזי וקשר עין עם הצולל במצוקה(אני מדבר על צולל במצוקה מתחת למים ולא מעל למים שם הסיפור שונה לחלוטין) לנסות להחזיק אותו חזק ולשים את היד שלו על מאזן הציפה שלי.. שידע שהוא לא לבד ואני שם כדי לסייע לו. תוך כדי שאנחנו מנסים להרגיע אותו צריך לאט לאט למשוך את הצלילה כלפי מעלה לכיוון המים הרדודים והיצאה מהמים...זה כלל לא פשוט ודורש מיומנות רבה כצולל. אבל תאמינו לי זה עובד. במידה והצולל קופץ למעלה חייבים לנסות לבלום ולעקב את הקפיצה --אך זה ממש לא המקום לפרט את כל הטכניקות לביצוע פעולה זו. מה שכן חשוב לומר שאין שום ודאות שצולל מנוסה ככל שיהיה יצליח למנוע עלית חירום של צולל בפאניקה -- חשוב מאד מאד מאד ליזכור /שהמציל חייב לשימור על ביטחונו לאורך כל התהליך.. הירואיזם מיותר עלול להביא לשני צוללים מתים במקום צולל חיי וצולל בתא לחץ, וזה כמובן נתון לשיקול הדעת של המציל שהיזכרתי בהתחלה. כלל היתנהגות מספר 10 אומר " אין לצלול לבד בחירת בן זוג חובה" בחירה נכונה של בן הזוג שיחה מקדימה ותכנון מקרים ותגובות הדדי יעזרו למנוע מצבי לחץ מיותרים לישר קו על דברים שנילמדו באופן שונה ולהבטיח תיקשורת יעילה בין בני הזוג, גם הדברים הללו הם כלל אינם טרויליים מספיק לעמוד על השוני בין הצורות השונות של חלוקת אוויר בדו וסת (SSI PADI NAUI ACUC)וכמעט לכל אחד מהם את התו"ל שלו לפעולה מרכזית וחיונית זו. לסיכום צוללים יקרים תעשו לעצכם טובה גדולה קורסים מתקדמים אולי עולים ביוקר אך שווים זהב, הן לכם והן לבטיחות בני זוגכם בעיקר קורס הצלה ... תעשו אותו באיזה מועדון שאתם רוצים העיקר שתעשו. שנה טובה בטוחה ומהנה לכולם כמה שיותר חנקן וכמה שפחות אבקת שריפה ביי פליקס
