קצת על Mאיה...

Mאיה

New member
קצת על Mאיה...

במפגש הזכרתי לגיל את ההודעה הראשונה שלי כאן. הודעה שתיארה את התחושה שלי. ואת העובדה שאני היום מרגישה טוב...שיום אחד קמתי והחלטתי שאני מרגישה טוב( זה לא ממש יום אחד...זה תהליך שנוצר, אבל יום אחד הייתה התעוררות וההכרה). ואז הזכרתי לו את הבקשה שלו, שאסביר איך הגעתי לתחושה הזאת. לא הגבתי לגיל על ההודעה הזאת. כי להגיב לו היה להעלות את סיפור חיי, ולא ממש רציתי לספר. בחרתי לא להגיב לו. אני כותבת לעיתים בעוד פורומים, מגיבה לאנשים נותנת עיצות. בכל סיטואציה אני מספרת קצת על מה שעברתי, כדי להוכיח שניתן להיות מאושר, כדי להסביר שהייתי שם, שאני מבינה מה האדם שכתב את ההודעה מרגיש...( לעולם התחושות מאדם לאדם הם שונות, אבל תחושה כללית ישנה במידה וחווית את אותו דבר). חוויתי הרבה דברים בחיי. הייתי בייעוץ פסיכולוגי והבנתי שאני הפסיכולוגית הכי טובה של עצמי. הייתי בהרבה מצבים קשים רגשית והתמודדתי עימם לבדי!..תמיכה מהסביבה לא קיבלתי, ואין בי כעס כלפיהם כי לא כולם מסוגלים להתמודד עם הקשיים של אחרים, לא תמיד מוצאים את המילים...וגם מי שלא חווה אותם יותר קשה לו להבין... אני לא יודעת איך מצטיירת התמונה הכללית כרגע...אולי כאילו אני מדחיקה, אולי כאילו אני לא מתמודדת, אולי כאילו האושר שלי מזוייף. מבחינתי אושר זה דבר זמני, כי מחר אני יכולה להיות בדאון, מחר אני יכולה לעבור משהו יותר קשה...או סתם משהו מכביד ומעיק... אז מחר אני יכולה להרגיש רע...אבל גם זה רגעי, כי מחרתיים אני יכולה שוב להיות מאושרת. הכל רגעי! החיים שלנו מלאים ברגעים עצובים, ברגעים קשים..ואני היום בהסתכלות והתבוננות אל העבר שלי- אני מאושרת גם על הדברים הקשים והרעים שהיו בחיי, כי הם אלו שחישלו אותי, הם עיצבו אותי להיות מי שאני!..הם וכמובן ובמיוחד אני! יכולתי להיות ממורמרת, להיות דכאונית( היו רגעים שהייתי כזאת, ולא אהבתי את עצמי), אבל בחרתי ללמד את עצמי אושר מהו?! אופטימיות מהי?!..עשיתי את הבחירה הזאת על אף שלא ממש האמנתי שאפשר להיות אופטימיים ומאושרים...כשראיתי אנשים מאושרים תמיד חשבתי שזה מזוייף,תמיד האמנתי שהם מסתירים משהו מאחורי החיוך הקוסם הזה...היום אני חושבת שזה לא כך, בניתן להיות מאושרים- אם מבצעים את הבחירה הזאת, לי לא היה מה להפסיד אז בחרתי ללמד את עצמי אושר מהו?- ועתה אני יודעת שרק הרווחתי! Mאיה.
 

תמוזB

New member
את צודקת לחלוטין

ואני מקוה שאיה תצליח גם היא לעבור בהקדם ל"שלב הבא".
 

Mאיה

New member
איה בהחלט תוכל..

אבל לא לפני שהיא תתמודד, לא לפני שהיא תעבד את מה שהיא עברה. איה צריכה לפתור את התחושות שלה, לכאוב את הכאב, וללמד את עצמה איך חיים עם הצל הזה. כי זה צל! זו חוויה מאוד קשה...אני לא חושבת שאפשר אפילו לתאר אותה במילים...אז קראו לזה: אונס, התעללות...עדיין, אי אפשר להסביר את זה. איה, אני מאחלת לך המון הצלחה. ורק מחכה ליום שתחייכי חיוך מכל הלב, לא חיוך מהסוג שאת העצב רואים בעיניים, אלא חיוך אמיתי שיתבטא בעינייך. אוהבת ומחזקת בכל דרך, Mאיה.
 

איה@

New member
אני אופטימית!!! ../images/Emo6.gif

נראה לי שאני לא ממש מצליחה להסביר/להעביר/להבהיר את עצמי לכם. אני מהצד המנצח! אני אופטימית! אני יוצרת! ואוהבת כל רגע ביצירה ובלמידה. נכון - גם עצוב לי - וכואב לי ובעיקר מתוסכל לי!!! אני מתוסכלת מהדרך שבה חיי התנהלו...... מאיה - עניתי לך בשירשור למטה - תקראי בבקשה.
איה.
 

Mאיה

New member
הגבתי לך בחזרה....

מתנצלת על האי- הבנה. שמחה לקרוא שאת מחוזקת... ואני תמיד כאן, ברגעי שבירה. שלך בכנות, Mאיה.
 
למאיה...

כרגיל, ההודעות שלך מדהימות. אני כל כך אוהב לקרוא את מה שאת כותבת. אני כל כך מעריך אותך, את כתיבתך ואת בחירותייך. אני חושב שאת בנאדם מדהים שאפילו עדיין לא קולט כמה שהוא מדהים באמת. אני חושב שיש כל כך הרבה ללמוד ממך ושלך יש כל כך הרבה ללמוד על עצמך. אני נזכר בסצינה מהסרט "סופרמן 1". הוא כבר בן 18 בערך (אם אני לא טועה) אבל עדיין לא יודע שהוא מסוגל לעוף ולעשות עוד הרבה דברים. הוא כמובן יודע שהוא בלתי פגיע ובעל כוחות על אנושיים, אבל לא גילה עדיין את מרבית כוחותיו. ואז הוא זורק את הדמוי-קריסטל הירוק שיוצר עבורו את "מבצר הבדידות", שם הוא מגלה את הכל, בעזרת אביו המנוח... אני רק רוצה להגיד שאני אוהב אותך ומעריך אותך וחושב שאת סופר-וומן. שלך, באהבה רבה בן
 

Mאיה

New member
תודה,

אבל סופר-וומן?? לא הגזמת?? אני מישהי פשוטה שהחיים נתנו לה שיעורים בחוזק נפשי. אני יודעת שאני חזקה מאוד! ואני מדברת על חוזק נפשי בלבד... אבל אני חושבת שכל אחד ואחת מסוגלים להתמודד עם כל דבר שהחיים מעניקים להם לטוב ולרע... תריך רק להבין שיש בנו את הכוחות הללו... אני כמו כל אחד אחר...ואני לא מנסה להצטנע, אני באמת מאמינה שכל אחד יכול להתמודד עם מה שהחיים מביאים לו. תודה על המילים, Mאיה.
 

גיל גיל

New member
לMאיוש...

אני מצרף הודעה שכבר ירדה קצת למטה אז אני מעלה אותה שוב, כאן. Mאיה יקרה, סליחה... כל כך סליחה על שגרמתי לך להרגיש את הכאב שחשת בגללי. אני לא יודע מה לומר. אני רוצה להתקשר, אבל לא יודע אם יכול... קראתי את מה שביקשת ממני לקרוא, ותאמיני או לא, אני מוריד דמעות. Mאיה, יותר מהכל, אני רוצה לחבק אותך עכשיו. אני יודע שאת הכאב שגרמתי לך כבר הספקת לעכל, ומקווה שאני לא פותח עכשיו את הפצע מחדש. כמה ימים אחרי פתאום אני מרגיש את הכאב שגרמתי לך אותו יום וכל כך כואב בשבילך... Mאיה, יקרה שכמוך, אוהב אותך כל כך. גילגיל.
 

Mאיה

New member
גילוש,

אין לך על מה להתנצל. אתה רק המלצת, אני בחרתי לבצע. אתה יודע מה, בהתחלה התחרטתי וכאבתי מאוד, אבל הייתה שם מישהי בשם רחלי שהגיבה... אומנם לאחר מס´ ימים, התגובה שלה הייתה הכי עוצמתית מבחינתי, וגרמה לי לחוש שטוב שכתבתי את מה שכתבתי. גילוש מתוקי, אין לך מה להתנצל. אתה המלצת- הבחירה הייתה בידיי וביצעתי אותה! אני כבר לא מתחרטת.. אוהבת אותך מאוד, Mאיה. קצת היה לי קשה להגיב לאיה ולך משום ששני נושאים שונים מחיי הועלו על הפרק ביום אחד, אז סליחה על העיקוב בתגובה. פתאום נאלמתי.
 
מאיה מדהימה שכמוך..

מרגישה אותך כל כך בדקות אלה. ובכלל. כל שינוי בחיים צריך לבוא מאיתנו.כל השאר, אם זה דרך פסיכולוג, או כל צורה אחרת, הם רק הדרך להביא את עצמנו למוכנות לשינוי. כמוך, גם אני יודעת שכל הקשיים שהיו לי רק לימדו אותי. והפכו אותי למי שאני. גם הדברים הקשים וגם הטובים גרמו לי למצוא את מי שאני היום. זו בחירה. והיא נפלאה. אוהבת!!!! שני. הכתיבה שלך היא זו שמדהימה..במיוחד בגלל שקוראת אותך בעוצמה כל כך גדולה..בהחלט גורמת לי לחשוב.
 

Mאיה

New member
שני-תההה מתוקונת,

אני לא יודעת מה הקשיים שעברת, אבל אני חשה שעברת דיי הרבה לגילך הצעיר. אני קוראת את הדברים מבין השורות של המילים המיוחדות שלך. אני לא חושבת שהספקתי לאמר לך, אבל אני מאוד מתחברת אלייך. אוהבת לקרוא אותך, נהנית מכל מילה וגם תוהה מה מסתתר מאחורי המילים שלך. את מדהימה! אוהבת אותך, Mאיה.
 
למעלה