קצת משתף...

ori 6

New member
קצת משתף...

אני חייב מעט לפרוק מהלב.
אני בן 29, ואני באחת התקופות הכי פחות טובות שידעתי.
אני עברתי בשנים האחרונות מסלול די אינטנסיבי עם החלטות די שגויות (בדיעבד) שהביאו אותי למצב מאוד בעייתי. בצבא יצא לי לשרת במקום שהיה כמו מקום עבודה לכל דבר שבנה אותי מאוד להמשך. כחודש לאחר השחרור התחלתי לעבוד בחברה גדולה בשירות הלקוחות שלה, פרחתי, והמשכתי לכל מיני מחלקות שונות והצלחתי מאוד מקצועית והיה לי כיף מאוד בפן האישי. הטעות הגדולה שלי הייתה בגיל 24, שחזרתי מטיול בחו"ל בעת שהחלטתי מה ללמוד. בהחלטה פזיזה, החלטתי ללמוד משפטים במוסד לא איכותי מבחינת ההכרה שלו בתחום (לא נדרש פסיכומטרי) והתחלתי תהליך די ארוך של הסמכה כעו"ד. במשך כל התואר המשכתי לעבוד במשרה מלאה, כי היה חשוב לי להתפתח מקצועית. בסוף זה השתלם כי את שנת ההתמחות שלי, הצלחתי לעשות בחברה בה עבדתי אבל זה פגם לי בציונים בלימודים (אמנם סיימתי עם ממוצע של 81.5, אבל במוסד בו למדתי זה לא נחשב לממוצע ציונים טוב). כמו כל מתמחה בחברה בה עבדתי, בסוף שנת ההתמחות נאלצתי לעזוב את החברה בכדי לגשת למבחני ההסמכה. משלב זה החלה הבעיה הגדולה שלי. סיימתי את ההסמכה הרשמית בסוף חודש מאי ומאז אני בחיפוש אחר עבודה בתחום ללא הצלחה והתחלתי במקביל לחתום על דמי אבטלה (די גבוהים). הבנתי, בדיעבד, שהדרך בה בחרתי, שאמנם פיתחה אותי אישית ומקצועית לא הייתה נכונה ואני קצת מכה על חטא. ההתמקדות בעבודה הביאה אותי לוותר על מבחן הפסיכומטרי ובחירה במוסד לימודים טוב יותר וקבלת ציונים גבוהים יותר, בנוסף, התברר לי שאמנם עשיתי התמחות משמעותית אבל בשורה התחתונה זה לא נתן לי ניסיון וכלים שעליהם אוכל להתבסס בעת הגשת מועמדות לתפקיד עו"ד, אלא אם זה בתחום הצר בו עסקתי. בסופו של דבר, בחודש שעבר, יצא לי להתחיל לעבוד כעוזר מנכ"ל בחברה גדולה בתחומה תמורת שכר די נראה בהתחשב בנסיבות. ב-7 ימי עבודה שהייתי שם, נחשפתי לבקשות חוזרות ונשנות שאעשה פעולות בניגוד לכללים המחייבים אותי בתור עו"ד, והרבה מאוד דברים שאעדיף לא להרחיב עליהם שהדליקו עשרות נורות אדומות. למרות הזמן הרב שלקח לי למצוא תפקיד זה, למרות השכר ולמרות העובדה שהם ניסו כמה פעמים שאחזור, החלטתי שהיושר המקצועי שלי והאני מאמין שלי יותר חשובים, למרות כל הקושי. בחודש האחרון התחלתי לחפש גם תפקידים אחרים, בתחום הלוגיסטיקה/שילוח/ייבוא-ייצוא, במהלך החודשים שחלפו יצא לי לשלוח לדעתי מעל ל-200 קורות חיים, בין אם באופן יזום, בין אם באתרי דרושים ובין אם למכרים וחברים, ובינתיים – ללא הצלחה.

אני לא מאלו שבוכים על המצב, על המדינה או על ברלין, אני לוקח אחריות מלאה על הטעויות לכאורה שעשיתי ואני יודע שייתכן שבאופן מסוים אני קצת מפונק או לא פועל נכון. פשוט המנטליות בה הייתי בגיל 24 כשהחלטתי להיכנס לתהליך הזה וההכרה במה חשוב באמת לא מתקרב למצבי ולהבנה שלי כיום. אני כעת במצב בעייתי ב-2 מובנים. הראשון, אני מחפש תפקיד "זמני" כלשהו ולהפתעתי גם פה יש לי קושי למצוא. למלצר אני לא יכול עקב ידיים שמאליות, אבל מעבר לכך – אני שולח קו"ח כמעט לכל תפקיד אפשרי (גם אדמניסיטרציה לצורך העניין) ופשוט – אין ולו טלפון אחד שמתקבל. הפן הנוסף הוא שגם אם וכאשר אמצא את העבודה ה"זמנית" הזו, מי אמר שזה זמני? איך אני אפתח קריירה? איך אביא יחד עם ארוסתי שכר נורמלי ונבנה את ביתינו?

התחושה הזו של ה"דחייה" כל פעם, גם אם באופן מודע אתה אומר לעצמך שזה לא אישי, אחרי 200-300 קורות חיים ששלחת היא פשוט נוראית. ההרגשה שאתה קם ליום שאין בו כלום היא קשה מנשוא.
התחושה שאתה רואה חברים מפרסמים "איזה כיף שיום חמישי הגיע" או "איזה קשה לחזור לשגרה אחרי חופשת החגים" היא מתסכלת בצורה נוראית. החרדה לעתיד היא עמוקה.

לא יודע אם זה הפורום המתאים לשפוך את ליבי, אבל....ניסיתי.
תודה על ההקשבה. מאחל לכולנו המשך שבוע טוב.
אורי.
 
מרגש ואני רק יכול לחזק את ידיך

קשה למצוא כיום עבודה כעורך דין, לא משנה היכן אתה מסיים. מבחינת חיפוש עבודה, זו המציאות של מדינתו
אבל אל תתייאש, בדרך כלל בסוף מגיע הזדמנות, אולי דרך אנשים שאתה מכיר.
בעניין מה שכתבת על מקום העבודה האחרון שלך, זה נשמע די בעייתי שהם דרשו ממך לוותר על היושר המקצועי שלך
אולי כדאי לשקול לדווח על העניין הלאה.
 

anchy

New member
קח צעד אחורה בשביל 2 קדימה!

היי אורי,
מהדברים שכתבת עולה שאתה מאוד טוב במסגרת וכאכן יש התאמה כזו אתה פורח הן מבחיה מקצועית והן מבחינה אישית
אני חושבת שהמוטיבציות הגבוהות שלך והשאפתנות הופכים אותך לנכס במקומות עבודה.
המצב שאתה מתאר הוא סוג של תיסכול אבל מעבר להכול פאניקה.
לפעמים כמו בים כשמגיע גל מסוכן אתה צריך להרפות, ולתת לגל לעבור, כשנלחצים ומנסים לצאת מהמצב בצורה נואשת רק מחמירים את המצב ומתישים את הכוחות.
בניגוד לכל מה שלימדו אותנו בעולם הקפיטלסטי (אתה יכול ואת הצריך יותר ולא לוותר וכ"ו) לפעמים ללכת צעד אחורה זה בעצם להתקדם בגדול!
אני בטוחה שאתה צריך להתפרנס ובגלל זה אתה שולח ים של קו"ח אבל לקבל דחייה ממשרה של שליח אחרי שיש לך עבר עשיר מאוחרך זה גומר אותך בנוק אוט
לפי דעתי אתה חייב לנשום, לא להתפשר על מקומות שאתה שולח אליהם את הקו"ח, לעשות לעצמך רשימה של כל הדברים שאתה גאה בהם והיתרונות היחסיים שלך ולשנן אותם כידי שבראיון העבודה הבא באמת תוכל להפגיז!
אני הייתי ממליצה לך גם לבחון מסלולים של המשך לימודים כי אתה חייב מסגרת וזה צעד שתמיד מקדם ויוצר קשרים.
אני עשיתי את התואר שלי במכללת עזריאלי שהיא גם הקמפוס של הטכניון, בהקשר למה שאמרת חשוב מאוד לבחור את המוסד עם השם כי זה מקל על ענייני העבודה בהמשך הדרך.
אחרי שסיימתי את הלימודים התקבלתי למשרה נחשקת עם תנאים וכל החבילה ולא הייתי מאושרת, לפעמים הסטטוסים האלו בפייסבוק זו אשלייה (הדשא של השכן...)
ובניגוד לשכל הישיר הלכתי ועשיתי הסבה לעיצוב.
היום אני מאושרת
צריך רק לעלות על מסלול כמו שאמרת ואני בטוחה שתצליח.
 
הכל נפלא עד שלב הפרסומת

שהיא אסורה בפורומים ואת מתעקשת להמשיך, וגם מטעה את מי שלא בהכרח צריך לבחון מסלולי לימודים
"בשביל המסגרת". נו באמת.
 
היי אורי,

תודה ששיתפת, אני מרגישה בדבריך את המצוקה והלחץ שאתה נתון בהם כרגע. ומבינה שזה לא פשוט, ומתסכל ו"מחרפן"..
אבל אני בטוחה שעם המוטיבציה והחריצות שאתה מתאר, יחד עם גיוס של הרבה סבלנות, סובלנות כלפי עצמך
ואמונה בעצמך תוכל לחולל שינויים לטובה.
רוצה לתת לך כמה טיפים :
קודם כל, הכי הכי חשוב, שתשחרר את המקום הביקורתי ואת ההלקאה העצמית, כי זה לוקח אותך למקום ההפוך מזה שאתה רוצה להגיע אליו ומבזבז לך אנרגיות מאוד יקרות!
כולנו טועים, והרבה פעמים דווקא הטעויות הן השיעורים הכי גדולים וחשובים שלנו! תחשוב ותברר לעצמך, מה הדברים שלמדת ומה אתה יכול לקחת איתך מעכשיו קדימה למקום טוב יותר. מה כן עבד בשבילך, במה אתה חזק ומעולה, איך אפשר למנף את זה; ומהם הדברים שלא עבדו בשבילך ואיך אתה יכול לשנות אותם כך שישרתו אותך. תדגיש ותזכיר לעצמך כל הזמן את החוזקות והעוצמות שלך - ממה שאתה מתאר כאן הן רבות.

דבר נוסף, אני חושבת שבחיפוש עבודה, כדאי להתמקד. לא "לירות לכל הכיוונים" אלא להגדיר לעצמך באופן יותר ברור מה אתה צריך עכשיו וגם מי יכול לעזור לך, למשל ממעגלי הקשרים שיש לך. חיפוש עבודה זה דבר לא פשוט, זו עבודה בפני עצמה ותורה בפני עצמה, ממליצה לך כשלב ראשון לקרוא באתר ALLJOBS על טיפים לחיפוש עבודה. אל תתייאש מכך שלא חוזרים אליך, לרוב לא חוזרים ומה שהמעסיקים רואים לפניהם זה "טונות" של ניירת, הם לא רואים את האדם שמאחורי הכתוב ולכן צריך ללמוד כיצד לכתוב קורות חיים כדי למשוך את תשומת הלב של המעסיק ולגרום לו לרצות להרים אליך טלפון. יש עוד דרכים למצוא עבודה, בכל אופן חשוב להתמקד, להפנות את האנרגיות למשרות שבאמת משהו בהן ידבר אליך מלבד השכר, וזה לא משנה בשלב הזה באיזו "רמה" העבודה, חשוב שמשהו שם יעניין אותך. יגע בך.

דבר נוסף, חשוב ביותר שתקיף עצמך באנשים שאתה אוהב ויש להם אנרגיות חיוביות ויעשו לך טוב,
ושתעשה דברים שאתה אוהב - ספורט אהוב עליך או כל פעילות שמעלה את רמת האנרגיות ומסייעת לך להירגע ולהרגיש טוב יותר - אתה מכיר את עצמך ויודע מהם הדברים שעושים לך טוב.

בקיצור, תהיה טוב לעצמך, שחרר קצת לחץ, אח"כ נסה להתמקד ולראות איך אתה יכול לפעול ביעילות (איכות ולא כמות)
וזה יגיע!
 

ori 6

New member
תודה רבה!

על ההשקעה, העצות והמילים הטובות.
מעריך את זה מאוד!
 
למעלה