למה אני אהבתי...
סיוט בחדר המורים זה סרט... ובכן... די מטופש, אבל רק אחרי 5 צפיות קלטתי כמה הוא בעצם מבדר. אולי זה רק חוש ההומור הפריקי שלי, אבל הסרט הזה פשוט מפיל אותי כל פעם מחדש... ולא יודעת, זה בערך הסרט הכי צפוי בעולם, אבל בכל זאת, נורא אהבתי אותו. הוא עשוי טוב, ואני יודעת שניקול תחלוק עליי אבל אני דווקא לא אהבתי אותו בגלל שאלייז´ה היה כוסון שם, כי הוא לא ממש היה... זאת אומרת הוא סקסי להחריד כשהוא מיילל בתא שירותים אחרי שדפקו לו את הביצים בעמוד ("נוט ד´ה פול!"), אבל בסך הכל אם זו היתה סיבה טובה לאהוב סרטים שלו הייתי קרוב לוודאי צופה הרבה יותר פעמים בשרה או "באמבלבי" או אפילו "סופת קרח" הכבדבד, שראיתי 5 פעמים בלד (הו, ד´ה שיים!) ששם הוא נראה הרבה יותר חמוד לדעתי. חוץ מזה שרק בשביל הקטע החולני עם המסכת ניקסון והפרצופים של פרה הקאה שהוא דופק שם... אבל זו סטייה אחרת שלי. אהבתי את הסרט הזה בגלל... לא יודעת, הוא מסוג הסרטים שאני יכולה לראות עשרות פעמים ולא יימאס לי מהם. כמו "יותר מאהבה", שזה של דיסני למען השם, וכאילו שזה לא שם נרדף לסרטי בושה, זו גם קומדיה רומנטית דביקה כמו מסטיק בזוקה פוסט לעיסה. אבל- קודם כל אני טיפוס רומנטי ודביק בעצמי. חוץ מזה יש לסרט הזה פסקול חמוד ביותר, ובנוסף לכל זה סרט על שני מפגרים, וסרטים מרגשים וסוחטי דמעות על מפגרים תמיד עושים לי את זה. וכמובן כדי להפוך את החגיגה למושלמת שמו לי שם בתור בונוס בתפקיד ראשי את ג´ובאני ריביסי עם הליכה של ברווז ומבטא כאילו דחפו לו מיליון מרשמלואים מתחת ללשון, אז בכלללללל. "הכישוף" זה פשוט סרט ענק, וסרט שבגללו הרבה יותר מדי בני נוער התחילו לעסוק בכישוף, ואחד מהסרטים הבודדים שראיתי שמציגים את הכישוף בצורה שאיכשהי דומה למה שזה באמת. כמובן שזה הכל בהקצנה, אבל יש בזה הרבה מן האמת וזה מה שיפה בסר הזה. חוץ מזה שכמו שכבר אמרתי ננסי פשוט גדולה, ואני בכלל מחבבת את פיירוזה בלאק, ונב קמפבל קיבלה את רגעי היללה שלה (הצרחה שהיא תקעה שם גורמת לשערותיי לסמור בכל פעם מחדש), אז כולם מרוצים. יי. חוצמזה אני יודעת שאיימי הולכת להרוג אותי אבל אני חייבת להגיד שראיתי את "סאבאורביה" המון פעמים. ולא בגלל שזה סרט טוב (או בכלל סרט *עחק* איימי *עחק*), אלא בגלל חמש סיבות פשוטות ביותר: 1.) הריקוד שסוזי רוקדת בהתחלה וגורם לה להיראות כמו חרגול בחולצת בטן. 2.) באף. 3.) באף. 4.) באף. 5.) באף. אני לאהוב סטיב זאן. כל כך לאהוב, למען האמת, שאני אפילו סולחת לו על הסרט עם דרו ברימור. חוצמזה הוא שיחק ב"צ´יין אוף פולס", אז זה בכלל עזר לי מאוד לסלוח. *קופצת במקום*