קצת מבולבלת
יש לי חבר כבר שנתיים וחצי. אנו גרים יחד וקנינו בית כך שהקשר הוא רציני. לני כמה שבועות פגשתי מישהו בעבודה במהלך פגישת עבודה עם עוד אנשים. הוא היה כל כך נחמד ומצחיק וממש מצא חן בעיניי. קצת חשבתי עליו מידי פעם. אחר כך ראיתי אותו שוב במהלך פגישת עבודה אחרת... היום הייתה לי שאלה בקשר לעבודה ושאלתי אותו, הוא מיד עזר לי דרך האימייל (אנו לא באותו בניין) ואחר כך התעניין בי דרך האימייל, שאל איפה אני גרה, כמה זמן אני עובדת בחברה ועוד כמה שאלות, הוא הראה הרבה התעניינות, הוא זה שהתחיל עם כל השאלות... זו הייתה הפעם הראשונה שדיברנו חוץ מבמהלך הפגישות כשעוד אנשים היו שם... היה לי נעים לדבר איתו... יש לי חבר ומוזר לי שאני בכלך חושבת על מישהו אחר? מה דעתכם? האם מותר לי לדבר עם הבחור כידיד כי נעים לי בחברתו או זה לא מוסרי? אני מתנהגת בצורה חברותית עם הרבה אנשים בעבודה וזה לא מוזר לי... פשוט הפעם זה נראה לי קצת מוזר כי אני מוצאת את עצמי חושבת על הבחור ועל כמה שהוא נחמד... רציתי לשאול את דעתכם. תודה מראש.
יש לי חבר כבר שנתיים וחצי. אנו גרים יחד וקנינו בית כך שהקשר הוא רציני. לני כמה שבועות פגשתי מישהו בעבודה במהלך פגישת עבודה עם עוד אנשים. הוא היה כל כך נחמד ומצחיק וממש מצא חן בעיניי. קצת חשבתי עליו מידי פעם. אחר כך ראיתי אותו שוב במהלך פגישת עבודה אחרת... היום הייתה לי שאלה בקשר לעבודה ושאלתי אותו, הוא מיד עזר לי דרך האימייל (אנו לא באותו בניין) ואחר כך התעניין בי דרך האימייל, שאל איפה אני גרה, כמה זמן אני עובדת בחברה ועוד כמה שאלות, הוא הראה הרבה התעניינות, הוא זה שהתחיל עם כל השאלות... זו הייתה הפעם הראשונה שדיברנו חוץ מבמהלך הפגישות כשעוד אנשים היו שם... היה לי נעים לדבר איתו... יש לי חבר ומוזר לי שאני בכלך חושבת על מישהו אחר? מה דעתכם? האם מותר לי לדבר עם הבחור כידיד כי נעים לי בחברתו או זה לא מוסרי? אני מתנהגת בצורה חברותית עם הרבה אנשים בעבודה וזה לא מוזר לי... פשוט הפעם זה נראה לי קצת מוזר כי אני מוצאת את עצמי חושבת על הבחור ועל כמה שהוא נחמד... רציתי לשאול את דעתכם. תודה מראש.