קצת מבולבלת... :/
אני חייבת את העזרה שלכן.. אני ממש לא מרגישה טוב עם עצמי :/ ככה: אתמול היה לי אימון (אני מתאמנת בקבוצה של כושר קרבי), שאחריו הלכה כל הקבוצה (אנחנו איזה 20 בנים ו5 בנות) לבית של מישהו לאכול על האש. היה סבבה והכל, היינו אצלו עד איזה 11 בלילה.. ואז התחלנו להתפזר, אני לקחתי טרמפ עם ידיד טוב שלי מהם שתמיד מסיע אותי, שהסיע עוד שני ידידים שלי. הייתי במצברוח ממש טוב, במיוחד אחרי ששתיתי קצת.. לא בכמות מטורפת, כן? אבל זה גרם לי לעשות משו שלא הייתי עושה אם לא הייתי שותה בכלל :/ קיצר נסענו. לקראת זה שהיגענו הבייתה התחלנו לדבר וזה, אולי נשב איפהשהוא, אולי נצא.. ממש לא התחשק לי ללכת הבייתה, אז זרמתי איתם.. בקיצור, נהיה מצב שאני ושלושתם הלכנו לסנוקר (!), ב11 בלילה, נשארנו שם עד 2. היה לי ממש כיף איתם, הם לימדו אותי לשחק והכל. אח"כ הבחור הסיע את כולנו הבייתה. כל אותו זמן לא הרגשתי שום.. רגשות אשם או משו כזה, לא חשבתי על שומדבר אחר.. וקמתי היום בבוקר, פתאום אני קולטת מה עשיתי, יש לי פאקינג חבר חייל!! אוטוטו אנחנו חצי שנה ביחד, שלא ראיתי אותו שבועיים, שמחכה לראות אותי, ואני ברוב טיפשותי יוצאת עם עוד 3 בנים גדולים ממני, (שהם חברים ממש טובים שלו!) לסנוקר, יום לפני שאני רואה אותו?? אני ממש לא יודעת מה לעשות/להרגיש.. מצד אחד לא קרה שום דבר, סתם שיחקנו סנוקר. מצד שני, עדיין, אני, לבד, עוד 3 בנים.. אני מנסה לחשוב על התגובה שלו כשהוא ישמע על זה (כן, אני מאוד כנה ואין מצב שאני לא אומרת לו את זה כשאני יראה אותו היום) יש לציין שזלא קרה מצב כזה לפני זה אף פעם, לאחד מאיתנו. ואני רוצה לשאול אותכם, אתם במקומי הייתם זורמות עם הבנים? אתן חושבות שאני סתם נלחצת? או שזה מוצדק? מה אתן חושבות שתהיה התגובה שלו? ובבקשה, תענו לי בכנות. ממש לא בא לי לבאס לנו את הסילבסטר :/
אני חייבת את העזרה שלכן.. אני ממש לא מרגישה טוב עם עצמי :/ ככה: אתמול היה לי אימון (אני מתאמנת בקבוצה של כושר קרבי), שאחריו הלכה כל הקבוצה (אנחנו איזה 20 בנים ו5 בנות) לבית של מישהו לאכול על האש. היה סבבה והכל, היינו אצלו עד איזה 11 בלילה.. ואז התחלנו להתפזר, אני לקחתי טרמפ עם ידיד טוב שלי מהם שתמיד מסיע אותי, שהסיע עוד שני ידידים שלי. הייתי במצברוח ממש טוב, במיוחד אחרי ששתיתי קצת.. לא בכמות מטורפת, כן? אבל זה גרם לי לעשות משו שלא הייתי עושה אם לא הייתי שותה בכלל :/ קיצר נסענו. לקראת זה שהיגענו הבייתה התחלנו לדבר וזה, אולי נשב איפהשהוא, אולי נצא.. ממש לא התחשק לי ללכת הבייתה, אז זרמתי איתם.. בקיצור, נהיה מצב שאני ושלושתם הלכנו לסנוקר (!), ב11 בלילה, נשארנו שם עד 2. היה לי ממש כיף איתם, הם לימדו אותי לשחק והכל. אח"כ הבחור הסיע את כולנו הבייתה. כל אותו זמן לא הרגשתי שום.. רגשות אשם או משו כזה, לא חשבתי על שומדבר אחר.. וקמתי היום בבוקר, פתאום אני קולטת מה עשיתי, יש לי פאקינג חבר חייל!! אוטוטו אנחנו חצי שנה ביחד, שלא ראיתי אותו שבועיים, שמחכה לראות אותי, ואני ברוב טיפשותי יוצאת עם עוד 3 בנים גדולים ממני, (שהם חברים ממש טובים שלו!) לסנוקר, יום לפני שאני רואה אותו?? אני ממש לא יודעת מה לעשות/להרגיש.. מצד אחד לא קרה שום דבר, סתם שיחקנו סנוקר. מצד שני, עדיין, אני, לבד, עוד 3 בנים.. אני מנסה לחשוב על התגובה שלו כשהוא ישמע על זה (כן, אני מאוד כנה ואין מצב שאני לא אומרת לו את זה כשאני יראה אותו היום) יש לציין שזלא קרה מצב כזה לפני זה אף פעם, לאחד מאיתנו. ואני רוצה לשאול אותכם, אתם במקומי הייתם זורמות עם הבנים? אתן חושבות שאני סתם נלחצת? או שזה מוצדק? מה אתן חושבות שתהיה התגובה שלו? ובבקשה, תענו לי בכנות. ממש לא בא לי לבאס לנו את הסילבסטר :/
