קצת לפרוק...
חזרתי לא מזמן משיחה עם הפסיכולוגית.אמרתי לה שאין לי מה להגיד לה.זו היתה פגישה ראשונה. הייתי עם ההורים.בעיקר הם דברו.אני מידי פעם בכיתי. לוקחים מדמי בכל חודש. צילמו אותי מכל זווית אפשרית.את כל הבפנוכו הפכו לי. שתיתי מים רדיואקטיבים.לטובת הצילום כמובן...גועלללל. עזבתי תדירה.הפסקתי חיים ועכשיו חדשים. ואולי בכלל לא אפילפסיה.לא כל כך יודעים. העיקר הכדורים. והכרתי כמה מילים חדשות.מונחים רפואים שלא ידעתי.שלא נדע. עזבתי אהבה.נישאר כאב בלב.ורייק לי בפנים. הפסיכו לא אמרה כלום.רק שאין ספק.צריך לדבר."יש לך על מה לעבוד..." הזיכרון לא כתמול שלשום.רק זכרונות מעורפלים.בלי קשר לזמן.הזמן...נוזל. כבר אין לי ורידים.מהכף יד זה הכי כואב. ואולי עוד אישפוז.עוד קצת להצתלם.עוד קצת אלקטרודות לראש.עוד קצת.ממה שיש.ממה שאפשר. ואני לא מתלוננת.מודה שזה "רק" זה. תמיד יכול להיות יותר גרוע. "גיבורה" הם קוראים לי בבית. ואני בוכה. האישה אמרה "אוהבת" ועזבה. כל השערים פתוחים ואין לאן להכנס. בונה לי דלתות.שאפשר לפתוח ולסגור. מחפשת חדרים.להכנס ולצאת. מחפשת שוב דרך.ללכת. הולכת. הלכתי.
חזרתי לא מזמן משיחה עם הפסיכולוגית.אמרתי לה שאין לי מה להגיד לה.זו היתה פגישה ראשונה. הייתי עם ההורים.בעיקר הם דברו.אני מידי פעם בכיתי. לוקחים מדמי בכל חודש. צילמו אותי מכל זווית אפשרית.את כל הבפנוכו הפכו לי. שתיתי מים רדיואקטיבים.לטובת הצילום כמובן...גועלללל. עזבתי תדירה.הפסקתי חיים ועכשיו חדשים. ואולי בכלל לא אפילפסיה.לא כל כך יודעים. העיקר הכדורים. והכרתי כמה מילים חדשות.מונחים רפואים שלא ידעתי.שלא נדע. עזבתי אהבה.נישאר כאב בלב.ורייק לי בפנים. הפסיכו לא אמרה כלום.רק שאין ספק.צריך לדבר."יש לך על מה לעבוד..." הזיכרון לא כתמול שלשום.רק זכרונות מעורפלים.בלי קשר לזמן.הזמן...נוזל. כבר אין לי ורידים.מהכף יד זה הכי כואב. ואולי עוד אישפוז.עוד קצת להצתלם.עוד קצת אלקטרודות לראש.עוד קצת.ממה שיש.ממה שאפשר. ואני לא מתלוננת.מודה שזה "רק" זה. תמיד יכול להיות יותר גרוע. "גיבורה" הם קוראים לי בבית. ואני בוכה. האישה אמרה "אוהבת" ועזבה. כל השערים פתוחים ואין לאן להכנס. בונה לי דלתות.שאפשר לפתוח ולסגור. מחפשת חדרים.להכנס ולצאת. מחפשת שוב דרך.ללכת. הולכת. הלכתי.
אז שיהיה יום נעים נעים לקראת סופש נפלא... תודה,על כל מילה.