קצת לפני שבת..

[חמוטל26]

קצת לפני שבת..

כל פעם שאני נכנסת לבית חולים עם הילד שלי, ידידי'ה ישראל שלי, הנס הפרטי שלי אני נכנסת עם כל החששות והפחדים והשאלות עם כל התקוות והתפילות נכנסת עם הבקשות הפרטיות שלי מבורא עולם ואז בהמולה מחוץ לחדר המיון, באולם ההמתנה מחוץ לחדר ניתוח, במיטה ליד בטיפול נמרץ, במסדרון במחלקה יש כל כך הרבה הורים ולכל הורה ילד משלו, עולם ומלואו, נס פרטי שלו ולכל הורה כל כך הרבה פחדים ובקשות ותפילות משלו ואז בתפילת שחרית פתאום ביום אחד, ברגע אחד נוספו לי כל כך הרבה שמות חדשים, עולמות חדשים, פתאום הדמעות בתפילה יורדות לא רק על ידידי'ה ישראל שלי פתאום אני "מחכה" מחוץ להרבה ניתוחים תינוק בן פחות מחודש מונשם במיטה לידנו בטיפול נמרץ ועוד ילד שטרם מלאו לו שנתיים וככה בביקור פשוט במיון התגלה אצלו גידול ממאיר בראש ונערה חולת סרטן שהצליחה לקום מהמיטה וללכת אחרי ניתוח להשתלת עצם בירך ועוד ילד ועוד אחד... ושומעים את כל צעקות הכאב ורואים את כל דמעות העצב והיאוש ודמעות השמחה ובעיקר את דמעות התפילה והתקווה בעיניים של כל ההורים וכמה כולם חזקים וגיבורים ואמיצים ובטח מתים מפחד יש כל כך הרבה ילדים ה', וכולם כל כך חולים וזקוקים לרחמיך הרבים שתהיה שבת של שלום ושל שמחה ובשורות טובות לכולנו ושנזכה שדמעותינו באמת יכנסו לפני בעל הרחמים

 

[טלי של האור והנס]

כתיבתך מרגשת מאוד, מקווה שבקרוב

תשתחררו, ובריאות שלמה לילדים המאושפזים

 

[אחת ושניים]

את כותבת תמיד כל-כך נוגע

ואין דבר יותר עצוב מילדים חולים וסובלים. הלוואי שיתגשמו כל תפילותייך

 

[אורטל OSE]

מדהימה. רק בריאות!

 

[צוצה וצוצו 18]

ריגשת אותי מאוד

מדי פעם אני מציצה פה הבן שלי נועם אומנם לא נולד קטן אבל שהה בפגיה אולי בגלל זה אני מרגישה לפעמים צורך לקרוא פה , נועם שהה בפגיה בגלל שנולד עם מרפסים סגורים בראש קרניוסינוסטוזיס בשפה המקצועית עבר ניתוח בגיל חמישה חודשים אצל פרופ' קונסטנטיני המלאך בחלוק אנחנו קוראים לו , היינו מאושפזים שבוע והמקרים והסיפורים ששמעתי שם שברו אותי לגמרי ,שרק יהיו בריאים כל הילדים אמן זוגות אומרים אני רוצה בן רוצה בת , אחרי מה שעברנו אמרתי לבעלי ממש לא חשוב לי מה יהיה אני רוצה ילד בריא , אוףףףףףףףףףףףף אני ממש בוכה פה כמה זיכרונות שמציפים אותי כל פעם מחדש , כבר אמרתי ריגשת אותי מאוד שהגוזל שלך יהיה בריא