קצת טיפשי

[קרפיון מעופף]

קצת טיפשי

ב2005 הייתה הלידה השקטה שלי באיכילוב, ביום למחרת הלידה חיכיתי למיכתב השיחרור, ואמרו לי שאקבל אותו רק בצהרים. מכיוון שאני שונאת בתי חולים, החלטתי לצאת מהבית חולים. כך בהליכה איטית הגענו לכיכר המדינה, הסתובבנו שם קצת ישבנו שם ובצהרים חזרנו לביתחולים ולמיכתב השיחרור. מאז לא חזרתי לשם, בלי הצהרות גדולות, אבל מעולם לא הסתובבתי שם שוב. וביום רשון האחרון הלכתי שם והרגשתי כאילו אני כובשת לעצמי מקום. זה לא שלא זכרתי את הפעם הקודמת אך בכל זאת היה לי נחמד והקפה היה טעים והיתה לי הרגשה נהדרת. אני יודעת שזה קצת טיפשי, אבל החלטתי לשתף

 

[אמאדובה]

לא טיפשי בכלל

מבינה אותך מאוד. את מסמנת לעצמך שאת כבר במקום אחר, עדיין זוכרת (אחרת זה היה חסר משמעות) אבל כבר מתגברת. גם אני עושה דברים כאלה לפעמים (לאו דווקא בקשר לאובדן...) - הולכת למקומות שפעם היו טעוני משמעות ובוחנת את עצמי - מה אני מרגישה עכשיו.

 

[דיא]

זה לא טיפשי, זה הגיוני

להיות נורמלית, לזכור, לעשות את מה שאת עושה, בלי שהעולם יסגור עלייך, בלי שהעיניים תתמלאנה בדמעות. והקפה באמת טעים באיכילוב

 

[קרפיון מעופף]

תודה על ההבנה

זה נחמד שיש מקום כזה שמבין הדברים הללו. זה לא מובן מאליו וברמה מסוימת זו מהות הפורום