טרום כלה אין לך מושג כמה אני מבינה
אותך, גם אני טרום כלה וגם אנחנו לא רבים על שום דבר אחר חוץ מהנושא המשפחתי רק שאצלנו עיקר הבעייה היא האחות, עם ההורים פחות או יותר סידרתי את העיניינים אבל האחות מנסה להרוס גם את זה, גם בן זוגי נכנע להם וזה משגע אותי, וגם אצלי זה תמיד נגמר בבכי שלי .פעם אחרונה למשל זה היה בכי נוראי בערב ראש השנה (בבוקר) כאשר אחותו התקשרה להגיד לו חג שמח והוא ציחקק איתה כאילו כלום אחרי שיום לפני היא כתבה לי מייל (שהראתי לו כמובן) שאני פרחה, שצריך להחזיק אותי קצר ועוד כמה לכלוכים על ההורים שלי שהיא לעולם לא הכירה ועל אחותי, אז מה תגידי על דבר כזה?!. אין לי עצה לתת לך כי אני בעצמי עוד לא יודעת מה לעשות, אבל אני מקווה שזה ינחם אותך ולו בקצת שיש סיפור בדיוק כמו שלך, מה שיותר גרוע זה שאנחנו גרים בחו"ל וזה עדיין משפיע עלינו ותאמיני לי לא כי משעמם לי אלא כי אני גם שומעת את הריבים עם אחותו דרך הטלפון ואני רואה את המיילים שנשלחים אליו ואליי, ואני רואה שהוא לא שש לתכנן את החתונה כי הכלבה לא "מאשרת" ומשכנעת אותו שעדיף שלא. חזרנו ודיברנו איך אסור להם להתערב בחיים שלנו והוא טוען שהוא עובד על זה וכן עונה לה (כן בטח) אבל העובדות הן פשוטות והן שהמצב לא השתפר, יש לו בן דוד שעזב את אישתו הטרייה בגלל אמא שלה, וכל החברים הטובים שלו אומרים לו שזה בלתי אפשרי אבל ככה זה גבר שגדל עם דמויות נשיות דומיננטיות הן ידכאו אותו כל החיים ואני לא רוצה להיות זאת שגורמת לו לעוד יותר סבל, בהתחלה חשבתי שיהיה בסדר אבל היום אני יודעת שלא יהיה בסדר ויהיה יותר גרוע והרבה פעמים חשבתי על לעזוב אותו כל עוד לא מאוחר מדי אבל אני אוהבת אותו ויש לנו יחסים נפלאים אז למה? בשביל לגרום לאחות ולהורים אושר, הורג אותי איך משפחות יכולות לטחון במח על אותו הדבר, על דברים שכואבים לבן אדם, כמו לכלוכים עליי כמו כמה שאני לא טובה לו וכל הזמן ,כל שיחה אין להם נושא שיחה אחר לדבר עליו, לא משנה מה אני חושבת על הנישואים של אחותי בחיים לא אני ולא אמא שלי לא קודחות לה על זה כי זה לא נעים לאף לפתוח פצעים כל פאקינג יום!!!! אז תהייה חזקה וגם אני אהיה ואני אחרי שנתיים וחצי (חיים יחד שנה +) מוכנה ללכת אם יקרה עוד מקרה אחד כזה, כי אני הייתי אצלהם סמרטוט כמו שלא הייתי בחיים שלי וזאת בדיוק הסיבה שאני מוכנה ללכת אני נגעלת מעצמי כשאני נותנת מבלי להיות מודעת בכלל שאנשים יתייחסו אליי ככה ואת יודעת מה, גם אם זה ללכת רק בשביל שהוא יבין עד כמה זה כואב לך, עד כמה הוא לא עושה את מה שמוטל עליו במקרה הזה וזה להרחיק את המשפחה שלו ואת הפיות במסריחות שלהם ממך, רק בשביל זה שווה לפחות לעשות "הפסקת איום" או משהו. בהצלחה, ואם בא לך להחליף "חוויות", תרגישי חופשי