קצת (הרבה) רקע...
היי הכינוי שלי הוא טרום כלה ואני מאיזור המרכז , על פי הכינוי שלי בטח הבנתם שעדיין אינני נשואה. אני ובן זוגי שנינו בני 26 ( אני חודשיים יותר ממנו ). אנו מכירים כבר שנתיים ובשנה וחצי האחרונות חיים יחד ומנהלים מערכת יחסים שאמורה להוביל לנישואין. אבי נפטר לפני כמה שנים, ואמי מתגוררת בעיר אחרת אנו מתראים עם משפחתי בדרך כלל פעם בשבועיים. לבן זוגי הורים גרושים , אמו חייה יחד עם אחיו הקטן (23) במרחק של 10 דקות מאיתנו, ואביו חי עם חברתו ובנה . לשני הוריו אלו גירושין שניים ולבן זוגי אח נוסף מנישואיו הראשונים של אביו. עוד לפני תחילת מערכת היחסים בנינו , הייתה לבן זוגי מערכת יחסים של שנים שכללה מגורים עם בחורה אחרת שבאיזשהו שלב ניתקה קשר עם המשפחה שלו. טרם תחילת הקשר בינינו סיפר לי כי אמו לא הסתדרה איתה ומררה את חייה, בן זוגי לא נטה להאשים את אמו בלבד ולכן שם אחריות גם על אותה בחורה. הכל החל בפעם הראשונה שהגעתי לביתה של האם, זר פרחים ביד אחת ועוגיות שאפיתי ביד שנייה. בן זוגי הגיע יחד איתי . כשנכנסנו לביתה הייתה האם בחדר השינה ואנו ממתינים בעמידה בסלון - כולי לחוצה כאשר יוצאת האם מהחדר, מסתכלת עלי וחולפת לכיוון המטבח תוך כדי שמספרת חוויות היום לבנה... כשהסית את תשומת ליבה אלי, - מבלי "נעים מאוד" לקחה את הדברים מזרועותי - מלמלה - לא נכון!!! והמשיכה למטבח. באותו הזמן עדייין התגורר בן זוגי בדירה שבו חי עם חברתו לשעבר. החברה כמובן עזבה , אבל מקצת מחפצייה היו עדיין בדירה. תוך כדי הארוחה ולאחריה לא הפסיקה אמו לדבר ולשאול על החברה לשעבר. כעבור יומיים גיליתי כי את העוגיות שהבאתי - היא נתנה לכלב... במשך תקופה לאחר מכן היא הייתה מדברת כאילו שניהם לבד מישירה מבט רק אליו ומנתקת כל קשר עין או דיבור עמי. נתנה לי להרגיש רוח רפאים . כשעזב בן זוגי את דירתו הקודמת הכריחה אותו לקנות ציוד ריהוט לחדרו הישן שבביתה למרות שלא ישן שם אפילו לילה אחד. היא התנגדה בכל תוקף שיעבור לגור איתי ואף כל הזמן הייתה מבקשת כסף ממנו לסגור חובות. היא ואח שלו כל הזמן אמרו שהוא צריך להגיע להסדר של 2000 ש"ח כל חודש שהוא צריך לתת לה כעזרה למרות שעובדת בשתי עבודות . אחיו אף פעם לא מצא את עצמו תמיד מתגלגל בין שתי עבודות, אבא מלכלך בפניו על אמא ואמא מלכלכת על אבא ... תמיד מאבקי כוחות בין ההורים שעדיין כנראו לא מבינים כי ילדיהם עבר לא ילדים אלא גברים בוגרים. אמא כל הזמן רודה בו ומספרת כמה הוא "חרא" - אותו אח נמצא בטיפול פסיכיאטרי עקב התפרצויות של קללות ואלימות. לי אישית הוא קרא זונה ואמר לי כי אינו מעוניין שלאחיו תהיה בת זוג. כל הזמן חזר ואמר כי הוא רוצה שיחזור הבייתה ויהיה איתו "כמו פעם" עוד הוסיף ואמר כי אני זמנית והוא אח שלו תמיד ואף הציב לו אולטימטום - אם אתה לא עוזב אותה אין לך אח. עם האח הזה אינני מדברת כבר חצי שנה ואף איני מוכנה שיבוא לביתנו. אמו של בן זוגי נקלעת כל שני וחמישי לצרה כספית ומבקשת ממנו כסף - " זה שאתה לא גר כאן זה לא אומר שאתה לא צריך לשלם חשבונות " בכל פעם שנוסעים למשפחה שלי היא מתקשרת וצועקת מה יש לכם לעשות שם . היא כועסת שאני מבשלת אומרת לי איכס על האוכל שלי ומנסה כל הזמן להראות לי שהיא כאן המנהלת. אם אנחנו לא יכולים להגיע אליה בכל סוף שבוע שני היא צועקת מאיימת ומנתקת את הטלפון. בכל פעם שיש לי ארוע משפחתי משפחתו של בן זוגי דואגים להמציא ארוע מקביל . לדוגמא ארוחת ערב אצל הדוד או גיוס של הבן של חברה של האב ( שעם אותו בן אין לנו נושא שיחה בכלל ). בכל שבת שנייה היא רוצה שנלך לבקר את הסבתא ואם קבענו משהו אחר חייבים לבטל. אמי אפילו הזמינה אותה לארוחה שאמרה שתגיע היא הבריזה בלי להודיע כלום. בכל ארוע שיש אפילו אם זה לאנשים שאין לו קשר היא אומרת לו שאוי ואבוי לו אם לא יבוא ואם גם זה לא עוזר היא מפעילה מניפולציות רגשיות כמו אחיך בדיכאון או סבתא נפגעה. אם הוא הולך לארוע משפחתי שלי היא נוטה להזכיר כל הזמן ולהגיד שהוא לא היה צריך ללכת. אם אנו קונים להם מתנת יום הולדת או חג הם מודים רק לו וממני מתעלמים . בכל דבר שאנו רוצים לעשות היא מתערבת - ממה תנעל , תלבש היא מתעקשת שילמד מה שהיא רוצה יגור היכן שבא לה ואיך יראו חייו. בכל דבר שהוא רוצה לעשות בחיים היא מייד מתערבת ובולמת אותו. היא כל הזמן מבקשת שיבוא לבד וקוראת לכולנו "הילדים" ילדים בואו לאכול וכ"ו . היא לא מסכימה שהבן שלה יתחתן לפני גיל שלושים וכל הזמן מתעקשת שהוא עדיין צריך "להכיר"... כועסת שהוא לא בקשר עם ידידות , ואף מקללת אותי בפני אנשים כשחושבת שאני לא רואה או שומעת. משתדלת לעקוץ כל מתי שאפשר ולעשות דברים מגעילים. היא כל הזמן אומרת שהבן שלה טוב מדי ושהיא מפחדת שינצלו אותו. לא משנה אם ראתה אותו אתמול , היא מסוגלת להתקשר ולומר שלא ראתה אותו שבועיים . משתדלת כמה שיותר להגיד שאחר שלו בדיכאון וצריך אותו לידו . למרות שהוא רואה אותו כמה פעמים בשבוע... אני ובן זוגי לא רבים על שום דבר אחר - אלא על דברים שקשורים להתנהגות המשפחה שלו בלבד. הם מספרים עלי דברים זוועתיים לאנשים במשפחה המורחבת שאפילו מי שלא מכיר אותי או חיבב אותי קודם לכן מתנהג אלי היום בזלזול ומשדר שנאה. בן זוגי רואה את ההתנהגות וזה פוגע גם בו . אנחנו מדברים המון על חתונה בנינו אך נראה לי שהוא מפחד לנקוט צעד כי הוא יודע שהם לא רוצים שהוא יתחתן ומפחד מתגובתם - לפחות לא לפני גיל 30. אמא שלו אומרת לו כל הזמן שגם בגיל 40 אפשר להביא ילד ראשון . הבית שבו אנו גרים הוא בית שגרתי בו קודם ולכן מאובזר מכל טוב - את הכל נתנו לי משפחתי . משפחתו לא תרמו דבר - להיפך, הם כל הזמן מחדירים לו למוח שהכל ניתן בכדי לרכוש אותו... השבוע נערכת אזכרה לאבא שלי שתכננו לנסוע אליה יחד - אבא של בן זוגי אינו רוצה שהוא יסע איתי ורוצה שיבוא לבלות איתו את השבת, בן זוגי הסתגר במשך שעה בחדר עם הטלפון כשאני יושבת בסלון ושומעת את צעקותיו של האב. בן זוגי מעורה בכך שמשפחתו עושה דווקא , פוגעת ,משפילה , מנצלת והורסת , הוא מודע לכך שאם הקשר הזה יגמר זה יהיה בשל כך שאיני מסוגלת לסבול יותר. כל הזמן ניסיתי לרכוש את ליבם, קניתי מתנות ועשיתי טובות ומחוות וסלחתי, אך הכל הפך למובן מאליו... הם חושבים שאני חייבת להם ועושים מכל דבר דרמה. החבר שלי מודע לכך שמשפחתו קשה אך נכנע למניפולציות שלהם בשקט כדי לא ליצור מהומות... בסוף זה תמיד נגמר בבכי - שלי
היי הכינוי שלי הוא טרום כלה ואני מאיזור המרכז , על פי הכינוי שלי בטח הבנתם שעדיין אינני נשואה. אני ובן זוגי שנינו בני 26 ( אני חודשיים יותר ממנו ). אנו מכירים כבר שנתיים ובשנה וחצי האחרונות חיים יחד ומנהלים מערכת יחסים שאמורה להוביל לנישואין. אבי נפטר לפני כמה שנים, ואמי מתגוררת בעיר אחרת אנו מתראים עם משפחתי בדרך כלל פעם בשבועיים. לבן זוגי הורים גרושים , אמו חייה יחד עם אחיו הקטן (23) במרחק של 10 דקות מאיתנו, ואביו חי עם חברתו ובנה . לשני הוריו אלו גירושין שניים ולבן זוגי אח נוסף מנישואיו הראשונים של אביו. עוד לפני תחילת מערכת היחסים בנינו , הייתה לבן זוגי מערכת יחסים של שנים שכללה מגורים עם בחורה אחרת שבאיזשהו שלב ניתקה קשר עם המשפחה שלו. טרם תחילת הקשר בינינו סיפר לי כי אמו לא הסתדרה איתה ומררה את חייה, בן זוגי לא נטה להאשים את אמו בלבד ולכן שם אחריות גם על אותה בחורה. הכל החל בפעם הראשונה שהגעתי לביתה של האם, זר פרחים ביד אחת ועוגיות שאפיתי ביד שנייה. בן זוגי הגיע יחד איתי . כשנכנסנו לביתה הייתה האם בחדר השינה ואנו ממתינים בעמידה בסלון - כולי לחוצה כאשר יוצאת האם מהחדר, מסתכלת עלי וחולפת לכיוון המטבח תוך כדי שמספרת חוויות היום לבנה... כשהסית את תשומת ליבה אלי, - מבלי "נעים מאוד" לקחה את הדברים מזרועותי - מלמלה - לא נכון!!! והמשיכה למטבח. באותו הזמן עדייין התגורר בן זוגי בדירה שבו חי עם חברתו לשעבר. החברה כמובן עזבה , אבל מקצת מחפצייה היו עדיין בדירה. תוך כדי הארוחה ולאחריה לא הפסיקה אמו לדבר ולשאול על החברה לשעבר. כעבור יומיים גיליתי כי את העוגיות שהבאתי - היא נתנה לכלב... במשך תקופה לאחר מכן היא הייתה מדברת כאילו שניהם לבד מישירה מבט רק אליו ומנתקת כל קשר עין או דיבור עמי. נתנה לי להרגיש רוח רפאים . כשעזב בן זוגי את דירתו הקודמת הכריחה אותו לקנות ציוד ריהוט לחדרו הישן שבביתה למרות שלא ישן שם אפילו לילה אחד. היא התנגדה בכל תוקף שיעבור לגור איתי ואף כל הזמן הייתה מבקשת כסף ממנו לסגור חובות. היא ואח שלו כל הזמן אמרו שהוא צריך להגיע להסדר של 2000 ש"ח כל חודש שהוא צריך לתת לה כעזרה למרות שעובדת בשתי עבודות . אחיו אף פעם לא מצא את עצמו תמיד מתגלגל בין שתי עבודות, אבא מלכלך בפניו על אמא ואמא מלכלכת על אבא ... תמיד מאבקי כוחות בין ההורים שעדיין כנראו לא מבינים כי ילדיהם עבר לא ילדים אלא גברים בוגרים. אמא כל הזמן רודה בו ומספרת כמה הוא "חרא" - אותו אח נמצא בטיפול פסיכיאטרי עקב התפרצויות של קללות ואלימות. לי אישית הוא קרא זונה ואמר לי כי אינו מעוניין שלאחיו תהיה בת זוג. כל הזמן חזר ואמר כי הוא רוצה שיחזור הבייתה ויהיה איתו "כמו פעם" עוד הוסיף ואמר כי אני זמנית והוא אח שלו תמיד ואף הציב לו אולטימטום - אם אתה לא עוזב אותה אין לך אח. עם האח הזה אינני מדברת כבר חצי שנה ואף איני מוכנה שיבוא לביתנו. אמו של בן זוגי נקלעת כל שני וחמישי לצרה כספית ומבקשת ממנו כסף - " זה שאתה לא גר כאן זה לא אומר שאתה לא צריך לשלם חשבונות " בכל פעם שנוסעים למשפחה שלי היא מתקשרת וצועקת מה יש לכם לעשות שם . היא כועסת שאני מבשלת אומרת לי איכס על האוכל שלי ומנסה כל הזמן להראות לי שהיא כאן המנהלת. אם אנחנו לא יכולים להגיע אליה בכל סוף שבוע שני היא צועקת מאיימת ומנתקת את הטלפון. בכל פעם שיש לי ארוע משפחתי משפחתו של בן זוגי דואגים להמציא ארוע מקביל . לדוגמא ארוחת ערב אצל הדוד או גיוס של הבן של חברה של האב ( שעם אותו בן אין לנו נושא שיחה בכלל ). בכל שבת שנייה היא רוצה שנלך לבקר את הסבתא ואם קבענו משהו אחר חייבים לבטל. אמי אפילו הזמינה אותה לארוחה שאמרה שתגיע היא הבריזה בלי להודיע כלום. בכל ארוע שיש אפילו אם זה לאנשים שאין לו קשר היא אומרת לו שאוי ואבוי לו אם לא יבוא ואם גם זה לא עוזר היא מפעילה מניפולציות רגשיות כמו אחיך בדיכאון או סבתא נפגעה. אם הוא הולך לארוע משפחתי שלי היא נוטה להזכיר כל הזמן ולהגיד שהוא לא היה צריך ללכת. אם אנו קונים להם מתנת יום הולדת או חג הם מודים רק לו וממני מתעלמים . בכל דבר שאנו רוצים לעשות היא מתערבת - ממה תנעל , תלבש היא מתעקשת שילמד מה שהיא רוצה יגור היכן שבא לה ואיך יראו חייו. בכל דבר שהוא רוצה לעשות בחיים היא מייד מתערבת ובולמת אותו. היא כל הזמן מבקשת שיבוא לבד וקוראת לכולנו "הילדים" ילדים בואו לאכול וכ"ו . היא לא מסכימה שהבן שלה יתחתן לפני גיל שלושים וכל הזמן מתעקשת שהוא עדיין צריך "להכיר"... כועסת שהוא לא בקשר עם ידידות , ואף מקללת אותי בפני אנשים כשחושבת שאני לא רואה או שומעת. משתדלת לעקוץ כל מתי שאפשר ולעשות דברים מגעילים. היא כל הזמן אומרת שהבן שלה טוב מדי ושהיא מפחדת שינצלו אותו. לא משנה אם ראתה אותו אתמול , היא מסוגלת להתקשר ולומר שלא ראתה אותו שבועיים . משתדלת כמה שיותר להגיד שאחר שלו בדיכאון וצריך אותו לידו . למרות שהוא רואה אותו כמה פעמים בשבוע... אני ובן זוגי לא רבים על שום דבר אחר - אלא על דברים שקשורים להתנהגות המשפחה שלו בלבד. הם מספרים עלי דברים זוועתיים לאנשים במשפחה המורחבת שאפילו מי שלא מכיר אותי או חיבב אותי קודם לכן מתנהג אלי היום בזלזול ומשדר שנאה. בן זוגי רואה את ההתנהגות וזה פוגע גם בו . אנחנו מדברים המון על חתונה בנינו אך נראה לי שהוא מפחד לנקוט צעד כי הוא יודע שהם לא רוצים שהוא יתחתן ומפחד מתגובתם - לפחות לא לפני גיל 30. אמא שלו אומרת לו כל הזמן שגם בגיל 40 אפשר להביא ילד ראשון . הבית שבו אנו גרים הוא בית שגרתי בו קודם ולכן מאובזר מכל טוב - את הכל נתנו לי משפחתי . משפחתו לא תרמו דבר - להיפך, הם כל הזמן מחדירים לו למוח שהכל ניתן בכדי לרכוש אותו... השבוע נערכת אזכרה לאבא שלי שתכננו לנסוע אליה יחד - אבא של בן זוגי אינו רוצה שהוא יסע איתי ורוצה שיבוא לבלות איתו את השבת, בן זוגי הסתגר במשך שעה בחדר עם הטלפון כשאני יושבת בסלון ושומעת את צעקותיו של האב. בן זוגי מעורה בכך שמשפחתו עושה דווקא , פוגעת ,משפילה , מנצלת והורסת , הוא מודע לכך שאם הקשר הזה יגמר זה יהיה בשל כך שאיני מסוגלת לסבול יותר. כל הזמן ניסיתי לרכוש את ליבם, קניתי מתנות ועשיתי טובות ומחוות וסלחתי, אך הכל הפך למובן מאליו... הם חושבים שאני חייבת להם ועושים מכל דבר דרמה. החבר שלי מודע לכך שמשפחתו קשה אך נכנע למניפולציות שלהם בשקט כדי לא ליצור מהומות... בסוף זה תמיד נגמר בבכי - שלי
