לתקן, לא לברוח
את חמותך אפשר צריך לחנך מחדש. ותלחצי על ארוסך שיעזור לך. תגידי לו שאין מצב שזה נמשך כך. הוא צריך לגרום גם לך להרגיש טוב. בסופו של דבר הוא מתחתן איתך ולא עם האם. לברוח זה לא הפתרון. האם צריכה ללמוד ולראות שאת טובה בשביל בנה, אל תוותרי לה. אל תגרמי לה להרגיש מנצחת. בטח לא כשחברך יוצא המפסיד..וגם את. תדרשי כבוד ותמורתו תני גם את כבוד. שבנה יגיע איתה להסכמים איך הוא יכול לעזור קצת בלי ששני הצדדים יפגעו (כי עובדה שהוא עוזר) תקבעו מראש מתי נוח להם לבוא אליה, תתני לה הרגשה שאת רוצה להגיע לעמק השווה, אל תזניחו אותה למרות תנהגותה. ואם היא רוצה שתבקרו את הסבתא, אולי כדאי לחשוב. אם הסבתא בודדה והכל אולי רצוי שתבקרו. זה אמור להיות חשוב גם לארוסך. אפילו תקבעו פעם בשבועיים/חודש. רק לא להיות אנטי. במקום להתלונן, תסדרי את הדברים. המשפחה לא תהיה מושלמת, אבל יהיה קל יותר- ואת תשארי עם האהבה שלך.