קצת הומור אקדמי

susony

New member
קצת הומור אקדמי


https://www.youtube.com/watch?v=Ycdo1uTy9qQ

סיפור עם מושר הסכל :-\

פעם אחת בארץ רחוקה...
היה בדואי אחד שהיה לו הכל. היו לו גמלים, היו לו סוסים , היו לו סייחים, היו לו אוהלים, היו לו נשים, כל דבר שבעולם.
יום אחד הוא קם בבוקר ואמר לעצמו שיש לו הכל אבל אין לו משהו חשוב.
החליט שהיום הוא הולך לעיר הגדולה כדי לקנות משהו חשוב באמת.
לקח את הגמל, שם עליו ארגז מלא בדינרים, דולרים, אבנים טובות ושרשראות זהב, לבש את הז'קט והשרוואל החדשים ויצא למסע אל עבר העיר הגדולה.
כשהוא הגיע לשער העיר הוא הכניס לכיס שלו כמה שיותר דולרים, פשוט מילא את הכיסים בכל טוב,
שם את הארגז שנשאר עדיין מלא בתכשיטים מתחת לאוכף הגמל וכיסה אותו במעיל כדי שאף אחד לא יראה.
אחר כך הוא נכנס לעיר הגדולה והתחיל להסתכל בחלונות הראווה של הרחוב המרכזי, אבל גילה שהכל יש לו וכבר עוד מעט נהיה לילה.
הוא התחיל לחפש את הדרך חזרה אל הגמל כדי להגיע למאהל שלו לפני שיחשיך.
אבל אז הוא מצא סימטה קטנה עם חנות נסתרת שבה יש מדף אחד ועליו מוצר אחד – עין גדולה. הוא אמר לעצמו: "וואללה, זה אין לי".
נכנס לחנות וביקש לקנות את העין והמוכר הגמד אומר לו שהעין הזאת במשקל. הוא לוקח את המשקל, שם עליו את העין.
המשקל עולה והגמד אומר לו שיתחיל לשים בצד השני כסף ומה שיוריד את העין זה הסכום שהוא ייקח ממנו עבור העין.
הבדואי מוציא חופן גדול של דולרים, שם אותו על המשקל, ושום דבר.
לוקח מהכיס השני את האבנים היקרות ושם על המשקל ושום דבר לא זז.
מוציא את האבנים הגדולות ועדיין אין תזוזה. הוא אומר למוכר שיחכה רגע, רץ החוצה אל הגמל שלו, מוציא את הארגז וחוזר לחנות.
בא לשים את הארגז על המשקל ואז הוא קולט שיש בדואי זקן שמסתכל עליו.
"מה אתה עושה?" – שואל אותו הבדואי הזקן, והוא ענה לו שהוא מנסה לקנות עין והמשקל לא זז,
אבל הוא בטוח שעכשיו, אחרי שהוא ישים את הארגז הזה המשקל יזוז גם יזוז.
הבדואי הזקן מבקש ממנו ללכת אחורה, לשים את הארגז בצד.
הוא מוציא מהכיס מטפחת, שם אותה על הצד השני של המשקל כך שתכסה את מה שכבר יש שם ואיך שהוא שם אותה, העין יורדת.
הבדואי הצעיר נפעם, אומר לו : "איך עשית את זה? אני שמתי את כל מה שיש לי וזה לא ירד ואתה שמת את המטפחת וכבר זה ירד".
הבדואי הזקן מסתכל עליו אומר לו: "חביבי , אתה לא יודע? העין, כמה שהיא רואה יותר, ככה היא רוצה יותר"
 

susony

New member




ילד בן 7 ניגש אל אביו ושואל "אבא, מה ההבדל בין פוטנציאל למציאות?"

האבא חושב לרגע ואז עונה
"לך תשאל את אמא שלך אם היא מוכנה לשכב עם בראד פיט תמורת מליון דולר.
ואז תשאל את אחותך אם היא מוכנה לשכב עם בראד פיט תמורת מליון דולר
ובסוף תשאל גם את אחיך אם הוא מוכן לשכב עם בראד פיט בשביל מליון דולר.
תחזור אליי עם התשובות ותגיד לי מה למדת מהן"

הילד מציית לאביו וניגש אל אמו: "אמא, היית מוכנה לשכב עם בראד פיט תמורת מליון דולר?"

"כמובן!" עונה האם "מליון דולר היו סוגרים לנו את המשכנתא".

לאחר מכן הילד ניגש לאחותו ושואל את אותה השאלה "היית מוכנה לשכב עם בראד פיט תמורת מליון דולר?"

"ברור!" צוהלת האחות "אני מאוהבת בבראד פיט! הוא הכי חתיך שיש!"

לבסוף הילד ניגש אל אחיו - "היית מוכן לשכב עם בראד פיט תמורת מליון דולר?"

"בטח!" עונה האח "אתה יודע כמה דברים אפשר לקנות עם מליון דולר?"

הילד מהרהר בתשובות מספר ימים ולאחר מכן חוזר לאביו.

"נו" שואל האב "האם גילית את ההבדל בין פוטנציאל למציאות?"


"כן" משיב הבן "בפוטנציאל, אני ואתה יושבים על 3 מליון דולר. במציאות, אנחנו גרים עם 2 זונות והומו".
שרלוק הולמס וד"ר ווטסון יצאו לכמה ימי קמפינג.

לאחר ארוחה דשנה ובקבוק יין טוב איחלו זה לזה לילה טוב ופרשו

כל אחד לשק השינה שלו.

כעבור כמה שעות שרלוק התעורר, העיר במרפק את חברו ואמר לו:

- " ווטסון, הבט לשמיים ואמור לי, מה אתה רואה ? "

- " מליוני כוכבים ", ענה לו ווטסון

- " ומה זה אומר לך ? ", חזר ושאל הולמס.

ווטסון חשב רגע ובמאמץ להרשים את חברו אמר :

" מבחינה אסטרונומית זה אומר שקיימים מליוני גלקסיות ופוטנציאלית -

ביליוני כוכבי לכת.

מבחינה כרונולוגית אני משער שאנו מתקרבים לשעה 3.15 אחר חצות,

מבחינה תיאולוגית אני רואה שהקב"ה הוא כל יכול ואנחנו יצורים קטנטנים

חסרי כל חשיבות,

מבחינה מטאורולוגית אני משער שמחר נועד לנו יום יפה ושמש נפלאה !

ומה זה אומר לך חברי הטוב שרלוק ? "

המתין הולמס דקה ואמר:



- " ווטסון, כל יום אתה הופך ליותר ויותר אידיוט – גנבו לנו את האוהל


השאלה הבאה ניתנה במבחן בכימיה באוניברסיטת וושינגטון.


התשובה של אחד התלמידים הייתה כל כך מעמיקה שהפרופסור שיתף


אותה עם חבריו לעבודה, באמצעות האינטרנט, וכך יש לנו את האפשרות ליהנות ממנה גם כן.


שאלת בונוס: האם גיהינום פולט חום או קולט חום ?

רוב התלמידים כתבו הוכחות ע"פ חוק בויל (גז מתקרר כשהוא מתרחב, ומתחמם כשהוא נדחס).

אחד התלמידים כתב את הדברים הבאים :

ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהינום משתנה במשך הזמן.

לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהינום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם.

אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהינום, היא לא תצא משם.

ולכן, נשמות אינן יוצאות. לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהינום, נסתכל

על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום.

רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא – בגיהינום.

כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהינום.

עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן , נוכל לשער שמספר הנשמות

בגיהינום הולך וגדל כפונקציה מעריכית.

כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהינום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל

שהטמפרטורה והלחץ בגיהינום יישארו קבועים, הנפח של הגיהינום צריך

להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות .


זה נותן שתי אפשרויות :

1 . אם הגיהינום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו,

אז הטמפרטורה והלחץ בגיהינום יעלו עד שהגיהינום לא יהיה יציב, ויתפוצץ .

2 . אם הגיהינום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו


, אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהינום יקפא לחלוטין .

איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה ?

אם נסתמך על התיאוריה ש – טרייסי (שם פרטי) אמרה לי בתחילת השנה

ש- "יהיה יום קר בגיהינום לפני שאני אשכב איתך", ונכניס למשוואה את

העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה.

ולכן, אני בטוח שהגיהינום פולט חום וכבר קפא מזמן .

כתוצאה ממסקנה זו שהגיהינום כבר קפוא , ניתן להניח כי אינו מקבל עוד

נשמות, ולכן, הוא כבר נכחד .

זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוהית,

המסבירה את העובדה שאתמול טרייסי המשיכה לצעוק "הו אלוהים."!

התלמיד קיבל את הציון





 
למעלה