קצת ארחיב

[arielamir17]

קצת ארחיב

הבן שלי לא מתמודד עם הומור
הוא מנסה לספר בדיחה או לומר משהו עם הומור
אך....חווה תמיד אכזבה.
מאז שנולד ראינו שהוא אחר
15 שנה אני צמודה איליו 24 שעות לרשותו
המון כלים נתתי לו
עשינו יחד דרך מדהימה
אך כעת הוא נער
וזה אחרת.
היו לו בחירות נדירות להתמודד עם "העולם שבחוץ"
הוא הבין שהעולם לא יכול להכיל אותו
ובחר באילמות סלקטיבית, כך היה 6 שנים
ולפני כשנתיים בערך היה מוכן לעבור תהליך קצר
וחזר לדבר כמו כולם.
יודעת שהוא לא יחזור לשם
לא יכולה לא להיות עצובה כשלו עצוב-אני עצובה
לא בריא אולי? אך זו המציאות
אחפש הכוונה מקצועית

 

[אור2221]

הוא מאובחן?

 

[אביבקיץ]

הוא עדיין לא מטופל באיזה מקום?

 

[arielamir17]

לא הוא לא מאובחן

סביר להניח שהוא בשולי האספרגר
כאמור על הרבה דברים עבדתי איתו והם צלחו
כמו שיחת טלפון וכו... במשך השנים עבדתי איתו על כל נקודה שבה צצה בעיה
היינו בטיפול לאילמות הסלקטבית אך היא חלפה תוך 6 מפגשים עם המטפל
עד עכשיו לא היו כמעט ארועים שהדליקו לי נורה
ידעתי שיש מצב שהוא איפה שהוא על יד כמעט
ולא הרגשנו צורך ללכת לאבחון לא הוא ולא אנחנו
אני מתלבטת
אז נדע שהוא אספרגר
מה זה יעזור בחיי היום יום שלו?
לא עדיף פשוט למצוא טיפול בכישורים חברתיים?
ההתלבטות האם ללכת לאיבחון או לא גדולה?
מתלבטת.

 

[3תיתי]

לא מבינה בזה הרבה אבל

נראה לי, שכדי לטפל, כדאי לדעת איך. כלומר צריך לאבחן את הבעיה.

 

[אביבקיץ]

מה שחשוב זה לקבל עזרה מאנשי מקצוע

קודם כל ללכת לאיש מקצוע.

הוא יחליט האם יש לו "עם מה לעבוד", או שהוא רוצה לשלוח לאבחון מסויים

 

[מיכל תכנון נוף]

90% מפתרון הבעיה

זה להבין אותה.
קשיים חברתיים שמקורם נפשי, שונים לחלוטין מקשיים חברתיים שמקורם אחר, וגם הטיפול בהם הוא אחר.

שאל "מה זה יעזור בחיי היומיום?" אתן לך דוגמה פרטית משלי: כאשר לאחד מבני אובחנה בעית קשב מסויימת, פתאום זה ענה לי הרבה שאלות, והקל מאד מאד את כל ההתנהלות שלי איתו. האבחון עצמו שם את האצבע על הבעיה, וזה הקל עלינו מאד מאד. אפילו כאשר אני רוצה שהוא יסדר את האמבטיה אחריו, אני מבקשת ממנו קצת אחרת... רק בזכות האבחון.

 

[נומלה]

למה את מפחדת מאיבחון

וטיפול של אנשי מקצוע? מה כל כך מפריע לך בזה?

 

[arielamir17]

טיפול

אבחון מתלבטת למה צריך
טיפול בהחלט חושבת שצריך
לא מפחדת מאיבחון רק מנסה להבין את התועלת

 

[אור2221]

יש פורומים וקבוצות לילדים שהם אספרגר

אולי אם הוא לא מסתדר עם חברה "רגילה" של ילדים, הוא יוכל למצוא משהו משותף עם אספ"ים...

 

[מטילדה11]

את כותבת

אז נדע שהוא אספרגר
מה זה יעזור בחיי היום יום שלו ?
וש 6 טיפולים עזרו לו לאילמות ?
אם לכם הכוונה ולו טיפול אולי הוא יחווה עולם יותר שמח, קל, ואיך לתקשר עם חברים.
צריך לא רק אתם תהיו בעולמו אבל בשביל זה אתם צריכים לשחרר ולסמוך על אנשי מקצוע .
הוא לומד בכיתה רגילה ?

בהצלחה.

 

[arielamir17]

איבחון

הבן לומד בכתה רגילה תלמיד טוב וחווה הצלחה בלימודים. המורים מאוד אוהבים אותו כי הוא רציני הוא בא ללמוד וזו המטרה שלו.
האם אנחנו פוחדים מאיבחון? לא ממש לא. עשינו לקשב וריכוז עבר בהצלחה.
למה מתלבטת כי נגיד נדע שהוא אספרגר אז מה ישתנה.
היום שוחחנו והוא עצמו אומר אז אני אספרגר קל אז מה?
זה שעושים איבחון נותן שם והגדרה לא פתרון.
היום במקרה דרך הפייסבוק שמעתי מישהי שיש לה אספרגר מדברת על זה שלחתי לה הודעה עם שאלות והיא ענתה שחוץ מהידיעה שזה איך שהוא הקל אין מה לעשות נתן לה קצת גישה לילדים ברחבי הארץ.
אני לא מפחדת אני רק מנסה להבין ולבחון מה נכון ומה כן או לא יועיל.
לגבי האילמות הסלקטיבית לא היססתי לפנות לעזרה חיצונית כי ידעתי שיש אדם שיודע א-ב כדי לעזור מה שאני לא.
וכאן....
נחמד לקבל ממכם פידבקים זה מעורר שאלות לעצמי בדיקה פנימית

 

[עפרה ד]

ואם לא? וגם אם כן...

שתי דוגמאות מהתלמידים שלי:
את התלמיד הראשון קבלנו בכיתה ד' עם בעיות התנהגות קשות ולא יודע לקרא. עד אז ההורים סרבו לאבחן. הצלחנו לשכנע ואת יודעת מה מצאו באבחון? כלום! לא בעיה באינטליגנציה, שום לקות קיצונית, פשוט כלום. פתאום כולם, ובעיקר הילד עצמו הבינו שאין סיבה שלא יקרא - אז באותה שנה הוא למד לקרא.
ולנמשל - אולי באיזה שהו מקום, אפילו לא לגמרי במודע אתם והוא מנמיכים ציפיות ואמונות?
התלמיד השני מאובחן, וההסבר להתנהגויות שמלוות את התופעה עוזרות לו ולי מאוד לפתור סכסוכים ומצבים חברתיים.
דוגמאות יש במקרה הזה בלי סוף, כי במקרים רבים הוא אומר או עושה משהו שלא מובן לסביבה, וההסבר שהוא מבין את המציאות קצת אחרת, מאוד עוזרת לקבלה שלו. אני עובדת במקום לא קל מבחינת האוכלוסיה שלו, יש הרבה "חספוס" (זו מילה עדינה לציניות ולאלימות מילולית) ובכל זאת הקבלה של הסביבה את הילד הזה מרגשת ממש.
וכמובן שבמקביל אני גם תמיד מסבירה לו איך אמורים להתנהג ואיך נראית ההתנהגות שלו בעיני אחרים.
אם זה באמת אספרגר יש כל כך הרבה מה לעשות, ויש אנשי מקצוע שיודעים להנחות מה ואיך.
הרבה הצלחה בכל החלטה שלכם

 

[arielamir17]

אצלנו

סביבת המבוגרים מאוד נהנת מבני הוא לא אלים מתנהג נפלא תלמיד טוב
הילדים היותר שקטים/בישנים כן יוצרים או הוא איתם קשר
כן בהחלט קשה לו עם הכלל
כן קשה לו להתמודד עם הערות פוגעניות שאנחנו היינו פוטרים אותם באיזה חצי משפט.

 

[BrightEye]

סיבה טובה למצוא מישהו שיתווך לו את המציאות

כדי שילמד לא להפגע, שילמד להבין את הניואנסים.

 

[BrightEye]

אבחון יכול להקל בהאשמה עצמית

יש תשובה לשאלה- למה אני "כזה".
בנוסף, גם מטפל שמכיר את הרקע ידע לגשת לענין אחרת.
לגבי אספרגר, יש קבוצות רלוונטיות למשל כאן
http://www.amichai.org.il/קבוצות-חברתיות-לנוער--PDD-אספרגר.htm

וכאן גם לגבי אבחונים
http://asperger.org.il/?PageType=0&n=1&ItemID=104890

 

[אחותו של שקספיר]

מה יתן אבחון? כלום.

אישית- לא מעסיק /העסיק אותי אצל ילדיי האבחון-ההגדרה- התיוג- שם התופעה- מיקום בסקאלה וכו.
אני מאמינה בחושים הוריים,מעורבות וגישה בסיסית אינטואיטיבית שלרוב לא פחות טובה .
אבל את מציגה משהו שהוא קצת על הקצה יותר
ילד שסובל
אימא שסובלת בעקבות זה
ואיזשהו חוסר אונים בעקבות זה.


שניים מילדיי אובחנו עם הפרעות קשב
האחד- בחר שלא להשתמש בטיפול, תרופות,ייעוץ ואמר "אז אני מופרע קשב, אני אתמודד עם החיים ועם זה" ,לא קיבל סיוע בבית ספר וכל היתר (ילד מחונן על) ההישגים הלימודים בבית ספר היו בהתאם .
השני- בחר שכן להשתמש , (למען האמת אני פחות נתתי לו שיקול דעת) ,קיבל סיוע מוגבל (לבקשתו להתמודד כמו כולם) ילד נבון מאד, וההישגים טובים מאד.
כלומר- רק האבחון כשלעצמו הוא כלום
ההחלטה היא מה לעשות איתו.

לכן לשאלתך מה יתן האבחון? כלום.
ההחלטה מה לעשות איתו ,מה כוון הטיפול (פסיכולוגי,אישי, קבוצתי,משפחתי ,יעוץ הורי.... ) היא ההחלטה
אגב- החלטה יכולה להיות גם לא לעשות כלום.
אבל לפחות ממקום של ידיעה ולא של תהייה.