אודי בן יעקב
New member
קצת אלתרמן לעת ערב
ניקח רק כמה אלמנטים, אחרת זה יהיה ממש ארוך: רווח אותיות מורחק - משסע את הרצף הרגשי חוויתי. מחניק ומדחיק את החוויה הרגשית כגון: ( מאוויים, צער, אכזבה, כעס, מרירות, שנאה, מכאוב - כמובן שלא כולם כאן ). פשוט המצפון והבקורת העצמית חזקים מדי ומגבילים בטוי בלתי אמצעי, אמוציונלי ישיר של כל אותם רגשות שליליים/אחרים שה "אזור העלי" שולל. אלא, הרגשות והחוויות לוחצים 'מבפנים' לשחרור ובטוי, והנפש מצאה לה תחבולה: הוא הופך את כל כל אותם כמיהות, חוויות ורגשות לחלק מהוויה של גבוריו. באמצעותם הוא מבטא רגשות וחוויות, לבטים ומצוקות, כעסים ושנאות - כאילו שהם לא 'האני שלו' אלא כמתבונן מהצד. באמצעות כלים רציונליים של ניתוח, פירוק, הגדרה ואיפיון של תופעות ומערכות יחסים מורכבות הוא גם 'שולט' בחוויה וגם מבטא אותה, אלא שהפעם בכלים כאילו אובייקטיביים, מפוכחים, בלי כחל וסרק, מנקודת מבטו של מתאר, מאבחן וחוקר נפש האדם ו/או תופעות טבע. שולי שמאל משוננים: מערכת יחסים מורכבת עם הסביבה - הבנות זמניות לצד תחושה ש 'הגיעו מים עד נפש' והוא חייב למחות ולשנות משהו בלתי נסבל. נדנוד וקטנוניות בהיתפסות לפרטים - מחאה עוקצנית כלפי הסביבה על יחסה - המחשת מורת הרוח בכך שהוא עושה דוקא להיפך, להכעיס - הצדקות - נסיון לעדן טון מריר וקובלני ולאזנו עם 'הטוב'. יצר הרס מודחק ומובע בסארקאזם. רבוע - קריא - קמר בסיס - כפוף למטה לבטים וקונפליקט האם לשתף פעולה ולהיענות לפניה, פעולה שמחייבת מצידו התגברות על משקע, כעס, התנגדות פנימית והתמרמרות 'עליהם'. יש לו המון 'סבות טובות' מדוע לא להיות נח וגמיש אתם. מאמצי התעלות מעל משקעי עבר, שנאות, לפתוח 'דף חדש' אך הכל רגיש, מתוח, חשדני וכל שבוש קטן עלול להשיב את גלגל הפיוס ל 'ברוגז'. הקריאות מלמדת נכונות לתת צ'אנס לסביבה להוכיח שהשתנתה, למרות קטנות אמונה שחל, או שיכול לחול שפור משמעותי. הדבר מלמד שהוא לא לגמרי מודע לסבכיו, והראיה: מנקודת מבטו נטל ההוכחה הוא 'עליהם'. הרבוע השביר מלמדת שמערכת יחסיו עם הסביבה נשענת על כרעי תרנגולת, על בסיס רעוע שלא יכול לשאת משברים נוספים. במקרים מסויימים האיש מסתגל ע"י התרחקות מאותם 'טפוסים'. מצד שני, הוא עדין נובר בפרטים, מנדנד ומייסר ורוצה תשובות על מה ולמה ? הרציונליות מקהה את תחושת התיעוב. ציפוף מקרי עד כדי הדחסת רווח אותיות: מספר מקומות שבהם על רקע המרחק העצום בולטת הצטופפות 2 אותיות: מומנט שבהם אלמנטים מסוננים השתחררו לרגע, קטע של חוסר נחמדות ? מצוברחות ? התרחקות ? סלידה ? עוקצנות ? שיעורו נדיר יחסית לאור הנדירות של התופעה ברישות האופקי. עד כאן עליו.
ניקח רק כמה אלמנטים, אחרת זה יהיה ממש ארוך: רווח אותיות מורחק - משסע את הרצף הרגשי חוויתי. מחניק ומדחיק את החוויה הרגשית כגון: ( מאוויים, צער, אכזבה, כעס, מרירות, שנאה, מכאוב - כמובן שלא כולם כאן ). פשוט המצפון והבקורת העצמית חזקים מדי ומגבילים בטוי בלתי אמצעי, אמוציונלי ישיר של כל אותם רגשות שליליים/אחרים שה "אזור העלי" שולל. אלא, הרגשות והחוויות לוחצים 'מבפנים' לשחרור ובטוי, והנפש מצאה לה תחבולה: הוא הופך את כל כל אותם כמיהות, חוויות ורגשות לחלק מהוויה של גבוריו. באמצעותם הוא מבטא רגשות וחוויות, לבטים ומצוקות, כעסים ושנאות - כאילו שהם לא 'האני שלו' אלא כמתבונן מהצד. באמצעות כלים רציונליים של ניתוח, פירוק, הגדרה ואיפיון של תופעות ומערכות יחסים מורכבות הוא גם 'שולט' בחוויה וגם מבטא אותה, אלא שהפעם בכלים כאילו אובייקטיביים, מפוכחים, בלי כחל וסרק, מנקודת מבטו של מתאר, מאבחן וחוקר נפש האדם ו/או תופעות טבע. שולי שמאל משוננים: מערכת יחסים מורכבת עם הסביבה - הבנות זמניות לצד תחושה ש 'הגיעו מים עד נפש' והוא חייב למחות ולשנות משהו בלתי נסבל. נדנוד וקטנוניות בהיתפסות לפרטים - מחאה עוקצנית כלפי הסביבה על יחסה - המחשת מורת הרוח בכך שהוא עושה דוקא להיפך, להכעיס - הצדקות - נסיון לעדן טון מריר וקובלני ולאזנו עם 'הטוב'. יצר הרס מודחק ומובע בסארקאזם. רבוע - קריא - קמר בסיס - כפוף למטה לבטים וקונפליקט האם לשתף פעולה ולהיענות לפניה, פעולה שמחייבת מצידו התגברות על משקע, כעס, התנגדות פנימית והתמרמרות 'עליהם'. יש לו המון 'סבות טובות' מדוע לא להיות נח וגמיש אתם. מאמצי התעלות מעל משקעי עבר, שנאות, לפתוח 'דף חדש' אך הכל רגיש, מתוח, חשדני וכל שבוש קטן עלול להשיב את גלגל הפיוס ל 'ברוגז'. הקריאות מלמדת נכונות לתת צ'אנס לסביבה להוכיח שהשתנתה, למרות קטנות אמונה שחל, או שיכול לחול שפור משמעותי. הדבר מלמד שהוא לא לגמרי מודע לסבכיו, והראיה: מנקודת מבטו נטל ההוכחה הוא 'עליהם'. הרבוע השביר מלמדת שמערכת יחסיו עם הסביבה נשענת על כרעי תרנגולת, על בסיס רעוע שלא יכול לשאת משברים נוספים. במקרים מסויימים האיש מסתגל ע"י התרחקות מאותם 'טפוסים'. מצד שני, הוא עדין נובר בפרטים, מנדנד ומייסר ורוצה תשובות על מה ולמה ? הרציונליות מקהה את תחושת התיעוב. ציפוף מקרי עד כדי הדחסת רווח אותיות: מספר מקומות שבהם על רקע המרחק העצום בולטת הצטופפות 2 אותיות: מומנט שבהם אלמנטים מסוננים השתחררו לרגע, קטע של חוסר נחמדות ? מצוברחות ? התרחקות ? סלידה ? עוקצנות ? שיעורו נדיר יחסית לאור הנדירות של התופעה ברישות האופקי. עד כאן עליו.