קצת אהבה

יפעת*

New member
קצת אהבה

מצטערת שלא הייתי איתכם כאן בימים האחרונים, יש כאלה כמוני שגם ביום כיפור צריכים לעבוד...... קשה לי לקרוא את מה שנכתב כאן כמו שקשה לי בכלל עם ארועי הימים האחרונים. הרגשה של מלחמה באויר לא רק רחוק בלבנון או בשטחים ממש כאן בבית על סף הדלת, זה מפחיד ומעורר המון שאלות. והמלחמה היא לא רק ידוי אבנים היא גם מלחמה מילולית ומחשבתית בין אנשים שחושבים אחרת. מאוד רוצה שאנחנו האנשים לא חשוב מה דעותינו או מאיפה באנו ולאיזה אומה נולדנו נוכל לחשוב כמו אנשים לפני המחשבה על הטרטוריה ועל אמונה זו או אחרת, זה לא קל כי כולנו כועסים, גם לי לא קל לשמוע מישהו אומר דברים קשים שאני לא מסכימה להם כלל ולא להלחם בחזרה על דעותי... מאחלת לעצמי שיהיה לי את הכוח להמשיך ולהקשיב ולהבין שהאחר הוא אדם עם תקוות וחלומות כמוני,גם אם הוא חושב ההפך ממני ולא משנה עם הוא שונה ממני באמונותיו הדתיות, בדתו או בדעותיו הפוליטיות. יפעת נ.ב. אין כאן הטפה רק תקווה אישית
 

adrian

New member
האנשים השונים ממך רוצים לחסלך

כדאי להתעורר מהר מהחלומות לא מדובר בדעות שונות יש כאן מלחמת קיום אכזרית ``הם`` מנסים לחסל אותנו פיזית ברובים ומטעני חבלה. זה לא דיון פילוסופי על דעות שונות או חופש המחשבה.אין כאן אהבה או רעות בין אנשים דומים , יש כאן עמים שונים,דת שונה,חינוך שונה ומנטליות שונה .
 
למעלה