קצת אהבה מבחוץ...
שלום לכולם, די במקרה מצאתי את הפורום הזה, והסקרנות (מהולה בלא מעט נוסטלגיה) גרמה לי להיכנס ולקרוא קצת. נוסטלגיה לא לBSB, אלא לקטע של להיות צעירה, מבולבלת, מטורפת, מתלהבת, ושרופה על להקה ששמה ישאר חסוי. טוב, שיהיה, אני מתכוונת לטייק ד´את. מישהו שמע עליהם? מישהו זוכר? אם לא, לא נורא. הלהקות האלה נוטות להתחלף לעתים די קרובות, מה לעשות. בכל אופן, נכנסתי לחפש את אותה אוירה של פעם. אולי המסרים שמסתובבים כרגע לא בדיוק מייצגים, אבל אני חייבת לציין שמצאתי מעט מאוד דיבורים על העיקר! אתן יורדות אחת על השנייה די הרבה, ומציינות שהפורום יבש. תשמעו, אני לא כאן לשפוט אותכן, אני סתם אורחת לרגע. ומה, אני לא התעסקתי בשטויות כאלה? בתחרות מטופשת עם כל מי שמעריצה את טייק ד´את קצת יותר ממני, ועם כל אחת שמעריצה את טייק ד´את קצת פחות ממני, או כל מי שחס וחלילה מעריצה את בויזון או את איסט 17 (עוד שמות מהעבר הרחוק...). אבל עכשיו כשיש לי קצת יותר פרספקטיבה על העניין (אני בת 23, שזה אומר מעריצה כבר 8 שנים בלי שום כוונה להפסיק, וכן, אני יודעת שהם התפרקו), אז זהו שעכשיו כשיש לי קצת יותר פרספקטיבה על העניין, אני יודעת שמה שבאמת חשוב בכל העסק הזה זה אהבה. הרבה אהבה. בגיל הזה אנחנו זקוקות לאהבה, ובגלל איזושהי תופעה (שאני אשאיר לפסיכולוגים משועממים לפרש ולנתח), אנחנו מוצאות את האהבה שאנחנו צריכות בחבורה של בחורים שאף פעם לא פגשנו ולא נפגוש. הגיוני או לא, זה נותן לנו אושר עילאי, ובתור בונוס, זה מחבר אותנו לעוד המון בנות ברחבי העולם שחולקות את אותה האהבה. ובסופו של דבר, זה ממש לא חשוב אם אתן מקבלות את זה מBSB ואני מTT. אני הייתי שם, הרגשתי את מה שאתן מרגישות (ויותר - אתן לא התמודדתן עם פירוק, ואני לא מאחלת לכן את החוויה הזאת!). אבל אני מבינה אותכן, וברגע שטוף סנטימנטליות זה, אני אוהבת אותכן נורא. וזה היפה שבדבר. אני לא מכירה אף אחת מכן אישית, אבל החוויה שלי והחוויה שלכן מחברות אותנו. זה מה שאני מנסה להגיד, אם מישהו עדיין טורח לקרוא שורות אלה. האהבה כאן היא העיקר. תאהבו את BSB בכל שורה שאתן כותבות בפורום הזה. ותזכרו להסתכל מידי פעם מעבר ליריבות, אפילו למעריצות של N SYNC, ווסטלייף, או כל להקה אחרת, ולאהוב אחת את השנייה. האהבה לBSB תשרת אותכן באמונה, עד שתגדלו ותרגישו שאתן לא צריכות אותה יותר (או תנצרו אותה לנצח, אני ממליצה, למרות שזה לא פשוט), והאהבה אחת לשנייה תחבר אותכן כל עוד אתן רוצות שיהיו לכן חברות, כאלה שבאמת יבינו מה עובר עליכן. שזה אומר לטווח הארוך מאוד. יאללה ביי. אני מקווה שהוספתי פלפל בלתי צפוי לפורום, נראה אם יהיו תגובות... דינה. נב באיזשהו שלב עברתי לכתוב הכל במין נקבה. מבקרים כאן גם בנים? מקווה שלא פגעתי באף אחד.
שלום לכולם, די במקרה מצאתי את הפורום הזה, והסקרנות (מהולה בלא מעט נוסטלגיה) גרמה לי להיכנס ולקרוא קצת. נוסטלגיה לא לBSB, אלא לקטע של להיות צעירה, מבולבלת, מטורפת, מתלהבת, ושרופה על להקה ששמה ישאר חסוי. טוב, שיהיה, אני מתכוונת לטייק ד´את. מישהו שמע עליהם? מישהו זוכר? אם לא, לא נורא. הלהקות האלה נוטות להתחלף לעתים די קרובות, מה לעשות. בכל אופן, נכנסתי לחפש את אותה אוירה של פעם. אולי המסרים שמסתובבים כרגע לא בדיוק מייצגים, אבל אני חייבת לציין שמצאתי מעט מאוד דיבורים על העיקר! אתן יורדות אחת על השנייה די הרבה, ומציינות שהפורום יבש. תשמעו, אני לא כאן לשפוט אותכן, אני סתם אורחת לרגע. ומה, אני לא התעסקתי בשטויות כאלה? בתחרות מטופשת עם כל מי שמעריצה את טייק ד´את קצת יותר ממני, ועם כל אחת שמעריצה את טייק ד´את קצת פחות ממני, או כל מי שחס וחלילה מעריצה את בויזון או את איסט 17 (עוד שמות מהעבר הרחוק...). אבל עכשיו כשיש לי קצת יותר פרספקטיבה על העניין (אני בת 23, שזה אומר מעריצה כבר 8 שנים בלי שום כוונה להפסיק, וכן, אני יודעת שהם התפרקו), אז זהו שעכשיו כשיש לי קצת יותר פרספקטיבה על העניין, אני יודעת שמה שבאמת חשוב בכל העסק הזה זה אהבה. הרבה אהבה. בגיל הזה אנחנו זקוקות לאהבה, ובגלל איזושהי תופעה (שאני אשאיר לפסיכולוגים משועממים לפרש ולנתח), אנחנו מוצאות את האהבה שאנחנו צריכות בחבורה של בחורים שאף פעם לא פגשנו ולא נפגוש. הגיוני או לא, זה נותן לנו אושר עילאי, ובתור בונוס, זה מחבר אותנו לעוד המון בנות ברחבי העולם שחולקות את אותה האהבה. ובסופו של דבר, זה ממש לא חשוב אם אתן מקבלות את זה מBSB ואני מTT. אני הייתי שם, הרגשתי את מה שאתן מרגישות (ויותר - אתן לא התמודדתן עם פירוק, ואני לא מאחלת לכן את החוויה הזאת!). אבל אני מבינה אותכן, וברגע שטוף סנטימנטליות זה, אני אוהבת אותכן נורא. וזה היפה שבדבר. אני לא מכירה אף אחת מכן אישית, אבל החוויה שלי והחוויה שלכן מחברות אותנו. זה מה שאני מנסה להגיד, אם מישהו עדיין טורח לקרוא שורות אלה. האהבה כאן היא העיקר. תאהבו את BSB בכל שורה שאתן כותבות בפורום הזה. ותזכרו להסתכל מידי פעם מעבר ליריבות, אפילו למעריצות של N SYNC, ווסטלייף, או כל להקה אחרת, ולאהוב אחת את השנייה. האהבה לBSB תשרת אותכן באמונה, עד שתגדלו ותרגישו שאתן לא צריכות אותה יותר (או תנצרו אותה לנצח, אני ממליצה, למרות שזה לא פשוט), והאהבה אחת לשנייה תחבר אותכן כל עוד אתן רוצות שיהיו לכן חברות, כאלה שבאמת יבינו מה עובר עליכן. שזה אומר לטווח הארוך מאוד. יאללה ביי. אני מקווה שהוספתי פלפל בלתי צפוי לפורום, נראה אם יהיו תגובות... דינה. נב באיזשהו שלב עברתי לכתוב הכל במין נקבה. מבקרים כאן גם בנים? מקווה שלא פגעתי באף אחד.
