קצרים

[עורב מזדמן]

קצרים

איך צדים יונה? שמים ארגז הפוך, את קצהו האחד משעינים על מקל, המקל קשור לחוט ארוך ומתחת לארגז - מפזרים דורה. כשנכנסת יונה ומתחילה לנקר מושכים בחוט, הארגז נופל בכוח והיונה תמיד מצליחה לברוח. === וזה סדר החשיבות: נהג, טרקטוריסט, נוטר, גרז'נין, עגלון, מסגר, פלח, רפתן, נפח, כוורן, מנהל בית חרושת לפח, גזבר, מזכיר, מורה, פקק, הכשרה, מחנה עבודה, אני. == סבתא רגינה מוכרחה לדבר וכל אדם שמולה עובר מחפש לו תכף שביל אחר. ==== יורם טהרלב, "משק יגור, טיוטה" גם מי שגדל בקיבוץ כמה (עשרות?) שנים אחריו, מכיר...

 

[אלפקה פקה]

לא הכרתי. ועשה לי תחושה של

"הילד הזה הוא אני". וגיגלתי וראיתי שהתחושה הייתה מוצדקת (השאלה הרביעית. ולמה יודה ולא יהודה?)

 

[עורב מזדמן]

עוד אחד

המטפלת אמרה: גילה מאוד מפותחת מותר לה לבדה להתרחץ במקלחת. נפרדנו ממך גילה, אך בלילה כשאת נמה כל אחד זוכר אותך בין האצבעות והפיז'מה.

 

[אלפקה פקה]

לא, לא, לא, לא

להזכירך, אני קוראת אותם עם "הילד הזה הוא אני" בראש. וזה הורס לי את כל התמימות.

 

[עורב מזדמן]

לא מרשים אותי

הפוזה של התמימות

 

[תרנגולת ערומה]

תרגום לכל אחת:

המטפלת אמרה גיל מאוד התפתח מהיום כבר מותר לו לבד להתקלח נפרדנו ממך גיל אך לפני שהיא נמה כל אחת תזכור אותך בין האצבעות והפיג'מה.

 

[עורב מזדמן]

הסתבכתי. הנה שניים תמימים

חג הביכורים א אני יושב על חבילת שחת ועל ראשי זר ושושנים שלוש ודוקר לי בתחת ודוקר לי בראש --- חג הביכורים ב ברוך בואכם עובדי המטעים פרייכם נאה ואף טעים. העלו ביכוריכם הנוקדים רחלה וצמר וחלב מלוא כדים. וואתם הכוורנים העלו ביכוריכם הטעימונו מדובשכם אך לא מעוקצכם. ואתם הכורמים חסוני הכתפיים העלו האשכול על המוט בשניים. ואתם היוגבים, תפארת האומה, המוציאים לכם מן האדמה, לאה'קה, תורידי את הילדים מהבמה!

 

[Hadas B]

נפלה שם טעות

אחרי היוגבים,מגיעה המכונית של מפעל המעטפות.שמחלקת מעטפות מלאות בסוכריות. לכן בילדותיהמשפט הזה מעולם לא נשמע.

 

[מוגג]

לא מטוס ריסוס?

 

[Hadas B]

לא כשהקיבוץ מייצר מעטפות