אין דרך לבצע ניסוי מדעי בתזונה.
לפחות לא כאשר אנחנו מצפים לקבל יכולת ניבוי סבירה - שהיא מה שמבדיל בין מדע ל"בערך".
למשל "2+2", (עשרוני) יתן את התוצאה "4" בסבירות גבוהה עד למאוד. זה מדע מדוייק. פיזיקה קצת פחות מדוייקת. תזונה? הרבה פחות.
למדע יש כמה מגבלות בתחום התזונה:
- אי אפשר לבודד רכיב תזונה ספציפי.
- יש השפעה של גורמים חיצוניים רבים (איכות אוויר, רעש, איכות המים, צפיפות לקמ"ר ועוד)
- יש השפעה של נתונים אישיים של הנבדקים (מסת שריר, גנטיקה, רמת PH טבעית, משתנים הורמונליים שונים, יכולת הגוף להתמודד עם כולסטרול, עם סוכרים, רמת פעילות גופנית, סוג פעילות גופנית ועוד...)
---
בגלל המגבלות האלה ומגבלות נוספות, ניסויי התזונה הם בעיקרם ניסויים סטטיסטיים או ניסויי מעבדה מנותקים.
מניסוי מעבדה מנותק - קשה מאוד להסיק לאדם חי.
בגלל זה תהליך ה FDA לאישור תרופות הוא תהליך ארוך, מורכב ומחייב פאזות של ניסויים מחוץ למעבדה!
כלומר - אפילו תרופות שמהונדסות בקפידה ולכאורה כל מרכיביהן ידועים למפתחים - לא יכולות להסתמך על ניסויי מעבדה כדי להוכיח איך הן יפעלו באדם חי.
בניסויים סטטיסטיים יכולות להכנס אלפי טעויות משעשעות.
היתה פעם טענה (מוכחת מדעית) שהראתה שילדים שישנו עם אור בלילה היו בסיכון גבוה לפתח קיצרות רואי בגיל מבוגר יותר.
הטענה הוכחה באופן סטטיסטי מובהק.
אחרי שנים של הסתמכות על הטענה הזאת, היא נבדקה שוב.
המסקנה?
הורים קצרי רואי בדרך כלל משאירים אור דולק בלילה כדי שאם יצטרכו לגשת לילדיהם לא יתקלו במכשולים וקירות.
קצרות רואי מכילה רכיב תורשתי.
ולכן הקשר האמיתי היה בין קצרות רואי של ההורים לשני המשתנים האחרים: השארת אור בלילה וקצרות רואי של הילדים.
(ולא בין השארת אור בלילה וקצרות רואי של הילדים)
זאת דוגמא שממחישה היטב את אחת המגבלות של ניתוח סטטיסטי.
ויש עוד הרבה.
---
לזה צריך להוסיף את העובדה שהרבה ניסויים מגיעים מכיוון של אינטרסים ברורים.
החלוק הלבן לא הופך אנשים לפחות אנושיים - ולכן במקום שמעורב כסף גדול, עלולה להיות גם הטיה של תוצאות.
בעיקר כשמראש אי אפשר להגיע לתוצאות חד משמעותיות.
לזה צריך להוסיף את העובדה שירחוני המדע מפרסמים ניסויים, אבל בדרך כלל לא יכולים לבדוק את פרוטוקול הניסויי עצמו או לוודא שהניסוי אכן עמד בפרוטוקול.
אם הניסוי מהפכני, הירחונים (המובילים) יבקשו התייחסות מקבוצת מחקר אחרת או אפילו ידרשו שקבוצת מחקר אחרת תצליח לחזור על תוצאות הניסוי.
בדרך כלל זה לא קורה והניסוי מתפרסם ללא שום בקרה חיצונית.
והכי חשוב -
עיתונים פופולרים כמו YNET למשל - בדרך כלל לא מסוגלים להבין ניסוי.
הם נוטים להוציא כמה משפטים מהקשרם ולצאת בכותרות שלפעמים אין קשר בינן לבין תוצאות הניסוי עצמו כלום.
הרבה פעמים אין התייחסות לעוצמת הקשר שהתגלה, לסוג המחקר, לבקרות, לביקורות, להסתייגויות ועוד.
---
טוב, זה היה ארוך...
אני הולך לשתות עוד כוס אספרסו בשביל להתאושש
בוקר טוב.