קפה שחור, מעמולים.

קפה שחור, מעמולים.

מתנהלת לה שיחה קלילה עם נשים, גברים ומה שביניהם. לפני כן חטפתי קריזה. היא אומרת לי: "את צריכה בן-זוג". למה? "כי את צריכה אורגזמה בשביל להירגע".

ומאז הרגשתי שאני חייבת להפעיל מנגנון הגנה דיסוציאטיבי כדי לא להתחרפן. אוסף קלישאות ובולשיט.

"אישה צריכה לשמור על עצמה, לשכב רק עם חבר שלה ורצוי אחרי החתונה".
"אישה צריכה להיות קשה, לא להראות לגבר שהיא רוצה אותו".
"אישה צריכה לעשות לו חיים קשים"
"אם הוא נפרד ממנה אז אסור לה לבקש ממנו לחזור"
"אישה צריכה לשמור על הכבוד שלה"
"אישה צריכה אישה צריכה אישה צריכה אישה צריכה".

איך אני שונאת בנות טפשות
 
להיות מי שאני, בלי תנאים מקדימים

בלי תבניות קבועות מראש שאני אמורה להתאים להם, ואת הזכות להילחם על מה שאני חושבת שצודק בלי שייחסו את הזעם הקדוש שלי למצב ההורמונלי שלי.
 
למה את צריכה להילחם כל הזמן?

בשביל מה צריך זעם קדוש?

מה כל-כך קשה ולא זורם לך?
 
אני לא יכולה לראות צביעות וחוסר צדק

אני לא יכולה לראות אטימות בירוקרטית. וקשה לי מאוד עם טמטום טהור. אין לי בעיה עם טמטום שמודע לעצמו כמו בסאות'פארק זה אפילו אני אוהבת.
 
את סתם מקשה על עצמך.

יש את כל הדברים האלה. הם בילט-אין בעולם שלנו.
בשביל מה את מענישה את עצמך על כל זה?
 
יאללה.

סובבי ת'ראש
 

shayCn

New member
מגיע גיל שכבר לא משתמשים במנגנון הזה

כבר יש דרכים טובות ויעילות יותר להתמודדות.
 

shayCn

New member
טוב,אז בשפה שלך..

"תעשה את מה שאתה מטיף, תטיף את מה שאתה מאמין, תאמין במה שאתה עושה."

-אלברט איינשטיין-
 

wish2

New member
זה נכון

אתה מתחיל להיות שלם עם עצמך ועם הטעויות שעשית ושעוד תעשה.
וזה קשה אבל זו הדרך היחידה להגיע לשלווה.
אני עוד עובדת על זה עם עצמי.
מנסה לברוח מביקורת.מנסה לאהוב את עצמי גם בלי האהבה של הסביבה.
 
למעלה