אאל"ט החוק מנוסח בצורה הפוכה
הסעיף הרלוונטי לחוק העונשין מטיל עונש על התחזות לעשיית קסמים ו\או קבלת תמורה בעד מעשה הכישוף, ולכן אם הכישוף אמיתי, ואינו נעשה כדי לקבל תמורה, החוק הזה אינו רלוונטי. לענ"ד, עדיף להשתמש דווקא בכישוף ממקורות יהודים משתי סיבות. הראשונה היא שהדתיים עשויים להאמין שכישוף של עבודת אלילים לא תופס, והשנייה היא שלמדינה תהיה בעיה להפלות באכיפה של החוק, בחינת למה לחילונים אסור ולמקובלים למיניהם מותר? __________________ * סעיף 417 לחוק העונשין: (א) המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, "כישוף" – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.