קנינו ילקוט!

[פלגיה]

קנינו ילקוט!

וההתרגשות גדולה. לא הלכתי איתה לבחור, כי ידעתי שהיא לא תסכים לעזוב את הילקוט הראשון שיראו לה, ולא יהי ממש עניין של "בחירה". מראש ידעתי שהיא רוצה ילקוט "ורוד עם פרפרים ופרחים" ואכן מצאתי ילקוט של חברת cool בצבע ורוד עם פרפר גדול עליו (את הפרחים נעביר לקלמר

) הילקוט קצת כבד לטעמי, אבל לא נראה עליה ענק, ואני מקווה שאכן לא יהיו הרבה ספרים לסחוב (כך נראה לפחות מרשימת הספרים - הרוב חוברות דקות) ההתרגשות והשמחה גדולות - כל היום היא צמודה לילקוט ולא רוצה לעזוב.

 

[לימ של עמית ועומר]

גם אנחנו בעניין הילקוט

מהעבודה של אבא שלנו מעניקים לכל ילד ילקוט אז עמית בחר תיק של סוניק ועכשיו מחכים לארוע חברה במיוחד לילדודס שעולים לא' לטקס הענקת התיק ורוצה לשאול- אתם רוכשים עגלה?

 

[פלגיה]

לא קנינו עגלה

לי נראה שמשיכת העגלה מעמיסה על הכתף עומס מיותר.

 

[לימ של עמית ועומר]

גם אני חשבתי על זה...

 

[sarit1271]

העגלה לא יעילה ולא נוחה לעליה במדרגות

ובנוסף כמו שנאמר לא בריכה בגלל המשיכה של היד לאחור. יום טוב שרית

 

[רחל5]

עוד בעיה ששמתי אליה לב

כשהילדים נדחקים בסוף היום ליד דלת בית הספר, הילדים עם העגלות לא מצליחים לזוז. אלה עם הילקוטים עוד איכשהו מפלסים דרך, ואלה עם העגלות נשארים תקועים ומצליחים לעבור רק אחרי שהלחץ יורד.

 

[sarit1271]

בריכה-בריאה../images/Emo2.gif

 

[אגוזים1]

גם אצלנו מקבלים ילקוטים

מהעבודה. הפעם אנחנו נקבל שניים!!!

גם מהעבודה שלי וגם מהעבודה של בן זוגי...

 

[רחל5]

גם אנחנו קנינו ילקוט ואין התרגשות...

בכלל, אני לא רואה שהוא שמח במיוחד לקראת הכניסה לכתה א'. אולי אני משדרת לו את הדיכאון שלי, ואולי אני בדיכאון כי אני רואה שכתה א' לא נשמעת לו משהו נכסף במיוחד. אני מנסה לעודד אותו. למען האמת, הקניה של הילקוט ריגשה גם אותי קצת. גם אנחנו קנינו של חברת "קול". הוא מיד נמשך לילקוט שמצא חן בעיניו, ולשמחתי גם אני אהבתי את הילקוט הזה. הוא רצה ילקוט כדורגל, אבל כשהתחלתי להראות לו את הכדורגלים בחנות, הוא ננעל פתאום על הילקוט הזה (בלי שום ציור ממותג. דולפינים יפיפיים. ילקוט כלבבי) סבתא שלי, ששילמה על הילקוט, שאלה אם הוא משוויץ בו בפני כל מי שנכנס הביתה, כי כך היא שמעה שעושים הנינים האחרים שהיא קנתה להם ילקוטים. האמת היא שלא. הוא בכלל לא זוכר שיש לו ילקוט, ואם אני מזכירה לו כשמישהו נכנס, נראה לי שהוא עושה לי טובה כשהוא מביא אותו מהחדר. כשאמרתי לו שניסע לסבתא להראות לה את הילקוט שקנינו בכספה, הוא התחיל ליבב שלא בא לו.

 

[ליאת +]

גם הבן שלי היה ככה

שנה שעברה. אולי זה עניין של בנים? או שיש ילדים שמתחברים לחפצים וכאלה שפחות (אני למשל מאוד התחברתי לתיאור שלך את הילקוט שלך מכיתה אלף- כזה בול היה לי. הבן שלי בטח לא יזכור בעוד 30 שנה איזה ילקוט בכלל היה לו).

 

[אופירה10]

גם אצלנו

נרכש ילקוט מפואר על ידי הסבתא שאפילו הגדילה וקנתה לנכדתה קלמר תואם! נכנסנו לחנות עם מבחר אדיר!! עשרות דוגמאות! ומכל החנות הבת שלי נדלקה על דוגמא אחת בלבד והתעקשה אך ורק על הילקוט הזה, שהיה אחרון עם הדוגמא הספציפית זו. שנייה אחרי שהסבתא שלפה כרטיס אשראי, נכנסה בסערה לחנות אישה עם ילדה ודרשה את הילקוט שראתה קודם. המוכרת הודיעה לה שהרגע הילקוט נרכש, מה שגרם לאישה לתגובה קצת...*&^%# אנחנו יצאנו מהחנות עם חיוך ולסבתא נגרם סיפוק עילאי שאכן היא רכשה את הילקוט הנכון (שהרי יש לו ביקוש רב...

). אחחחחח, איזו דרמה!....

 

[רחל5]

../images/Emo6.gifהקרב על המילקי../images/Emo6.gif