שיקול שעשוי להיות משני/שולי באם
הוא מתעתד להחזיק ברכב הרבה שנים. שכן מעל גיל מסוים, שווי הרכב נמוך דיו
כך שהפחתת "רכב ליסינג לשעבר", קטנה במשמעותה הכספית.
מה שכן, וזה לפותח השרשור אז שים לב:
בצע תיעוד מסודר, של כל מה שצריך בכלל זה ניירת, וידאו, תמונות...
על מנת להראות בעתיד לקונה הרכב הזה, כי למעשה מדובר ברכב שהוא יד
ראשונה פרטי במהלך כל חייו, וכי אתם הבעלים הראשון שלו מיום שעלה לכביש.
אמנם הרישום ברשיון רכב יהיה יד 2 מליסינג לשעבר, זה הרישום הפורמלי,
אך התעוד יראה שזהו בפועל (הלכה למעשה) רכב פרטי יד ראשונה. האמור
משפיע בהחלט על המתעניינים ברכב משומש.
האמור יסייע בעת המכירה בעתיד, הן למכור יותר בקלות, והן על מנת לקבל
תמורתו מחיר טוב יותר אלמלי התעוד הזה.
עוד דבר:
לא כל שפשוף או פגיעה בגוף הרכב כדאי לתקן. האמור גורם להפחתת שווי
ביד שניה, משום שיעלה בבדיקת מכון טרם רכישת רכב משומש, ותעלה השאלה
מצד הקונה ובוחן הרכב, מה בדיוק עשו לרכב שנדרש לפחחות וצבע ?
אזי מציע לפעול כך:
או שלא לתקן (את מה שלא כדאי לתקן). או כן לתקן אבל, תוך כדי תעוד מסודר
בוידאו ותמונות - מה רואים לפני התיקון, ומה לאחריו. בוידאו תוכל להסביר שזה
מתקבל בחינם על ידי חברת הליסינג בטרם העברת הבעלות על הרכב, והנה המצב
שפשופים לפני, ואחרי זה תראה את המצב שאחרי. שקונה ירגע שלא מדובר בתאונה
שניסו לתקן.
המטרה היא שבעת המכירה לקונה הפוטנציאלי ולבוחן הרכב תהיה הבנה מלאה,
שמה שתוקן, אלו למעשה נושאים קוסמטיים זוטא (ולא תיקוני תאונה).
*את התעוד הזה להכניס לתיק המוזכר דלעיל שבתחילת תגובתי מעלה.
מעט טרחה היום, אשר תצדיק עצמה בעתיד בעת המכירה.