captain beefheart
New member
קנה תוצרת הארץ!
כמי שזה מקרוב בא, אינני יודע אם הנושא הזה כבר נדון כאן. ואם לא, אז מה דעתכם על הרכבת נבחרת גיבורי הרוק הישראלים? רגע, זה לא כך כך פשוט. חכה שניה עם קלפטר ועם שלמה מזרחי... בחמישיה יש מקום רק לגדולים באמת. הדילנים, הקלפטונים, ההנדריקסים ואולי אף הזאפאים הישראלים. גיטריסטים מחוננים וכשרונות שעוד לא התגלו יצטרכו להמתין לרשימה אחרת. וכדי שזה יהיה מעניין, נעשה את זה כך: אני מציג לפניכם רשימה ראשונית של חמישה שחקנים, שהם כרגע הדרים-טים שלי. זו רשימה צפויה ונטול הפתעות, ואתם רשאים לשנות אותה כרצונכם. המפתח הוא שכדי להכניס שחקן לקבוצה, צריך להוציא אחד תחתיו. עם נימוקים כמובן. אז קבלו את: 1. מאיר אריאל. ב"ירוקות" עם להקת קאריזמא חצה אריאל לחלוטין את הגבול אל הרוק ובהצלחה מתוקה. כבר לא רק משורר רוק דגול וטרובדור שמגלגל עם החבר'ה של שלום ואריק. רוקר אמיתי עם טקסטים משובחים, ונגיעות שהמשיכו עד "זרעי קיץ". וחוץ מזה הוא מת ובכלל אין מה להתווכח - מאיר'קה בפנים. 2. שלום חנוך. נראה אתכם מוציאים אותו. 3. שלמה ארצי. לדעתי האישית, הוא תפס מזמן את מקומו של א' אינשטיין בראש פירמידת איקוני הפופ-רוק. לא של כל הזמנים אבל בהחלט החליף איתו משמרת. ארצי - ואפשר להלעיג כמו שרוצים על הטקסטים שלו - הוא אמן אמיתי וטוטאלי, שמעולם לא שוכח את הרוק. גם כשהוא משלהב בנות 21 מפוצעות בקיסריה הוא עדיין רוקר שחבל על הזמן. ראיתי ושמעתי במו איברי. ארצי גם תפס את מקומו של מאיר אריאל בראש מועצת החכמים והאינטלגנטים של הרוק והוא עושה את זה טוב מאוד (לא בשירים, אבל בתוכנית הרדיו האחלאית שלו בגל"צ). אני מכבד את ארצי גם על שהפך לטייקון הראשי של תעשיית המוזיקה בישראל. וחוץ מזה אשתי אומרת שהוא כוסון. אני יודע שהוא ייצא מכאן ראשון אבל מבחינתי הוא כוכב. 4. דני סנדרסון. לא צמחו לנו קלפטונים (שוב, אתה עם הצ'רצ'יל - שב בשקט) וגם לא הנדריקסים (הבנת את זה מזרחי?) אבל יש לנו קצת מזה וקצת מזה בתוך גמד מוכשר כמו שד. סנדרסון סלל, במו מפרטו ומכונת הכתיבה שלו, כבישים רבים בנוף הרוק של ישראל. וכשנגן גיטרה עם ביצים בגודל של סוס מצליח לכתוב שורות כמו "כל התנ"ך אמר תודה והתרגש, אם תרצה להיות מלכנו תתקשר מחר בשש" - מקומו על הפרקט מובטח. 5. שמוליק קראוס. לך תסביר איך הכנסת את קראוס לרשימה... הרי מדובר בפסיכופט שרוב ימיו עברו עליו בדימדומי שפיות. אבל ברגעים המעטים שבהם היה פיכח, זרמו ממנו יצירות מופת רוקיות אחת אחת. בעצם, העובדה שמדובר בדמות טראגית משלימה את תמונת בחירתו להרכב. יאללה פאנטזי ליג!
כמי שזה מקרוב בא, אינני יודע אם הנושא הזה כבר נדון כאן. ואם לא, אז מה דעתכם על הרכבת נבחרת גיבורי הרוק הישראלים? רגע, זה לא כך כך פשוט. חכה שניה עם קלפטר ועם שלמה מזרחי... בחמישיה יש מקום רק לגדולים באמת. הדילנים, הקלפטונים, ההנדריקסים ואולי אף הזאפאים הישראלים. גיטריסטים מחוננים וכשרונות שעוד לא התגלו יצטרכו להמתין לרשימה אחרת. וכדי שזה יהיה מעניין, נעשה את זה כך: אני מציג לפניכם רשימה ראשונית של חמישה שחקנים, שהם כרגע הדרים-טים שלי. זו רשימה צפויה ונטול הפתעות, ואתם רשאים לשנות אותה כרצונכם. המפתח הוא שכדי להכניס שחקן לקבוצה, צריך להוציא אחד תחתיו. עם נימוקים כמובן. אז קבלו את: 1. מאיר אריאל. ב"ירוקות" עם להקת קאריזמא חצה אריאל לחלוטין את הגבול אל הרוק ובהצלחה מתוקה. כבר לא רק משורר רוק דגול וטרובדור שמגלגל עם החבר'ה של שלום ואריק. רוקר אמיתי עם טקסטים משובחים, ונגיעות שהמשיכו עד "זרעי קיץ". וחוץ מזה הוא מת ובכלל אין מה להתווכח - מאיר'קה בפנים. 2. שלום חנוך. נראה אתכם מוציאים אותו. 3. שלמה ארצי. לדעתי האישית, הוא תפס מזמן את מקומו של א' אינשטיין בראש פירמידת איקוני הפופ-רוק. לא של כל הזמנים אבל בהחלט החליף איתו משמרת. ארצי - ואפשר להלעיג כמו שרוצים על הטקסטים שלו - הוא אמן אמיתי וטוטאלי, שמעולם לא שוכח את הרוק. גם כשהוא משלהב בנות 21 מפוצעות בקיסריה הוא עדיין רוקר שחבל על הזמן. ראיתי ושמעתי במו איברי. ארצי גם תפס את מקומו של מאיר אריאל בראש מועצת החכמים והאינטלגנטים של הרוק והוא עושה את זה טוב מאוד (לא בשירים, אבל בתוכנית הרדיו האחלאית שלו בגל"צ). אני מכבד את ארצי גם על שהפך לטייקון הראשי של תעשיית המוזיקה בישראל. וחוץ מזה אשתי אומרת שהוא כוסון. אני יודע שהוא ייצא מכאן ראשון אבל מבחינתי הוא כוכב. 4. דני סנדרסון. לא צמחו לנו קלפטונים (שוב, אתה עם הצ'רצ'יל - שב בשקט) וגם לא הנדריקסים (הבנת את זה מזרחי?) אבל יש לנו קצת מזה וקצת מזה בתוך גמד מוכשר כמו שד. סנדרסון סלל, במו מפרטו ומכונת הכתיבה שלו, כבישים רבים בנוף הרוק של ישראל. וכשנגן גיטרה עם ביצים בגודל של סוס מצליח לכתוב שורות כמו "כל התנ"ך אמר תודה והתרגש, אם תרצה להיות מלכנו תתקשר מחר בשש" - מקומו על הפרקט מובטח. 5. שמוליק קראוס. לך תסביר איך הכנסת את קראוס לרשימה... הרי מדובר בפסיכופט שרוב ימיו עברו עליו בדימדומי שפיות. אבל ברגעים המעטים שבהם היה פיכח, זרמו ממנו יצירות מופת רוקיות אחת אחת. בעצם, העובדה שמדובר בדמות טראגית משלימה את תמונת בחירתו להרכב. יאללה פאנטזי ליג!
