זה נכון רק אם יש זיהום של קנדידה.
עד כמה שידוע לי, הקנדידה היא פטרייה ספרופיטית (כלומר, היא חלק מהפלורה הטבעית על פני העור והריריות), ובדרך כלל לא מרגישים אותה ולא סובלים ממנה, אלא אם כן חל חוסר איזון באותה פלורה טבעית, כמו למשל אחרי לקיחת אנטיביוטיקה, שאז החיידקים שבחבורה נחלשים והפטריות (למשל הקנדידה) מתחזקת, ומתחילה להתרבות בקצב רב מהרגיל. ואז, היא יכולה לגרום לזיהום (בדרך - כלל של ריריות) שמתבטא בגרד, אודם, הפרשה וגינלית או קרום לבן עדין על הלשון. במקרים האלה צריך לטפל, אחת השיטות היא צריכה של יוגורט, שיש בו חיידקים "מועילים" שמחזירים את מאזן הכוחות למצבו הטבעי. יש גם משחות לטיפול מקומי (ויש כאלה שאומרים למרוח יוגורט פרוביוטי במקום...). לגבי כניסה להריון - זיהום ע"י קנדידה ברירית הוגינה מעלה את רמת החומציות באיזור ומפריעה לזרע להיכנס לנרתיק. מאידך, נוכחות טבעית של קנדידה בנרתיק ללא סימפטומים אינה מזיקה ואף נחשבת כמועילה מאחר והיא מתחרה על משאבים עם מיקרואורגניזמים אחרים שכן עלולים להזיק. ועוד דבר - בגלל שקנדידה קיימת כמעט אצל כל אחד, נורא קל להדגים את הנוכחות שלה במשטחים ובבדיקות שונות, דבר המנוצל לעיתים ע"י שרלטנים ש"מוכיחים" למטופליהם נוכחות של "פטרייה מזיקה" בגופם, ומציעים דרכים יקרות לטיפול, בעוד שהטיפול כאמור הוא פשוט ויעיל, וזול. וואו! סליחה! איך התלהבתי מהקנדידה. יצא נורא ארוך.