קנגרו בפגייה

[mamma1]

קנגרו בפגייה

שלום לכל ההורים! לצורך כתיבת מאמר תוכלו בבקשה לשתף אותי בעד כמה מעודדים להוציא את הפגים לנשיאת קנגרו בפגייה. האם יש בתי חולים שקנגרו לא נהוג כלל או להיפך, מחלקות שידועות כמעודדות? האם יש מגבלות של גיל הפג, משקל או משך נשאית קנגרו במחלקה בה שהיתם? אשמח אם תענו לי בפורום או במסרים. תודה ואיחולי בריאות ואושר לכולם.

 

[פגית]

קנגורו../images/Emo85.gif

כן יש מגבלות, לרוב יחכו עד שהפג יתיצב ואז יוציאו, זה לוקח מיום עד מספר ימים לא מבוטל, יש פגייות שלא מסכמות להוציא עד משקל מסויים\טובוס וכו, אבל זה תלוי מאוד בפגגיה ויש פגיות שמאוד מעודדות, אני אישית יודעת שמאיר מעודדת ושסורוקה

מאוד מעודדת. שוב משך הזמן והתדירות תלוים בפגייה ובנהלים שלה, מתחילים מחצי שעה וניתן להגיעה עד שלוש שעות ויותר בכל פעם. בהצלחה במאמר, יש מלא חומר בנושא רק צריך לחפש

 

[mamma1]

תודה

אני יודעת על כל המחקרים בנושא (כבר לפני שלוש שנים סיכמתי תוצאות מחקרים רפואיים אם מישהי מעוניינת - באנגלית) אבל רציתי לשמוע חוויות אישיות של אמהות בארץ, מאחר וכל הידע שלי הוא מאנגליה. גם שם יש מקומות שמעודדים יותר ויש פחות (זה תלוי המון בזמן שיש לצוות ובביטחון) אבל יש פגיות שיש בהן אנשי מקצוע בפגיה שעוסקים כמעט רק בקנגרו ודואגים לעודד את זה ברמה לאומית.

 

[פגית]

יופי../images/Emo9.gif

בהצלחה, הנושא קרוב ללבי מאוד..

 

[להבה איתנה]

תוכלי לפרט קצת?

מי את? באיזה מסגרת את כותבת את המאמר? אם תכיני שאלון קצר ומסודר יהיה קל יותר לענות.

 

[miti29]

רשמים מתל השומר..

היינו 7 שבועות בפגיה , היה אפשר להוציא אותו לאחר שהגיעה לקילו מאתיים וירדה ההנשמה (נולד קלו מאה ארבעים) כלוומר אחרי 10 ימים. יש 4 שעות קבועות מראש שניתן להוציא , אבל אף פעם לא יצא שהן כולן זמינות מנקה מגיעה בדיוק בקנגורו של הבוקר (10:30-11:30) צהריים זה יוצא לפני חילוף משמרת ולא לשכוח שאם יש ביקורי רופאים או עומס של טיפולים אפשר לשכוח מזה הייתי בפגיה במשך 9-10 שעות ביום ויצא לי ימים של קנגורו אחד וימים נדירים של שניים. מה שכן זו היתה השעה הכי מאושרת בכל יום

 

[קרסיקולה]

בסורוקה מאוד מאוד מעודדים.

נולדו לנו תאומים ששקלו כל אחד פחות מקילו. ברגע שהורד מכשיר ההנשמה, ( בערך שבוע מיום הלידה) כשעוד שקלו פחות מקילו נתנו לנו לעשות קנגורו מתי שביקשנו וישבנו שעות ללא הפרעה. לעיתים אפילו פעמיים ביום. גם האווירה בפגייה מאוד מעודדת קנגורו יש בובות של קנגרו ושלטים "פגים אוהבים קנגרו"

 

[ettt]

כרמל

בדיבור- מעודדים. במעשים- קצת פחות. היינו שם 19 יום ולא יצא לי ולו פעם אחת. גם לא ראיתי סביבי יותר מדי הורים. זה מרגיש כאילו זה להציק לאחות. איתי היה גם בפוטו אז הוטל על כך וטו מכיוון שהאכלה לקחה חצי שעה ואח,כ עוד קנגרו היה "יותר מדי זמן מחוץ לאור". שמעתי גם משפט מטומטם מאחות ש"לא כדאי לקשר בין קנגרו להנקה..." כנראה שבגלל ששמעתי לה הוא באמת מסרב לינוק...

 

[פגית]

זה כל כך עצוב לשמוע../images/Emo7.gif

מעניין אם ניתן לעשות משהו בנידון.. האם וויתרת לגמרי על הנקה?

 

[ettt]

תלוי בהגדרה של לגמרי

אני שואבת ויש לי סטוקים לגדוד. הוא אוכל חלב אם- אבל מבקבוק. אני דווקא מאוד שלמה עם הויתור הזה- ולו רק בשבי בריאותי הנפשית. נכון- זה לא בדיוק הנקהאבל הוא מקבל את חלב האם בצורה זו או אחרת וגם זוכה לשעות "נשנושים" שלי אותו ושעות של שינה על החזה שלי

 

[פגית]

../images/Emo9.gif

יופי, חלב אם זה מעולה.. אני גם לא ינקתי, היה לי קשה מידי ויצאתי בסדר גמור..

 

[emilyunger]

זה מענין

איך לפני שלושה חודשים חשבתי שאני היחידה בעולם שזה קרה לה, לפני חודש הפסקתי לשאוב לחלוטין

 

[גיבור של אמא]

../images/Emo132.gifאיזה מעצבנים

ואני יודעת שבמצב שאנחנו היינו נתונות בלחץ רב על בריאותו של התינוק כל מה שאמרו לנו בפגייה היה בגדר של קודש אני יודעת שבמספר פגיות יש מס' דעות שונים וחבל מאוד הרי זה מרגיע את האמא ועוזר לילד..... כיום הרבה דברים בתוך הפגייה נראים כל-כך לא הגיוניים

 

[גיבור של אמא]

שלום לך....

אני יכולה לומר ממקום שבוא בני היה אנחנו במשך חודשיים וחצי היינו ב-3 פגיות אחת בצפון ו-2 במרכז אני יכולה עוד לומר לך שאת הקנגרו הראשון שעשיתי היה לאחר 3 ימים שנולד בני יהונתן,האומנם כשביקשתי נורא היססו ולא נתנו לי ואם המון המון לחץ אצל ההנהלה אישרו לי לעשות קנגרו במצב שבני היה שוקל 800 גרם מונשם ביחד עם עוד מליון חוטים למיניהם כמובן שלידי עמדו רופאים כדי לוודא שהכל בסדר, אני יכולה עוד להוסיף שזה מבהיל מאוד ומלחיץ אבל בסה"כ לפי מחקרים מראים שזה מאוד עוזר לפגים להתמודד עם כל חווית הפגות וזה בגלל שהם מרגישים שוב את הריח של האמא מרגישים את החום שהם ריגלים ואת המגע של אמא והקולות של האם וזה גם עזר לי ההרגשה היא כאילו הוא נמצא בבטן כי את עירומה ושמים את האפרוח כשהוא גם עירום ואז..... אנחנו מתעטפים ביחד עם חולצה ושמיכות, חחחחחוווויה, אין מגבלה של גיל הפג תלוי עד כמה את עקשנית בפגייה, בצפון מעודדים מאוד לעשות קנגרו וכמה שיותר ולגבי משך נשיאת הפג הוא תלוי באמא כמה זמן היא רוצה להחזיק אותו, אף פעם לא הגבילו אותי בזמן ואני יכולה לומר עוד שבזמן שעשיתי את הקנגרו יהונתן היה במצב סיטורציה ובתנאים האולטימטיבים שאפשר להגיע והמצב הרפואי של בני השתפר מיום ליום שגם שם הרימו גבה, לגבי הפגייה שהייתי במרכז..... לא עודדו ולא נתנו לי לעשות קנגרו ואני מדברת על משקל של 1.200 שנחשב גדול פשוט אמרו לי קנגרו לא אבל את יכולה להלביש אותו ולהרים אותו על הידיים, אז,,,, זה מה שעשיתי.... המון וכל היום..... מקווה שעזרתי לך

 

[פגית]

לא יכולתי להתאפק../images/Emo8.gif

אהבת לעשות קנגורו? האם הרגשת שזה עוזר גם לך? כי הקנגורו עושה נפלאות גם לאימהות ולאבות...

 

[גיבור של אמא]

בוודאי ...

בוודאי שזה עזר לי אל תשכחי שילדתי את יהונתן בשבוע 27 כשרק בשבוע הזה את באמת מרגישה שאת בהריון והלידה הייתה טראומטית ביותר (ירידת מים, היפרדות שלייה ויאללה לחדר לידה.... לידה בלחץ אטומי וצעקות סביבי ...לידת עכוז ו..... שקט שעה וחצי עד שבכלל משהוא מוכן לדבר איתי ולומר לי שהוא בכלל חיי) הייתה לי תחושה שאיבדתי את היקר מכל הקנגרו נתנה את תחושת הביטחון ההרגשה שהוא עוד שם מוגן והמכשירים כן הראו שטוב לו וכמובן גם לי, ההריון של יהונתן היתה מלווה ברגשות אשמה מה יכולתי לעשות בשביל....... כל אישה בהריון שהייתה רק חולפת ליידי הייתי מביטה בה בקינאה, בקינאה על שהיא מסוגלת לסחוב אותו אצלה בבטן ואני נכשלתי הקנגרו הכניס את הדברים קצת לפרופורציה והתוצאות מדהימות. לא סתם מכניסים היום עמוק לתודעה את הקנגרו לאמהות וכמה שיותר וזה בגלל שבין השיקול שלן החיובי/ לשלילי החיובי כאן מנצח.

 

[פגית]

כי כתבת שזה הלחיץ אותך אבל מקרים הוחיכו.

אז זה נשמע כיאלו עשית את זה רק בשבילו. כמעט ואין לקנגורו השפעות שלליות, אני לא זוכרת אף אחת..

 

[גיבור של אמא]

בהתחלה כן

מפני שאת בהתחלה לא יודעת לאיזו חוויה את נכנסת אבל זה ממלא את כל הפינות ומרגיע גם אותך וגם את הילד וברגע שמנסים פשוט מתמכרים:לריח למגע פשוט להתאהב

 

[ש א ק ט י]

לא נעים לי להגיד - אבל אני ממש ממש לא אהבתי

היינו מגיעים לקנגרו פעמיים ביום (קפלן - היחס היה תלוי אחיות. יש כאלו שעודד וכאלו שממש לא התחשק להן לטרוח) הייתי יושבת ומחזיקה את שגיא חצי שעה ונקרעת משעמום. הכסאות לא היו לי נוחים. הוא היה נורא קטן ומחובר לאלף צינורות. לא יכלתי לעשות כלום תוך כדי (לא לדבר בטלפון, לא לקרא, לא כלום - רק לבהות במוניטורים המצפצפים...) וההרגשה הזו תסכלה אותי עוד יותר - כי מעבר להרגשה הלא נוחה השטלתה עליי תחושה מאוד לא טבעית של עשייה "מכאנית" למען הילד כשהוא הגיע הביתה הוא עבר לגור במנשא והכל נהיה הרבה יותר קל. מקווה שלא אזכה לחוויית הקנגרו יותר בחיי

 

[פגית]

נתקלתי במספר אימהות שלא אהבו